תרגום עולם חדש של כתבי־הקודש תוכן הפרקים ירמיהו ירמיהו התוכן בראשי פרקים א ירמיהו מתמנה לנביא (1–10) החזון על עץ השקד (11, 12) החזון על סיר הבישול (13–16) יהוה מחזק את ירמיהו לקראת שליחותו (17–19) ב ישראל עוזבים את יהוה לטובת אלוהים אחרים (1–37) ישראל כגפן נוכרייה (21) כנפי בגדיה מוכתמים בדם (34) ג חומרת כפירתה של ישראל (1–5) ישראל ויהודה אשמות בניאוף (6–11) קריאה לעם להתחרט (12–25) ד חרטה מובילה לברכות (1–4) אסון יבוא מן הצפון (5–18) ירמיהו מתייסר לנוכח האסון שיבוא (19–31) ה העם לא נשמע למוסר שמאת יהוה (1–13) השמדה אך לא חורבן מוחלט (14–19) יהוה דורש דין וחשבון מן העם (20–31) ו המצור על ירושלים קרוב (1–9) זעמו של יהוה על ירושלים (10–21) אומרים ”שלום!” ואין שלום (14) פלישה אכזרית מהצפון (22–26) ירמיהו ישמש כבוחן מתכת (27–30) ז ביטחון שווא בהיכל יהוה (1–11) ההיכל יהיה כשילה (12–15) פולחן כזב אינו מקובל (16–34) העם סוגדים ל”מלכת השמיים” (18) הקרבת ילדים בהינום (31) ח העם בוחר בדרך הרווחת (1–7) מהי חוכמה ללא דבר יהוה? (8–17) ירמיהו מתאבל על שבר יהודה (18–22) ”האם אין צורי בגלעד?” (22) ט יגונו של ירמיהו (1–3א) יהוה דורש דין וחשבון מיהודה (3ב–16) קינה על יהודה (17–22) התפארות בידע על אודות יהוה (23–26) י אלי האומות לעומת אלוהים חיים (1–16) השמדה וגלות מתקרבות (17, 18) ירמיהו מתאבל (19–22) תפילתו של הנביא (23–25) האדם אינו יכול לכוון את צעדו (23) יא יהודה מפירים את בריתם עם אלוהים (1–17) אלים רבים כמספר הערים (13) ירמיהו מדומה לכבש המובל לטבח (18–20) אנשי עירו של ירמיהו מתנגדים לו (21–23) יב תלונתו של ירמיהו (1–4) תשובתו של יהוה (5–17) יג חגורת הפשתן שנשחתה (1–11) כדי יין ינופצו (12–14) יהודה חסרת התקנה תוגלה (15–27) ”היהפוך כושי עורו?” (23) יד בצורת, רעב וחרב (1–12) גינוי נביאי השקר (13–18) ירמיהו מכיר בחטאי העם (19–22) טו יהוה לא ישנה את משפטו (1–9) תלונתו של ירמיהו (10) תשובתו של יהוה (11–14) תפילתו של ירמיהו (15–18) הנאה מאכילת דברי אלוהים (16) יהוה מחזק את ירמיהו (19–21) טז אל לירמיהו להתחתן, להתאבל או להיכנס אל בית משתה (1–9) העונש והשיקום שלאחר מכן (10–21) יז חטא יהודה חקוק בהם (1–4) ביטחון ביהוה מניב ברכות (5–8) הלב הבוגדני (9–11) יהוה, תקוות ישראל (12, 13) תפילתו של ירמיהו (14–18) שמירה על קדושת השבת (19–27) יח חומר ביד היוצר (1–12) יהוה מפנה עורף לישראל (13–17) מזימה נגד ירמיהו; תחינתו (18–23) יט ירמיהו מצטווה לשבור בקבוק חרס (1–15) הקרבת ילדים לבעל (5) כ פשחור מכה את ירמיהו (1–6) ירמיהו אינו יכול לחדול להכריז את דבר אלוהים (7–13) דבר אלוהים כאש בוערת (9) יהוה כלוחם אימתני (11) תלונתו של ירמיהו (14–18) כא יהוה מסרב לבקשת צדקיהו (1–7) העם מתבקש לבחור בין החיים ובין המוות (8–14) כב מסר של משפט נגד מלכים רעים (1–30) על שַׁלֻּם (10–12) על יהויקים (13–23) על כוניהו (24–30) כג רועים טובים ורעים (1–4) ביטחון תחת הנהגת ”נצר צדיק” (5–8) גינוי נביאי השקר (9–32) ”משא” יהוה (33–40) כד תאנים טובות ותאנים רעות (1–10) כה ריב יהוה עם האומות (1–38) האומות ישרתו את בבל 70 שנה (11) כוס יין החמה של אלוהים (15) אסון עובר מאומה אל אומה (32) חללי יהוה (33) כו איומים על חיי ירמיהו (1–15) חיי ירמיהו ניצלים (16–19) ציטוט נבואת מיכה (18) הנביא אוריהו (20–24) כז עול בבל (1–11) נאמר לצדקיהו להיכנע לבבל (12–22) כח ירמיהו נגד נביא השקר חנניה (1–17) כט איגרת ירמיהו אל הגולים בבבל (1–23) ישראל ישובו אחרי 70 שנה (10) מסר אל שמעיהו (24–32) ל הבטחות שיקום וריפוי (1–24) לא שארית ישראל יתיישבו שוב בארץ (1–30) רחל מבכה על בניה (15) ברית חדשה (31–40) לב ירמיהו קונה שדה (1–15) תפילתו של ירמיהו (16–25) תשובתו של יהוה (26–44) לג השיקום המובטח (1–13) ביטחון תחת הנהגת ”נצר צדקה” (14–16) ברית עם דוד והכוהנים (17–26) ברית באשר ליום וללילה (20) לד המשפט שיבוא על צדקיהו (1–7) הפרת הברית המעניקה דרור לעבדים (8–22) לה בני רכב מגלים צייתנות מופתית (1–19) לו ירמיהו מכתיב מגילה (1–7) ברוך קורא בקול מן המגילה (8–19) יהויקים שורף את המגילה (20–26) המסר נכתב שוב על מגילה חדשה (27–32) לז נסיגת הכשדים זמנית בלבד (1–10) ירמיהו מושלך אל בית הכלא (11–16) צדקיהו נפגש עם ירמיהו (17–21) ירמיהו מקבל אספקת לחם (21) לח ירמיהו מושלך אל בור מים (1–6) עבד־מלך מציל את ירמיהו (7–13) ירמיהו קורא לצדקיהו להיכנע (14–28) לט נפילת ירושלים (1–10) צדקיהו בורח ונלכד (4–7) נבוכדנאצר מצווה לדאוג לירמיהו (11–14) חיי עבד־מלך יינצלו (15–18) מ נבוזראדן משחרר את ירמיהו (1–6) גדליה ממונה על הארץ (7–12) המזימה נגד גדליה (13–16) מא ישמעאל מתנקש בגדליה (1–10) ישמעאל נמלט מפני יוחנן (11–18) מב העם מבקש מירמיהו להתפלל להדרכה (1–6) יהוה משיב: ”אל תלכו למצרים” (7–22) מג העם מסרב לציית והולך למצרים (1–7) דבר יהוה לירמיהו במצרים (8–13) מד רעה תבוא על היהודים שבמצרים (1–14) העם דוחה את אזהרת אלוהים (15–30) העם סוגד ל”מלכת השמיים” (17–19) מה דבר יהוה אל ברוך (1–5) מו נבואה נגד מצרים (1–26) נבוכדנאצר יכבוש את מצרים (13, 26) ההבטחות לישראל (27, 28) מז נבואה נגד הפלשתים (1–7) מח נבואה נגד מואב (1–47) מט נבואה נגד עמון (1–6) נבואה נגד אדום (7–22) אדום תחדל להתקיים כאומה (17, 18) נבואה נגד דמשק (23–27) נבואה נגד קדר וחצור (28–33) נבואה נגד עילם (34–39) נ נבואה נגד בבל (1–46) נוסו מבבל (8) ישראל עתיד לשוב (17–19) מימיה של בבל יתייבשו (38) בבל לא תיושב עוד (39, 40) נא נבואה נגד בבל (1–64) בבל תיפול פתאום בידי המדים (8–12) ספר מושלך אל תוך הפרת (59–64) נב צדקיהו מורד בבבל (1–3) נבוכדנאצר מטיל מצור על ירושלים (4–11) חורבן העיר והמקדש (12–23) העם נלקח לגלות בבבל (24–30) יהויכין משוחרר מן הכלא (31–34)