א
הבבלים צרים על ירושלים (1, 2)
הכשרה מיוחדת לשבויים הצעירים מזרע המלוכה (3–5)
נאמנותם של ארבעת העברים נבחנת (6–21)
ב
המלך נבוכדנאצר חולם חלום מטריד (1–4)
איש מן החכמים אינו מסוגל לספר את החלום (5–13)
דניאל מבקש את עזרת אלוהים (14–18)
דניאל מהלל את אלוהים על גילוי הסוד (19–23)
דניאל מספר את החלום למלך (24–35)
פתרון החלום (36–45)
המלך מרעיף כבוד על דניאל (46–49)
ג
צלם הזהב של המלך נבוכדנאצר (1–7)
שלושת העברים מואשמים באי־ציות (8–18)
מושלכים אל תוך כבשן האש (19–23)
הצלה פלאית מן האש (24–27)
המלך מרומם את אלוהי העברים (28–30)
ד
המלך נבוכדנאצר מכיר במלכות אלוהים (1–3)
חלומו של המלך על האילן (4–18)
דניאל פותר את החלום (19–27)
ההתגשמות הראשונית במלך (28–36)
המלך מרומם את אלוהי השמיים (37)
ה
המלך בלשאצר עורך משתה (1–4)
הכתובת על הקיר (5–12)
דניאל מתבקש להסביר את פשר הכתובת (13–25)
פשר המילים: בבל תיפול (26–31)
ו
פקידי הממשל הפרסים זוממים נגד דניאל (1–9)
דניאל ממשיך להתפלל (10–15)
דניאל מושלך אל גוב האריות (16–24)
המלך דריווש נותן כבוד לאלוהי דניאל (25–28)
ז
חזון ארבע החיות (1–8)
עתיק יומין עורך משפט (9–14)
פשר הדברים מוסבר לדניאל (15–28)
ארבע החיות הן ארבעה מלכים (17)
הקדושים יקבלו את המלכות (18)
עשר קרניים, או מלכים, יקומו (24)
ח
ט
תפילת הווידוי של דניאל (1–19)
גבריאל בא אל דניאל (20–23)
נבואת שבעים השבועות (24–27)
י
יא
יב