שיר השירים
2 ”כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים
כֵּן אֲהוּבָתִי בֵּין הַבָּנוֹת”.
3 ”כְּעֵץ תַּפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר,
כֵּן יַקִּירִי בֵּין הַבָּנִים.
אֲנִי מִשְׁתּוֹקֶקֶת עַד מְאוֹד לָשֶׁבֶת בְּצִלּוֹ,
וּפִרְיוֹ מָתוֹק לְחִכִּי.
4 הֱבִיאַנִי אֶל בֵּית הַמִּשְׁתֶּה,*
וְדִגְלוֹ מֵעָלַי הָיָה אַהֲבָה.
6 שְׂמֹאלוֹ תַּחַת רֹאשִׁי,
וִימִינוֹ מְחַבֶּקֶת אוֹתִי.+
7 אֲנִי מַשְׁבִּיעָה אֶתְכֶן, בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם,
בַּצְּבִיּוֹת+ וּבְאַיְּלוֹת הַשָּׂדֶה:
אַל תְּנַסּוּ לְהָעִיר אוֹ לְעוֹרֵר בִּי אַהֲבָה עַד אֲשֶׁר תֵּעוֹר מֵאֵלֶיהָ.+
8 קוֹל יַקִּירִי!
הִנֵּה הוּא בָּא,
מְטַפֵּס עַל הֶהָרִים, מְקַפֵּץ עַל הַגְּבָעוֹת.
9 דּוֹמֶה יַקִּירִי לִצְבִי, לְעֹפֶר הָאַיָּלִים.+
הִנֵּה הוּא, עוֹמֵד מֵאֲחוֹרֵי כָּתְלֵנוּ,
מַבִּיט מִבַּעַד לַחַלּוֹנוֹת,
מֵצִיץ מִן הַסְּבָכוֹת.
10 יַקִּירִי מְדַבֵּר וְאוֹמֵר לִי:
’קוּמִי לָךְ, אֲהוּבָתִי,
יָפָתִי, בּוֹאִי אִתִּי.
11 הִנֵּה הַחֹרֶף* עָבַר.
הַגֶּשֶׁם חָלַף, הָלַךְ לוֹ.
12 הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָּאָרֶץ,+
עֵת הַזְּמִירָה הִגִּיעָה,+
וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמָע בְּאַרְצֵנוּ.+
13 עֵץ הַתְּאֵנָה מַבְשִׁיל אֶת פֵּרוֹתָיו הָרִאשׁוֹנִים;+
הַגְּפָנִים פּוֹרְחוֹת וְנוֹתְנוֹת רֵיחָן.
קוּמִי לָךְ, אֲהוּבָתִי, וּבוֹאִי.
יָפָתִי, בּוֹאִי אִתִּי.
14 יוֹנָתִי, בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע,+
בְּסִתְרֵי הַצּוּק,
הַרְאִינִי אֶת מַרְאֵךְ וְהַשְׁמִיעִינִי אֶת קוֹלֵךְ,+
כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב וּמַרְאֵךְ נָאֶה’”.+
15 ”תִּפְסוּ לָנוּ אֶת הַשּׁוּעָלִים,
הַשּׁוּעָלִים הַקְּטַנִּים הַמְּחַבְּלִים בַּכְּרָמִים,
כִּי כְּרָמֵינוּ פּוֹרְחִים”.
16 ”יַקִּירִי שֶׁלִּי וַאֲנִי שֶׁלּוֹ.+