עזרא
ה אָז נִבְּאוּ הַנְּבִיאִים חַגַּי וּזְכַרְיָה נֶכְדּוֹ שֶׁל עִדּוֹא לַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בִּיהוּדָה וּבִירוּשָׁלַיִם בְּשֵׁם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הָיָה עֲלֵיהֶם. 2 בְּאוֹתָהּ עֵת הֵחֵלּוּ זְרֻבָּבֶל בֶּן שְׁאַלְתִּיאֵל וְיֵשׁוּעַ בֶּן יוֹצָדָק לִבְנוֹת מֵחָדָשׁ אֶת בֵּית אֱלֹהִים, אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלַיִם; וּנְבִיאֵי אֱלֹהִים הָיוּ עִמָּם וְתָמְכוּ בָּהֶם. 3 בָּעֵת הַהִיא בָּאוּ אֲלֵיהֶם תַּתְּנַי מוֹשֵׁל אֵזוֹר עֵבֶר הַנָּהָר* וּשְׁתַר בּוֹזְנַי וַעֲמִיתֵיהֶם וְשָׁאֲלוּ אוֹתָם: ”מִי נָתַן לָכֶם אֶת הַצַּו לִבְנוֹת אֶת הַבַּיִת הַזֶּה וּלְהַשְׁלִים אֶת הַמִּבְנֶה הַזֶּה?”* 4 אָז שָׁאֲלוּ אוֹתָם: ”מָה שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים הַבּוֹנִים אֶת הַבִּנְיָן הַזֶּה?” 5 אַךְ אֱלֹהִים הִשְׁגִּיחַ* עַל זִקְנֵי הַיְּהוּדִים, וְהֵם לֹא עָצְרוּ אוֹתָם עַד אֲשֶׁר יִשָּׁלַח הַדִּוּוּחַ לְדָרְיָוֶשׁ וְתֻחְזַר אִגֶּרֶת רִשְׁמִית בְּעִנְיָן זֶה.
6 הִנֵּה הֶעְתֵּק הָאִגֶּרֶת אֲשֶׁר שָׁלְחוּ תַּתְּנַי מוֹשֵׁל אֵזוֹר עֵבֶר הַנָּהָר וּשְׁתַר בּוֹזְנַי וַעֲמִיתָיו, הַמּוֹשְׁלִים הַזּוּטָרִים שֶׁל אֵזוֹר עֵבֶר הַנָּהָר, אֶל דָּרְיָוֶשׁ הַמֶּלֶךְ; 7 הֵם שָׁלְחוּ אֵלָיו אֶת הַדִּוּוּחַ, וְכָךְ כָּתְבוּ:
”לְדָרְיָוֶשׁ הַמֶּלֶךְ:
”שָׁלוֹם רַב! 8 יְהֵא יָדוּעַ לַמֶּלֶךְ כִּי הָלַכְנוּ אֶל מְחוֹז יְהוּדָה אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל הָאֱלֹהִים הַגָּדוֹל, וְהוּא נִבְנֶה בְּאַבְנֵי גְּלָל* גְּדוֹלוֹת, וְעֵצִים מֻצָּבִים בַּכְּתָלִים. הַמְּלָאכָה מִתְבַּצַּעַת בִּלְהִיטוּת בִּידֵי הָאֲנָשִׁים וּמִתְקַדֶּמֶת בִּזְכוּת מַאֲמַצֵּיהֶם. 9 אָז שָׁאַלְנוּ אֶת זִקְנֵיהֶם וְאָמַרְנוּ לָהֶם: ’מִי נָתַן לָכֶם אֶת הַצַּו לִבְנוֹת אֶת הַבַּיִת הַזֶּה וּלְהַשְׁלִים אֶת הַמִּבְנֶה הַזֶּה?’* 10 גַּם שָׁאַלְנוּ אוֹתָם לִשְׁמוֹתֵיהֶם כְּדֵי לְהוֹדִיעַ זֹאת לְךָ, עַל מְנַת שֶׁנּוּכַל לִכְתֹּב אֶת שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים הָעוֹמְדִים בְּרֹאשָׁם.
11 ”זוֹ הָיְתָה תְּשׁוּבָתָם אֵלֵינוּ: ’אֲנַחְנוּ עַבְדֵי אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, וְאָנוּ בּוֹנִים מֵחָדָשׁ אֶת הַבַּיִת שֶׁנִּבְנָה לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת, אֲשֶׁר מֶלֶךְ גָּדוֹל בְּיִשְׂרָאֵל בָּנָה וְהִשְׁלִים. 12 אַךְ מִפְּנֵי שֶׁהִכְעִיסוּ אֲבוֹתֵינוּ אֶת אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם, הוּא מָסַר אוֹתָם לִידֵי נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל הַכַּשְׂדִּי, אֲשֶׁר הֶחְרִיב אֶת הַבַּיִת הַזֶּה וְהִגְלָה אֶת הָעָם לְבָבֶל. 13 אוּלָם בַּשָּׁנָה הָרִאשׁוֹנָה לְכוֹרֶשׁ מֶלֶךְ בָּבֶל, נָתַן כּוֹרֶשׁ הַמֶּלֶךְ צַו לִבְנוֹת מֵחָדָשׁ בֵּית אֱלֹהִים זֶה. 14 זֹאת וְעוֹד, כּוֹרֶשׁ הַמֶּלֶךְ הוֹצִיא מֵהֵיכַל בָּבֶל אֶת כְּלֵי הַזָּהָב וְהַכֶּסֶף שֶׁל בֵּית אֱלֹהִים אֲשֶׁר לָקַח נְבוּכַדְנֶאצַּר מֵהַהֵיכָל שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם וְהֵבִיא אֶל הֵיכַל בָּבֶל. הֵם נִתְּנוּ לְאִישׁ אֲשֶׁר שְׁמוֹ שֵׁשְׁבַּצַּר,* אֲשֶׁר אוֹתוֹ מִנָּה כּוֹרֶשׁ לְמוֹשֵׁל. 15 כּוֹרֶשׁ אָמַר לוֹ: ”קַח אֶת הַכֵּלִים הָאֵלֶּה. לֵךְ, שִׂים אוֹתָם בַּהֵיכָל אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלַיִם, וּבֵית אֱלֹהִים יִבָּנֶה מֵחָדָשׁ בִּמְקוֹמוֹ הַקּוֹדֵם”. 16 אָז בָּא אוֹתוֹ שֵׁשְׁבַּצַּר וְהִנִּיחַ אֶת הַיְּסוֹדוֹת שֶׁל בֵּית אֱלֹהִים, אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלַיִם; וְהוּא נִבְנָה מֵאָז וְעַד עַתָּה, אַךְ טֶרֶם הֻשְׁלַם’.
17 ”וְעַתָּה אִם טוֹב הַדָּבָר בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ, תֵּעָרֵךְ בְּדִיקָה בְּבֵית הָאוֹצָר הַמַּלְכוּתִי אֲשֶׁר שָׁם בְּבָבֶל, כְּדֵי לָדַעַת אִם כּוֹרֶשׁ הַמֶּלֶךְ נָתַן צַו לִבְנוֹת מֵחָדָשׁ בֵּית אֱלֹהִים זֶה בִּירוּשָׁלַיִם; וְתִשָּׁלַח אֵלֵינוּ הַחְלָטַת הַמֶּלֶךְ בְּעִנְיָן זֶה”.