יחזקאל
ה ”וְאַתָּה, בֶּן אָדָם, קַח לְךָ חֶרֶב חַדָּה וְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ כְּתַעַר סַפָּרִים. גַּלַּח אֶת רֹאשְׁךָ וְאֶת זְקָנְךָ, וְאָז קַח לְךָ מֹאזְנַיִם כְּדֵי לִשְׁקֹל וּלְחַלֵּק אֶת הַשֵּׂעָר. 2 שְׁלִישׁ מִמֶּנּוּ תַּבְעִיר בָּאֵשׁ בְּתוֹךְ הָעִיר בְּתֹם יְמֵי הַמָּצוֹר.+ וְאָז תִּקַּח שְׁלִישׁ נוֹסָף וְתַכֶּה אוֹתוֹ בַּחֶרֶב סְבִיב הָעִיר,*+ וְאֶת הַשְּׁלִישׁ הָאַחֲרוֹן תִּזְרֶה לָרוּחַ, וַאֲנִי אֶשְׁלֹף חֶרֶב אֲשֶׁר תִּרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם.+
3 ”עָלֶיךָ גַּם לָקַחַת מִשָּׁם מְעַט קְוֻצּוֹת שֵׂעָר וְלִצְרֹר אוֹתָן בְּקִפְלֵי* בִּגְדְּךָ. 4 וְקַח עוֹד כַּמָּה מֵהֶן וְהַשְׁלֵךְ אוֹתָן אֶל תּוֹךְ הָאֵשׁ וּשְׂרֹף אוֹתָן לְאֵפֶר. מִשָּׁם תֵּצֵא אֵשׁ אֶל כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל.+
5 ”כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה: ’זֹאת יְרוּשָׁלַיִם. בְּאֶמְצַע הָאֻמּוֹת שַׂמְתִּי אוֹתָהּ, וַאֲרָצוֹת סְבִיבָהּ. 6 אַךְ הִיא מָרְדָה בְּמִשְׁפָּטַי וּבְחֻקּוֹתַי, וְנָהֲגָה בְּרִשְׁעוּת גְּדוֹלָה יוֹתֵר מִן הָאֻמּוֹת וְהָאֲרָצוֹת סְבִיבָהּ.+ כִּי בְּמִשְׁפָּטַי מָאֲסוּ, וּבְחֻקּוֹתַי לֹא הָלְכוּ’.
7 ”לָכֵן כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה: ’מִכֵּיוָן שֶׁגְּרַמְתֶּם לְצָרוֹת רַבּוֹת יוֹתֵר מִן הָאֻמּוֹת אֲשֶׁר סְבִיבְכֶם וּבְחֻקּוֹתַי לֹא הֲלַכְתֶּם וְאֶת מִשְׁפָּטַי לֹא עֲשִׂיתֶם, אֶלָּא הֲלַכְתֶּם בְּמִשְׁפְּטֵי הָאֻמּוֹת אֲשֶׁר סְבִיבְכֶם,+ 8 כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה: ”הִנְנִי נֶגְדֵּךְ, עִיר,+ וַאֲנִי עַצְמִי אֶעֱשֶׂה מִשְׁפָּטִים בְּקִרְבֵּךְ לְעֵינֵי הָאֻמּוֹת.+ 9 וְאֶעֱשֶׂה בְּקִרְבֵּךְ אֶת אֲשֶׁר לֹא עָשִׂיתִי בֶּעָבָר, וְלֹא אֶעֱשֶׂה עוֹד כָּמוֹהוּ, בִּגְלַל כָּל תּוֹעֲבוֹתַיִךְ.+
10 ”’”לָכֵן אָבוֹת בְּקִרְבֵּךְ יֹאכְלוּ אֶת בְּנֵיהֶם,+ וּבָנִים יֹאכְלוּ אֶת אֲבוֹתֵיהֶם, וְאֶעֱשֶׂה בָּךְ שְׁפָטִים וְאֶזְרֶה אֶת כָּל שְׁאֵרִיתֵךְ לְכָל עֵבֶר”’.*+
11 ”’לָכֵן חַי אֲנִי’,* מַכְרִיז אֲדֹנָי יְהֹוָה, ’מִכֵּיוָן שֶׁאֶת מִקְדָּשִׁי טִמֵּאת בְּכָל אֱלִילַיִךְ הַמְּשֻׁקָּצִים וּבְכָל תּוֹעֲבוֹתַיִךְ,+ גַּם אֲנִי אֶמְאַס בָּךְ;* לֹא תָּחוּס עֵינִי, וַאֲנִי לֹא אֶחְמֹל.+ 12 שְׁלִישׁ מִמֵּךְ יָמוּתוּ בְּמַגֵּפָה* אוֹ יִכְלוּ בְּקִרְבֵּךְ בָּרָעָב. וּשְׁלִישׁ נוֹסָף יִפְּלוּ סְבִיבֵךְ בַּחֶרֶב.+ וְאֶת הַשְּׁלִישׁ הָאַחֲרוֹן אֶזְרֶה לְכָל עֵבֶר,* וְאֶשְׁלֹף חֶרֶב אֲשֶׁר תִּרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם.+ 13 אָז יִכְלֶה כַּעֲסִי, וַחֲמָתִי נֶגְדָּם תִּשְׁכַּךְ, וְאֶהְיֶה שְׂבַע רָצוֹן.+ וְהֵם יֵדְעוּ כִּי אֲנִי, יְהֹוָה, דִּבַּרְתִּי בְּקִנְאָתִי,*+ כַּאֲשֶׁר אֲסַיֵּם לְכַלּוֹת בָּהֶם אֶת חֲמָתִי.
14 ”’אֶהֱפֹךְ אוֹתָךְ לְחָרְבָּה וּלְחֶרְפָּה בְּקֶרֶב הָאֻמּוֹת אֲשֶׁר סְבִיבֵךְ וּלְעֵינֵי כָּל עוֹבֵר אֹרַח.+ 15 וְתִהְיִי לְחֶרְפָּה וּלְלַעַג,+ לְאַזְהָרָה וְאֵימָה לָאֻמּוֹת סְבִיבֵךְ, בַּעֲשׂוֹתִי בָּךְ שְׁפָטִים בְּכַעַס וּבְחֵמָה וּבָעֳנָשִׁים מְלֵאֵי חֵמָה. אֲנִי, יְהֹוָה, דִּבַּרְתִּי.
16 ”’אֲשַׁלֵּחַ בָּהֶם אֶת חִצֵּי הָרָעָב הַקַּטְלָנִיִּים כְּדֵי לְהַשְׁמִידָם. הַחִצִּים אֲשֶׁר אֲשַׁלֵּחַ יָמִיטוּ עֲלֵיכֶם הֶרֶס.+ וְאַחְמִיר אֶת רַעֲבוֹנְכֶם כַּאֲשֶׁר אַשְׁבִּית אֶת אַסְפָּקַת מְזוֹנְכֶם.*+ 17 אֲשַׁלֵּחַ נֶגְדְּכֶם רָעָב וְחַיּוֹת פֶּרֶא אַכְזָרִיּוֹת,+ וְהֵם יְשַׁכְּלוּ אוֹתָךְ. מַגֵּפָה וּשְׁפִיכוּת דָּמִים יָעִיקוּ עָלַיִךְ, וְחֶרֶב אָבִיא עָלַיִךְ.+ אֲנִי, יְהֹוָה, דִּבַּרְתִּי’”.