סוף המערכת הכלכלית בת־זמננו
אם תיכננת מכונה, והיא לא פעלה כייאות, מה היית עושה? קרוב לוודאי שהיית מנסה לערוך בה אי־אלו שינויים, כדי לראות אם תפעל טוב יותר. אך, מה אם נוכחת, שלאחר כל תיקון מחמיר מצבה? כלום לא היית מגיע לכלל מסקנה, שהמכונה בלתי־ יעילה וכי יש צורך להחליפה במכונה אחרת?
המערכת הכלכלית בימינו איננה פועלת לטובת האנושות. יש בה אי־צדק רב. אנשי־עמל נוכחים שהאינפלציה מכרסמת בכספם. מאות מיליונים חיים בעוני משווע. למאות מיליונים אחרים אין אפילו צרכי־המחיה הבסיסיים. העיתון ניו־יורק טיימס מסר על מספר ארצות: ”מחיר ארוחה אחת, לגבי עניים רבים, עולה על הכנסתם היומית,” דבר המגשים באורח מפליא את נבואת כתבי־הקודש: ”קב חטים בדינר,” שהיה באותם ימים שכר של יום־ עבודה. — חזון־יוחנן ו׳:6.
למען האמת, אין המערכת הכלכלית והכספית בימינו מסוגלת להביא את השלום, הביטחון והשפע שהאנושות משתוקקת אליהם. זאת, משום שטבועות בתוכה אנוכיות, תאוות־בצע, גאווה ואדישות אכזרית כלפי הזולת.
מה משמעות הדבר? מדוע קיימת אינפלציה כלל־עולמית, ובנוסף לכך מחסור במזון, מלחמות ובעיות חסרות־תקדים אחרות, מאז 1914 ואילך?
כל התופעות הללו מצביעות על התקופה בה אנו חיים. הן נחזו מראש כחלק של ”אחרית הימים” של העולם המושחת הזה. בנוסף לתופעות אלה, נובא כי האנשים יהיו ”אוהבי עצמם, אוהבי כסף, ... קשוחי לב, ... אוהבים תענוגות יותר משאוהבים את אלהים.” כל הסממנים הללו מהווים חלק של המערכת הפוליטית, הכלכלית, החברתית והדתית בימינו. — טימותיוס ב׳. ג׳:1–5.
אם כן, אי־יציבות המטבע והמצב הכלכלי הקשה של אנשים כה רבים כיום, מהווים חלק מן העדות לכך שהסדר הקיים מתקרב במהירות לקיצו. הניסיון לשפר את המצב על־ידי ”תפירת טלאים”, כדי להמשיך את קיומה של המערכת הכלכלית הקיימת, לא יאריך ימים. שום שיפור לא יחסל את האנוכיות, תאוות־הבצע ואי־הצדק הטבועים בה.
משמעות כל המצב הזה היא, איפוא, שהסדר המעוות הנוכחי צועד לקראת מפלתו הגדולה ביותר, לא עקב כישלון אנושי, אלא כתוצאה מפעולה מידי אלהים. זאת, כשם שניבא המקרא: ”והיתה עת צרה אשר לא נהייתה מהיות גוי עד העת ההיא.” — דניאל י״ב:1.
אך, לנחמתנו, מבטיחה נבואת המקרא כי לאחר ה”עת צרה”, יכונן אלהים ”ארץ חדשה”, שצדק ילין בה. (ישעיהו ס״ה:17) ה”ארץ חדשה” משמעה חברה אנושית חדשה, שתכלול מערכת כלכלית חדשה, אשר תפעל לטובת כל בני־אנוש. המקרא מבטיחנו לאמור: ”ועשה יהוה צבאות לכל העמים בהר הזה משתה שמנים, משתה שמרים. ובילע בהר הזה פני הלוט, הלוט על כל העמים.” — ישעיהו כ״ה:6–8.
”כדי לחסל את הבעיות הכלכליות הנוכחיות, יש להחזיר את הכל לנקודת־האפס”
מה שיתרחש בקרוב דומה יהיה, איפוא, לתשובתו של איש־עסקים יפני, שנשאל מה יהיה הפיתרון לאנדרלמוסיה הכלכלית השוררת כיום. הוא ציין: ”כדי לחסל את הבעיות הכלכליות הנוכחיות, יש להחזיר את הכל לנקודת־האפס.” הוא נוכח, בצדק, שהמערכת הזאת היא ללא־תקנה. והמקרא מסכים לכך, שהיא הרחיקה לכת יותר מדי. לפיכך, היא לא תתוקן, אלא תיהרס.
האפשרות שהמערכת הכלכלית בת־זמננו תתנפץ, עלתה לאחרונה פעמים רבות לדיון בקרב כלכלנים. למשל, הפרשנית האמריקנית לענייני כספים, סילביה פורטר, דיברה על הסכנה המוחשית מפני ”התפוצצות אינפלציונית באומה האמריקנית ובעולם, שתהרוס את האימון בכל השקעה בשטרי־כסף, ואשר תערער את פעולתה של המערכת הכספית הבינלאומית, עד כדי כך שהסחר בין האומות ישותק כמעט כליל.” בעלת־הטור הוסיפה:
”ההתפוצצות תכה אז גלים ותגרום לשרשרת פשיטות־רגל של עסקים, להתנפצות בועת־האשראי המנופחת מדי, לגידול בשיעור האבטלה, לביטול האשראי המופרז למשכנתאות ולעיקול סחורות שנקנו בתשלומים, שבעלי־החוב אינם יכולים לפרעם.
”תמונת־המצב נעשית מבהילה אפילו עוד יותר בעת שאני כותבת שורות אלה.”
”האומות אינן יכולות להמשיך ללוות כדי לשפר את רמת־החיים”
הפרשן המדיני ג׳ק אנדרסון, העיר ברוח דומה לגבי המצב הכספי הרעוע:
”האומות אינן יכולות להמשיך ללוות על– מנת לשפר את רמת־החיים שלהן. הן לעולם לא יוכלו לפרוע את חובותיהן, אלא אם כן ישקיעו את הכסף בייצור במקום בצריכה. לגבי ארצות רבות, החובות כבר גדולים מכדי שיוכלו לספוג אותן מבלי לגרום משבר כספי חמור....
”המחירים ההולכים ומאמירים, ממשיכים להוסיף על נטל החובות הכבדים ממילא, כך שמאיימת התמוטטות על כל המערכת הבנקאית.”
המכון האמריקני לחקר לכלכלה ערך את התחזית הבאה:
”נראה שיש סיכויים גדולים, שבשנים הקרובות יתפתח המצב הכלכלי הבא:
”יהיה שפל כלכלי חריף וממושך בעולם כולו....
”במהלך השפל הכלכלי הממושך, סביר מאוד שיתפתח אי־סדר חברתי קיצוני. ...
”כל אדם, או משפחה, שיהיו מבוססים מבחינה כלכלית יותר מאנשים אחרים, שנפגעו חמורות מן המצב, עלולים להוות מטרה לאלימות אספסוף.”
כאשר אנשים גונבים, אונסים, שודדים ורוצחים בתכיפות הולכת וגדלה, אפילו עתה, בתקופה של שלום ושפע יחסיים, עד כמה יחריף המצב אם יתחולל משבר. עדות לכך יש לנו במה שאירע כאשר העיר ניו־יורק היתה שרויה באפילה עקב תקלה ברשת החשמל, בשנת 1977. באיזורים מסוימים שררה הפקרות גמורה. מעשי השוד והביזה, וההרס לשמו, פשטו כמגיפה. המשטרה נאלצה להודות שהיא חסרת־אונים.
בדומה לכך, באחת המדינות באפריקה גרמה העלאת מחיר האורז בשליש, למהומות־רחוב ולמעשי ביזה בעיר־הבירה. הרחובות נראו כלאחר מלחמה. הוכרז על מצב חירום והוטל עוצר חמור.
”כספם בחוצות ישליכו וזהבם לנידה יהיה”
המקרא מנבא, שצפויה לעולם כולו ”עת צרה אשר לא נהייתה מהיות גוי עד העת ההיא.” בתקופה ההיא לא יהיה ערך כלשהו לכסף. נבואת המקרא אפילו אומרת: ”כספם בחוצות ישליכו, וזהבם לנידה יהיה. כספם וזהבם לא יוכל להצילם ביום עברת יהוה.” — יחזקאל ז׳:19.
אף מנהיג בר־תמותה, ואף ממשלה אנושית, לא יוכלו לקדם את פני הרעה שתביא ה”עת צרה”, כיון שיהא זה משפטו של אלהים נגד העולם המושחת הזה. משום כך מזהירנו המקרא: ”אל תבטחו בנדיבים, בבן־אדם שאין לו תשועה.” (תהלים קמ״ו:3) מהו, איפוא, הצעד שיש לנקוט בו? המקרא משיב על כך: ”בטח אל יהוה בכל לבך, ואל בינתך אל תישען.” — משלי ג׳:5.
לבוטחים ביהוה עתה, הוא מבטיח להושיט עזרה אפילו מבחינה כלכלית. אלהים לא יעניק למשרתיו מותרות, אך הוא הבטיח לספק להם די מחייתם. (תהלים ל״ז:25) עם זאת, אין משמע הדבר שאלה השמים מבטחם באלהים ייהנו מחיים קלים, משום שגם הם מושפעים באופן בלתי־נמנע מן המצב הקשה השורר בעולם. אך, הם יצליחו יותר מאחרים להתמודד עם הבעיות המאפיינות ימים טרופים אלה.
בנוסף לכך, אלהים הבטיח להגן על אותם אנשים במהלך החורבן הקרב ובא, כדי שיישארו בחיים וייהנו מעולם חדש רב־צדק. (משלי ב׳:21, 22; תהלים ל״ז:27, 34, 37) מסיבה זאת הצהירה משפחה בברזיל, שלמדה לשים את מבטחה ביהוה: ”חרף הבעיות הכלכליות, אנו משפחה מאושרת, מפני שאנו בוטחים ביהוה, האל המאושר, ומכירים את מטרתו.”
”התעודדו והרימו ראשיכם כי קריבה גאולתכם”
אם כן, יהיה הלחץ הכספי חמור ככל שיהיה, קיימת תקווה בטוחה לימים טובים יותר, בעתיד הקרוב, בעולם החדש שיכונן אלהים. מן הראוי, איפוא, שאלה המחזיקים בתקווה הנכונה, המבוססת על ידע מדויק, והבוטחים באלהים ולא בעושר חומרי, ’יתעודדו ויישאו ראשיהם, כי קריבה גאולתם.’ — לוקס כ״א:28.
”והורדתי גשם בעתו, גשמי ברכה יהיו. ונתן עץ־השדה את פריו והארץ תתן יבולה, והיו על אדמתם לבטח. וידעו כי אני יהוה ... וישבו לבטח ואין מחריד.” ”ארץ נתנה יבולה; יברכנו אלהים, אלהינו. יברכנו אלהים, וייראו אותו כל אפסי־ארץ.” — יחזקאל ל״ד:25–28; תהלים ס״ז:7, 8.