32 לְמָשָׁל,‏ כָּל הָאוֹמֵר דָּבָר נֶגֶד בֶּן הָאָדָם יִסָּלַח לוֹ;‏+ אֲבָל כָּל הַמְּדַבֵּר נֶגֶד רוּחַ הַקֹּדֶשׁ לֹא יִסָּלַח לוֹ,‏ לֹא בַּסֵּדֶר הָעוֹלָמִי* הַזֶּה וְלֹא בַּסֵּדֶר הָעוֹלָמִי הֶעָתִיד לָבוֹא.‏+

4 הֵן בַּאֲשֶׁר לְאֵלֶּה שֶׁבֶּעָבָר הוּאֲרוּ+ וְטָעֲמוּ מִמַּתְּנַת הַחִנָּם הַשְּׁמֵימִית וְנִתַּן לָהֶם חֶלְקָם בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ 5 וְטָעֲמוּ מִדְּבָרוֹ הַטּוֹב שֶׁל אֱלֹהִים וּמִכּוֹחוֹת הַסֵּדֶר הָעוֹלָמִי* הֶעָתִיד לָבוֹא,‏ 6 אַךְ נָסוֹגוּ+ — בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי לְעוֹרֵר אוֹתָם מֵחָדָשׁ לַחֲזָרָה בִּתְשׁוּבָה;‏ שֶׁכֵּן הֵם עַצְמָם מוֹקִיעִים מֵחָדָשׁ אֶת בֶּן אֱלֹהִים וּמַצִּיגִים אוֹתוֹ לְחֶרְפָּה.‏+

16 אִם מִישֶׁהוּ יִרְאֶה אֶת אָחִיו חוֹטֵא חֵטְא שֶׁאֵינֶנּוּ חֵטְא מָוֶת,‏ יִתְפַּלֵּל וֶאֱלֹהִים יִתֵּן לוֹ חַיִּים+ — וְהַכַּוָּנָה הִיא לְמִי שֶׁאֵינָם חוֹטְאִים חֵטְא מָוֶת.‏ יֵשׁ חֵטְא מָוֶת;‏+ עַל חֵטְא כָּזֶה אֵינֶנִּי אוֹמֵר לוֹ לְהִתְפַּלֵּל.‏