מדוע דורנו הוא ’‏דור לא בטוח’‏?‏

‏”‏קיימת אווירה סמויה של פחד,‏ ומשום כך מעוניינים אנשים להאמין בכוח עליון שישגיח עליהם.‏”‏

בצטטו מלים אלה מפי סטודנט באוניברסיטת אוקספורד,‏ הצביע העיתון סנדיי טלגרף של לונדון,‏ באפריל 1978,‏ על התעוררות דתית בלתי־צפויה בקרב הסטודנטים.‏ נטייה זו,‏ המהווה מיפנה חד לעומת המעורבות הפוליטית בשנים הקודמות,‏ משקפת את מה שהעיתון מתאר כ”‏תהפוכותיו של דור לא בטוח”‏.‏

בעידן של שיגשוג חסר־תקדים,‏ זהו מצב פרדוקסלי,‏ מעורר תמיהה.‏ זהו מעין בניין קלפים,‏ זוהר וראוותני,‏ אך שברירי ומט לנפול.‏ אנשים ערים לחוסר היציבות הזה.‏ ובכן,‏ מה גורם לדורנו להיות ’‏לא בטוח’‏?‏ האפשר לעמוד על שורשיה של ’‏אווירה סמויה של פחד’‏ זו,‏ ולהתגבר עליה?‏

ערך ההשכלה

מאז תום מלחמת־העולם השנייה,‏ גדלו במידה ניכרת האפשרויות לרכוש השכלה במרבית הארצות המתקדמות.‏ עם זאת,‏ אי אפשר לומר שההשכלה,‏ כשלעצמה,‏ מקנה ביטחון.‏ השאלה החשובה היא,‏ אל מה היא מובילה,‏ בתור אמצעי להשגת מטרה?‏ מה חבל,‏ שלרבים כיום אין ההשכלה מובילה אלא למבוי סתום,‏ בהעדר מישרות פנויות.‏ מה גם שהסיכויים לעתיד עגומים.‏ במלים אחרות,‏ זהו מצב של חוסר ביטחון.‏

בארצות רבות גדל והולך מספר המובטלים,‏ כמו למשל בבריטניה,‏ בה מגיע מספרם לשני מיליון ויותר.‏ כבר עתה יש צעירים רבים מחוסרי עבודה,‏ יותר מאי־פעם מאז המלחמה.‏ צעיר בן 16,‏ ששקע בדיכאון לאחר שנכשלו מאמציו להשיג עבודה,‏ תלה את עצמו.‏ אחד החברים בוועדת החינוך המקומית ציין:‏ ”‏זה היה מקרה קיצוני,‏ אך הוא מלמד על הכאב והצער שהם מנת־חלקם של צעירים רבים.‏”‏ רבים מהם חרדים,‏ כי בתום חוק לימודיהם ייאלצו להצטרף אל שורות המובטלים,‏ חרדה הקשורה ישירות בתחושת חוסר־ביטחון.‏

המצב בהונג־קונג,‏ שגם בה יש חברה מתקדמת,‏ מפעיל גם הוא לחצים עצומים על הצעירים.‏ הרוב מחפשים ביטחון בהשכלה,‏ בתקווה שזו תאפשר להם לזכות במישרה מכניסה.‏ משאין הם מצליחים בכך,‏ הדבר גורם להם לא רק תיסכול,‏ אלא גם תחושת דיכאון,‏ המסתיימת לעתים באסון.‏

אגודה המתקראת ’‏השומרונים של הונג־קונג’‏ (‏להגשת עזרה למוכי־דיכאון)‏,‏ מסרה שקיבלה 225,‏1 קריאות טלפון מסטודנטים מדוכאים בתקופה של ששה ימים.‏ עיתון מקומי שם סיכם את המצב בזו הלשון:‏ ”‏מערכת החינוך שלנו,‏ ובנוסף לכך גישתנו החמרנית של להיטות אחר הדולר,‏ המעוורת אותנו מלהבחין בערכים האנושיים היסודיים,‏ ביחסם הנכון,‏ משחקות תפקיד נכבד בדחיפת הצעירים להתאבד.‏”‏ עם ריבוי מספר הסטודנטים,‏ ועם ירידת מספר הצעות העבודה,‏ אין לצפות שיקטן הלחץ להגיע אל הצמרת.‏

טכנולוגיה מודרנית

ומה באשר לטכנולוגיה המודרנית?‏ האם לא תפתח תחומי מחקר ותעסוקה חדשים?‏ בעשרות השנים האחרונות תלו תקוות רבות בכך,‏ אך הן הכזיבו.‏ למען האמת,‏ בני־סמכא בנושא מזהירים עתה מפני עלייה תלולה באחוז המובטלים בשנים הקרובות.‏ קבוצת כלכלנים מאוניברסיטת קמברידג’‏,‏ אנגליה,‏ אף הרחיקו לכת וחזו שיעור אבטלה של חמישה מיליון בבריטניה,‏ כנראה בעשר השנים הבאות.‏ מה הגורם לתחזית העגומה הזאת?‏

התפתחויות מהירות בתחום המיקרו־אלקטרוניקה הגדילו את האוטומציה במידה בלתי־משוערת.‏ לאחר שזו הוצגה,‏ לראשונה,‏ כאמצעי להתגבר על עבודה שיגרתית,‏ נתגלה עתה שהטכנולוגיה של המחשבים יכולה להוות גם תחליף מוצלח לעבודה שכלית.‏ שרטט מיומן,‏ למשל,‏ עלול להקדיש זמן ארוך פי־25 למשימה,‏ מאשר מחשב שתוכנת לבצעה.‏ לאור הרדיפה אחר יעילות ורווחים,‏ לא קשה לנחש מהי יקרה ליסוד האנושי.‏

הוצעו פתרונות שונים לבעיה – יציאה מוקדמת לגימלאות,‏ שבוע עבודה קצר יותר,‏ חופשות רבות וארוכות יותר מדי שנה,‏ בנוסף לסיום הלימודים בגיל מאוחר יותר.‏ אך כל ההצעות יחד,‏ וכל אחת לחוד,‏ אינן מהוות פתרון לבעיה,‏ ואי־הבטחון הקשור בהשגת עבודה בעינו עומד.‏

בנסיבות רגילות הוגן לומר,‏ בשם שנאמר בכתבי־הקודש,‏ ”‏מי שאינו רוצה לעבוד,‏ גם אל יאכל,‏”‏ אך מה באשר לאדם המשתוקק לעבוד,‏ אך משיבים את פניו ריקם?‏ (‏תסלוניקים ב׳.‏ ג׳:‏10‏)‏ למרבה הצער,‏ רבים כיום נמנים בין מחוסרי העבודה,‏ ובארצות בהן אין עזרה סוציאלית,‏ הם נאלצים להתפרנס בדוחק,‏ תוך הרגשה מתמדת של חוסר־ביטחון.‏

עבריינות

‏”‏העבודה מסלקת שלוש רעות־חולות:‏ את השיעמום,‏ ההפקרות והעוני.‏”‏ זוהי אחת מאימרותיו של הוגה־הדעות הצרפתי וולטר,‏ בן המאה השמונה־עשרה.‏ כאשר אנשים כשירים ומיומנים אינם יכולים להרוויח את לחמם בעמל כפיהם,‏ אין להתפלא שרבים פונים אל הפשע והעבריינות.‏ יש המבקשים בכך מוצא לרגש התיסכול שלהם,‏ כפי שהמצב בבריטניה,‏ שם כ־38 אחוז מכלל הפשיעות מבוצעות על־ידי מובטלים.‏

עוד יותר מזעזע היה הגל הגואה של פעולות הטרור ברחבי העולם.‏ את המהומות באיטליה ליבו צעירים חסרי תחושת ביטחון ומנוכרים (‏20 אחוז מכלל בוגרי המיכללות באיטליה כשירים למישרות שפשוט אינן קיימות)‏,‏ דבר המשקף את המצב העגום בארצות רבות באירופה.‏ אך,‏ הרצון לשנות את ה”‏מערכת”‏ בכוח ובאמצעי הפחדה,‏ יוליד בהכרח מצב של חוסר־ביטחון משלו.‏

כדי לעצור את גל הפשיעה,‏ החליטו ממשלות רבות לתגבר את כוחות המשטרה ולחוקק חוקים מחמירים יותר.‏ ברור שצעדים מגבילים מעין אלה עושים את שלהם לעצירת הפשע,‏ אך האזרח ההגון משלם באורח בלתי־נמנע מחיר יקר עבור שמירת בטחונו.‏ לא זו בלבד שחוקים אלה מביאים בעקבותיהם מיסוי כבד יותר,‏ אלא שההגבלות כובלות במידה מסוימת את ידיה של החברה כולה.‏ ברור,‏ איפוא,‏ שכדי להחזיר את הביטחון הנכסף על כנו,‏ לא יתכן תחליף ליושר ולהגינות.‏

מתח בינלאומי

האם הבעיות הבינלאומיות ייצאו מכלל שליטה?‏ חשש זה מקנן גם בבני הדור הצעיר,‏ המתכננים את חייהם לעתיד.‏ הם הלא יודעים שאבותיהם,‏ וסביהם,‏ חיו בתחושת חוסר ביטחון כתוצאה מן המלחמות.‏ בכל זאת,‏ הם רואים שמנהיגי העולם עדיין אינם מוכנים להגיע לידי הסכם,‏ והונאות וסיכסוכים בינלאומיים ממשיכים לסכן את השלום.‏

מירוץ החימוש נמשך ללא־הפוגה,‏ והסטודנטים יודעים היטב כי רבע מכלל המדענים מקדישים את זמנם לפיתוח נשק התקפי.‏ יתכן שפחות ידועה להם העובדה,‏ שמדי שנה מפסיד העובד הממוצע מספר שבועות מהכנסתו,‏ כדי לממן את מירוץ החימוש.‏ הצעירים כיום עשויים לומר שברצונם ’‏לעשות אהבה – לא מלחמה’‏,‏ אך הם נוכחים לדעת שאין הם אדונים לגורלם בנושא החשוב של הביטחון הבינלאומי בעולם.‏

בעיות גיל הפרישה

גם לנמצאים בקצה השני של תוחלת־החיים הקצרה,‏ לא פוחתת הרגשת אי־הבטחון.‏ כמה אזרחים קשישים מודאגים מן הכירסום הגדל והולך בחסכונותיהם,‏ עקב האינפלציה הדוהרת?‏ נראה שהחיסכון שוב איננו מעלה הראויה לתהילה.‏ כפי שמיצה זאת מפרסם אחד,‏ שעודד את הקוראים ללוות כספים ולהיכנס לחובות:‏ ”‏לאור קצב עליית המחירים,‏ אין זה משתלם לחסוך היום כדי לרכוש דברים מחר.‏”‏

השקפת־עולם זו עשויה להתאים לדור הצעיר,‏ אך מה באשר לאלה שקיצבת הזיקנה שלהם מוגבלת,‏ ואין להם אלא לסמוך על חסכונותיהם?‏ אפילו במדינות־סעד נתפסים כמה מן הקשישים לייאוש.‏ בארה״ב,‏ למשל,‏ אחד מכל ארבעה מתאבדים הוא מעל לגיל 65.‏

היש לדור הזה,‏ על כל בעיותיו ותהפוכותיו,‏ תקווה כלשהי ליציבות?‏ מה יכול להעניק ביטחון?‏ אתה מוזמן לבחון את הראיות,‏ לאור השאלה:‏