מהי טבילה?
תשובת המקרא
טבילה היא שיקוע הגוף כולו במים.a במקרא יש דוגמאות רבות של אנשים שנטבלו (מעשי השליחים ב׳:41). אחד מהם הוא ישוע, שנטבל בנהר הירדן (מתי ג׳:13, 16). לאחר מספר שנים סריס אתיופי נטבל ב”מקווה מים” ליד הדרך שבה נסע (מעשי השליחים ח׳:36–40).
ישוע לימד שהטבילה היא צעד הכרחי כדי להפוך לתלמידיו (מתי כ״ח:19, 20). השליח פטרוס חזר על כך (פטרוס א׳. ג׳:21).
במאמר זה:
מהי משמעות הטבילה?
הטבילה היא סמל פומבי לכך שהאדם התחרט על חטאיו והבטיח לאלוהים הבטחה בלתי מותנית לעשות את רצונו. הדבר כולל ציות לאלוהים ולישוע בכל תחומי החיים. מי שנטבלים מתחילים ללכת בדרך המובילה לחיי עולם.
טבילה במים מסמלת בצורה מצוינת את השינוי שהאדם ערך בחייו. למה? המקרא משווה את הטבילה לקבורה (רומים ו׳:4; קולוסים ב׳:12). כשהנטבל שקוע במים, הדבר מסמל את מותו ביחס לאורח חייו הקודם. כשהוא יוצא מהמים, הוא למעשה מתחיל את חייו החדשים כמשיחי המוקדש לאלוהים.
מה אומר המקרא על הטבלת תינוקות?
המקרא אינו מלמד שצריך להטביל תינוקות. כתבי־הקודש מדגישים שכל מי שמעוניין להיטבל חייב לעמוד בדרישות מסוימות. לדוגמה, על האדם להבין לפחות את עיקרי האמונה הבסיסיים של דבר־אלוהים ולחיות על־פיהם. הוא צריך להתחרט על חטאיו, ולאחר מכן להקדיש את חייו לאלוהים בתפילה (מעשי השליחים ב׳:38, 41; ח׳:12). תינוקות לא מסוגלים לעשות את כל זה.
מה הכוונה להיטבל בשם האב, הבן ורוח הקודש?
ישוע ציווה על ההולכים אחריו: ”עשו תלמידים... והטבילו אותם בשם האב והבן ורוח הקודש. למדו אותם לקיים את כל מה שציוויתי עליכם” (מתי כ״ח:19, 20). המילה ”בשם” מצביעה על כך שהנטבל מכיר בסמכותם ובמעמדם של האב והבן, וכן בתפקידה של רוח קודשו של אלוהים. בהתאם לכך, השליח פטרוס אמר לאדם פיסח מלידה: ”בשם ישוע המשיח הנצרתי, התהלך!” (מעשי השליחים ג׳:6) פטרוס הכיר בסמכותו של המשיח וזקף לזכותו את הריפוי הפלאי.
”האב” הוא יהוהb אלוהים. מעצם היותו הבורא, מקור החיים והאל הכול יכול, ליהוה יש סמכות עליונה (בראשית י״ז:1; ההתגלות ד׳:11).
”הבן” הוא ישוע המשיח, אשר הקריב את חייו למעננו (רומים ו׳:23). אם לא נבין ולא נכבד את תפקידו המרכזי של ישוע במטרת אלוהים עבור האנושות, לא נוכל להיוושע (יוחנן י״ד:6; כ׳:31; מעשי השליחים ד׳:8–12).
”רוח הקודש” היא כוחו הפעיל של אלוהים.c יהוה השתמש ברוח קודשו כדי לברוא, להעניק חיים, למסור את דבריו לנביאים ולאנשים אחרים, ולנסוך בהם כוח לעשות את רצונו (בראשית א׳:2; איוב ל״ג:4; רומים ט״ו:18, 19). אלוהים גם השרה מרוחו על כותבי המקרא כדי שיעלו את מחשבותיו על הכתב (פטרוס ב׳. א׳:21).
האם זה חטא להיטבל מחדש?
יש אנשים שמחליטים לשנות את דתם. אבל מה אם הם כבר נטבלו בדתם הקודמת? האם יהיה זה חטא אם ייטבלו שוב? חלק סבורים שהתשובה היא כן, לאור הכתוב באפסים ד׳:5: ”אדון אחד, אמונה אחת, טבילה אחת”. אולם אין כוונת הפסוק שלא ניתן להיטבל מחדש. מניין לנו?
הקשר הפסוק. בפרק ד׳ בספר אפסים הדגיש השליח פאולוס עד כמה חשוב שהמשיחיים האמיתיים יהיו מאוחדים בעיקרי אמונתם (אפסים ד׳:1–3, 16). אחדותם הייתה יכולה להתקיים רק אם הם הלכו בעקבות אותו אדון, ישוע; החזיקו באותה אמונה, או באותה הבנה לגבי מה שמלמד המקרא; ועמדו באותן דרישות מקראיות לטבילה.
השליח פאולוס עודד כמה שכבר היו טבולים להיטבל מחדש, וזאת מפני שלא הבינו בצורה מדויקת את האמת המשיחית בעת טבילתם (מעשי השליחים י״ט:1–5).
הבסיס האמיתי לטבילה. על מנת שטבילה תהיה רצויה בעיני אלוהים, היא צריכה להיות מבוססת על ידע מדויק אודות האמת המקראית (טימותיאוס א׳. ב׳:3, 4). אם אדם כלשהו נטבל על בסיס תורות דתיות המנוגדות למקרא, אלוהים לא יקבל את טבילתו (יוחנן ד׳:23, 24). גם אם הוא נטבל מתוך מניעים טובים, הוא לא פעל ”על־פי ידע מדויק” (רומים י׳:2). כדי להיות רצוי בעיני אלוהים על האדם ללמוד את האמת המקראית, ליישם את מה שהוא לומד, להקדיש את חייו לאלוהים ולהיטבל בשנית. בנסיבות האלה טבילתו מחדש לא תיחשב לחטא. למעשה, זה יהיה הדבר הנכון לעשות.
סוגי טבילה אחרים המוזכרים במקרא
המקרא מזכיר סוגי טבילה נוספים השונים מהטבילה במים של תלמידי המשיח. הינה כמה דוגמאות:
טבילות שביצע יוחנן המטביל.d יהודים וגרים שנטבלו על־ידי יוחנן עשו זאת כאות חרטה על חטאים שביצעו נגד תורת משה. טבילת יוחנן נועדה לעזור לאנשים לזהות ולקבל את המשיח, ישוע הנצרתי (לוקס א׳:13–17; ג׳:2, 3; מעשי השליחים י״ט:4).
טבילתו של ישוע. הטבילה של ישוע בידי יוחנן המטביל הייתה ייחודית. ישוע היה מושלם ומעולם לא ביצע חטאים (פטרוס א׳. ב׳:21, 22). לכן טבילתו לא הייתה סמל לחרטה או ל”בקשת מצפון נקי מאלוהים” (פטרוס א׳. ג׳:21). בטבילתו הציג ישוע את עצמו לאלוהים כדי למלא את רצונו בתור המשיח המובטח. הדבר כלל, בין היתר, את הקרבת חייו למעננו (עברים י׳:7–10).
טבילה ברוח הקודש. גם יוחנן המטביל וגם ישוע המשיח דיברו על טבילה ברוח הקודש (מתי ג׳:11; לוקס ג׳:16; מעשי השליחים א׳:1–5). הטבילה הזאת שונה מהטבילה בשם רוח הקודש (מתי כ״ח:19). מאיזו סיבה?
רק מספר מוגבל של משיחיים נטבלים ברוח הקודש. הם נמשחים ברוח הקודש משום שהם נקראים להצטרף למשיח בשמיים ולשלוט לצידו על כדור הארץ כמלכים וכוהניםe (פטרוס א׳. א׳:3, 4; ההתגלות ה׳:9, 10). נתיניהם יהיו מיליוני משיחיים שיש להם התקווה לחיות לנצח בגן עדן עלי אדמות (מתי ה׳:5; לוקס כ״ג:43).
טבילה אל תוך המשיח ישוע ואל תוך מותו. מי שנטבלים ברוח הקודש נטבלים גם ”אל תוך המשיח ישוע” (רומים ו׳:3). מכאן שטבילה זו נוגעת רק לתלמידיו המשוחים של ישוע, שימלכו איתו בשמיים. בטבילתם אל תוך המשיח הם מצטרפים לקהילת המשוחים. ישוע הוא ראש הקהילה, והם הגוף (קורינתים א׳. י״ב:12, 13, 27; קולוסים א׳:18).
בנוסף, המשוחים נטבלים ”אל תוך מותו” של ישוע (רומים ו׳:3, 4). בדומה לישוע, הם ממקדים את חייהם בציות מלא לאלוהים ונותנים לכך עדיפות על־פני רצונותיהם האישיים. כמו כן, הם מוותרים על התקווה לחיות לנצח בכדור הארץ. טבילתם הסמלית נשלמת בעת מותם ותחייתם בשמיים כיצורים רוחניים (רומים ו׳:5; קורינתים א׳. ט״ו:42–44).
טבילה באש. יוחנן המטביל אמר למאזיניו: ”הוא [ישוע] יטביל אתכם ברוח הקודש ובאש. מִזְרֵהוּ בידו, והוא ינקה כליל את גורנו; את החיטה יאסוף אל האסם, אך את המוץ ישרוף באש בלתי נכבית” (מתי ג׳:11, 12). שים לב שקיימים הבדלים בין טבילה באש לבין טבילה ברוח הקודש. לְמה יוחנן התכוון בדוגמה הזאת?
החיטה מסמלת את מי שיקשיבו לישוע ויצייתו לו — מי שהיו עתידים להיטבל ברוח הקודש. לעומת זאת, המוץ מסמל את מי שלא יקשיבו לישוע. צפויה להם טבילה באש, כלומר השמדה נצחית (מתי ג׳:7–12; לוקס ג׳:16, 17).
a לפי המילון הביאורי השלם של מילים מן התנ״ך והברית החדשה מאת וַין, המילה היוונית שתורגמה ל”טבילה” משמעה ”שיקוע כל הגוף במים ועלייה מהם”.
b יהוה הוא שמו הפרטי של אלוהים (תהלים פ״ג:18). ראה המאמר ”מיהו יהוה?”
c ראה המאמר ”מהי רוח הקודש?”
d ראה המאמר ”מי היה יוחנן המטביל?”
e ראה המאמר ”מי עולים לשמיים?”
f המקרא משתמש במונח ”טבילות” גם כדי לתאר רחיצות טקסיות מסוימות, כמו טבילה או שיקוע כלים שונים במים (מרקוס ז׳:4; עברים ט׳:10). הרחיצות האלה, כמובן, שונות לגמרי מהטבילה של ישוע ותלמידיו הכרוכה בשיקוע הגוף כולו במים.