מה ביכולתך לעשות לגבי האינפלציה?
אתה, אישית, יכול לעשות מעט מאוד, אם בכלל, כדי לבלום את האינפלציה הכלל־עולמית. אינך יכול לשלוט בתקציבי הממשלה, בחובות הנערמים והולכים של אזרחים, או במדיניות הכלכלית של מדינות. אך, יש אי־אלו דברים שביכולתך לעשות כדי לעזור לעצמך להתמודד עם הלחצים הכספיים.
ראשית, אם אתה חי באחת הארצות המפותחות, יתכן שיהיה עליך להסתפק ברמת־חיים נמוכה יותר. אפשר שתצטרך לוותר על דברים מסוימים שהתחלת לקבלם כמובנים מאליהם, אך אשר מעולם לא היו לאנשים בארצות עניות יותר. אם כי אין הדבר נראה קוסם במיוחד, הרי שיש להשלים עימו כדי למנוע תיסכול גובר והולך.
כמו־כן, בשעה שהכסף הולך ומתמעט, חיוני שבני־זוג לנישואין ישוחחו בגילוי־לב ובקור־רוח כיצד ישתמשו בהכנסתם. על־אחת־כמה־וכמה נכון הדבר, כאשר גם האשה עובדת מחוץ לבית. אם הבעל, או האשה, מוציאים כספים בלא להתייעץ זה עם זה, עלולות להיערם יותר ויותר בעיות.
אפשר לצמצם את הוצאות המזון של המשפחה אם אין לוקחים ילדים לקניות במכולת
הנטייה המסתמנת במחירם של מוצרי־מזון היא מעלה־מעלה. כיצד חסכו משפחות בתחום זה, מלבד הימנעותן הברורה מקניית מצרכי מזון יוקרתיים? כתבנו ביפן, למשל, מציין:
”המזון מהווה את ההוצאה הגדולה ביותר בתקציב המשפחה היפנית. יש, איפוא, שמעיינים היטב במדורי־הפירסומת בעיתונים, כדי לנצל את כל ההנחות בימי עריכת הקניות.
”כמו־כן, בשווקים ובמרכולים רבים מורידים את מחיריהם של מצרכים מסוימים ממש לפני הסגירה, כדי למכרם לפני עבור היום. לעתים מוכרים את המצרכים האלה במחירים מופחתים מוקדם בבוקר, בטרם יתקלקלו. יש עקרות־בית העושות מאמץ לערוך קניות באותה עת, כדי להזין את המשפחה בצורה מתקבלת־על־הדעת, במחירים בינוניים.”
ג’וזף קויל, עורך מדור המזון בארה״ב, טוען שאנשים יכולים לחסוך מ־20 עד 40 אחוז על־ידי עריכת רשימת־קניות לאחר עיון בפירסומות של מבצעי הוזלות ושל מצרכי־החודש. במקומות אחדים, יש חנויות המוכרות מן היצרן לצרכן, שבהן המחירים כמובן זולים יותר, או חנויות שהן מעין ”’בזר”, המוכרות בהנחות משום שאין להן הוצאות עקיפות.
כתב־העת ניוז־וויק ציין: ”ניתן לצמצם את הוצאות המזון של המשפחה ... ב־20 אחוז, אם אין לוקחים ילדים כשעורכים קניות במכולת — כדי שלא יוכלו לסחוט קניות נוספות מהוריהם.” יתר על כן: חשוב להכין רשימת־קניות של המצרכים הנחוצים באמת, על־מנת להימנע מ’קניות לפי החשק’ בחנויות. וכאשר עורכים קניות, חפש מוצרים בעלי אותו ערך תזונתי שיש למוצרים שזכו לפירסומת, אשר מחירם לעתים גבוה יותר. כמו־כן, זול יותר לקנות במשקל במקום בחבילות, כשהמחיר כולל את העטיפה, או לקנות מצרכים מתוצרת מקומית, במקום מתוצרת־חוץ.
ראש־משפחה ברזילאי, שמשפחתו נפגעה מן האינפלציה, מעיר: ”נאלצנו לקצץ במותרות, ואשתי משתפת פעולה בכל דרך אפשרית. לעולם אין היא משליכה שאריות מן הארוחות.” אחרים חוסכים בכך שהבעל לוקח את ארוחת־הצהריים שלו לעבודה, במקום לאכול בחוץ.
הגיוני לחסוך על־ידי קיצוץ בדברים הלא־חיוניים
כאשר הכסף נמצא בצמצום, מן ההיגיון לחסוך על־ידי קיצוץ בדברים הלא־חיוניים, או על־ידי ויתור עליהם. אחד מאלה הוא השימוש בטבק. אין הוא רק מצרך יקר, אלא קטלני, כיון שכ־90 אחוז ממחלות סרטן–הריאות, ופגיעות רבות אחרות בבריאות, מקורן בעישון, שיש בו משום ”טומאת הגוף,” כלשון כתבי־הקודש. (קורינתיים ב׳. ז׳:1) אלה שנגמלו ממנו על־ידי ריסון־עצמי, נוכחו כי חסכו סכומים לא־מבוטלים בשנה.
בדומה לכך, גם משקאות חריפים הם יקרים, ושימוש מופרז בהם עלול להזיק לבריאות ואפילו לחיי־המשפחה. הגם שהמקרא אינו פוסל שתיית משקאות חריפים בצורה מתונה, הרי ששימוש מופרז בהם נוגד את המקרא. (משלי כ״ג:29–35) גם בשטח זה ניתן לחסוך כספים רבים בשנה.
מקור אחר לחיסכון קשור בפעילות בשעות הפנאי ובחופשות. למען האמת, אין הכרח לבזבז סכומי עתק כדי לצאת משיגרת העבודה וליהנות מחופשה. פירסומאי חברות־נסיעות אולי גורמים לך לחשוב שנסיעה למקומות מרוחקים ושהייה בבתי־מלון יוקרתיים הם בבחינת הכרח, אך אין הדבר כך. נסיעה לאתרים מעניינים קרובים, יחסית, טיולים משפחתיים ובילויים בחיק־הטבע, ביקורים אצל ידידים וצורות בילוי לא־יקרות אחרות בשעות הפנאי, יכולים לגרום הנאה מרובה. תכניות טלוויזיה נאותות יכולות למלא את החלל הריק שנוצר עקב הקיצוץ בהליכה לסרטים, להצגות ולמופעים יקרים.
בימים עברו לא היו למשפחות מקלטי־רדיו, מערכות סטריאו, סרטים או צורות בילוי מודרניות אחרות. המשפחה הממוצעת דאז אכלה רק לעתים נדירות, אם בכלל, במסעדות. בכל זאת היו לאנשים צורות בילוי בריאות והם הפיקו הנאה מן החיים — אולי אפילו במידה מסוימת יותר מאיתנו, בעולם המסובך של ימינו. הזמנים אמנם השתנו, אך בני־האדם אינם שונים בהרבה. הם עדיין יכולים ליהנות מצורות פשוטות יותר, ופחות יקרות, של בילוי בשעות הפנאי.
נשים רבות חוסכות עתה כסף רב על־ידי תפירת בגדיהן במו־ידיהן. אכן, משתלם לגלות יוזמה ומעשיות בשטח זה. לדוגמה, עקרת־בית ראתה בחנות שמלה פשוטה יחסית, שמצאה חן בעיניה, אך מחירה היה גבוה מדי. במקום לרכוש את השמלה, קנתה בד דומה ותפרה את השמלה בעצמה בעשירית המחיר שבחנות.
יש חנויות המוכרות בגדים משומשים במצב טוב למדי, וגם כאן ניתן לחסוך באורח ניכר. רוב המשפחות מקצצות בהוצאות על־ידי שהן מכבסות את הבגדים בעצמן, במקום לשלחם למכבסה. ניתן לכבס פריטים כמו סוודרים במים פושרים, ביד, במקום לשלוח אותם לניקוי־יבש, ולשלוח רק את הדברים המעטים שאי־אפשר לכבס בבית.
גורם חשוב בחיסכון בהלבשה הוא, לא להתחשב יותר מדי בצוו־האופנה. אנשים רבים משליכים בגדים טובים, רק מפני שהסיגנון השתנה. איש אחד, ששם לב שאפילו סיגנונות הלבוש של הגברים משתנים עתה חדשים לבקרים, הכריז: ”די! שוב לא אהיה עבד למעצבי האופנה המנסים לגרום לי להיפרד מכספי. אני לובש מה שיש לי, כל זמן שזה נקי, מסודר ומכובד, ויגידו אנשי־האופנה אשר יגידו.”
שטח אחר שניתן לחסוך בו הוא ללמוד כיצד לערוך בבית תיקונים פשוטים. אין הדבר חוסך רק הוצאות תיקון, אלא מאריך את ימיהם של כלים, רהיטים ופריטים אחרים.
ראש־משפחה מציין, כי חסך כ־200 דולר בשנה על תספורות. אשתו ניאותה ללמוד כיצד לספר את שערו, ומלאכתה השתפרה עם הניסיון. לאיר סוגי התספורות הרבים בימים אלה, ממילא אין הכרח שהתספורת תהיה מושלמת.
ניתן לחסוך בהוצאות רפואיות על־ידי השוואת מחיריהן של תרופות. צוות חדשות של רשת־טלוויזיה, שביקר במספר בתי־מירקחת באיזור מסוים, נוכח שהבדלי המחירים ביניהם היו מהותיים ביותר.
כמובן, רשימת הדברים שניתן לעשות כדי לחסוך בכסף היא ארוכה. אך, דוגמאות אלה מראות שמעט מחשבה ותיכנון יכולים להיות לעזר בימים אלה של לחץ כספי.
תשוקה מופרזת לדברים חומריים הרסה משפחות רבות
אחד ממוקדי הבעיות הגדולים ביותר בימינו, היא התשוקה המופרזת לדברים חומריים. רעה־חולה זו הרסה מספר גדול מדי של משפחות מבחינה כלכלית, והמיטה עליהן חורבן.
יש המעוניינים לרכוש דברים חומריים, על־מנת להשתוות לשכנים. אך, גאוות־שווא כגון זו עלולה לעלות במחיר יקר. בצדק העיר אדם שנון, שאין טעם ’לבזבז כסף שאין לך, כדי לקנות דברים שאינך צריך, רק על־מנת להרשים מישהו שכלל אינך מחבב.’
באשר לצורך לרסן שאיפות חומרניות, כתבה משפחה אחת את הדברים הבאים לעיתון האמריקני חדשות ארה״ב והעולם:
”משפחתנו חיה באושר בסכום שהורים רבים, בעלי הכנסה כפולה, משלמים למעוני־יום לילדים. אנו נלחמים באינפלציה על־ידי הימנעות מרדיפה אחרי חפצים חומריים.
”אנו מוצאים שלווה בגידול ילדינו בעצמנו, ותחושת־הביטחון שלנו נובעת מהיותנו ’משפחה שמרנית’. לעולם לא נראה בעבודת־הבית המליאה משהו מיושן, משום שאלהים הועיד לאשה למצוא בה סיפוק מלא. ’הציפיות לנישואים אידיאליים’ אינן קשורות כלל ברמת־ההכנסה. אנשים, ולא ההכנסות המשותפות, הם המרכיבים את הנישואים. אנשים, ולא חפצים חומריים, מרכיבים את המשפחה.”
ריסון השאיפות החומריות עוזר במיוחד להימנע מגורם עיקרי לאומללות: נטל החובות. הלוואות כספיות גדולות מדי, והתיסכול שבניסיון לפרוע אותן, מהווה נתיב בטוח של צרות. צדק המקרא באמרו: ”עבד לווה לאיש.” — משלי כ״ב:7.
ראיונות עם משפחות הנתונות במצוקת אשראי חמורה, הראו שחלק גדול מן הדברים שקנו היו, בעצם, מיותרים. זוג צעיר, הנשוי שנתיים בלבד, כבר צבר חובות ענקיים. במקום לפרוע אותם תחילה, המשיכו הם ללוות ולבזבז. תאוותם שאינה יודעת רסן לדברים חומריים גרמה להם במהרה להגיע לפשיטת־רגל. בכל זאת, הם אמרו ליועץ לאשראי כי הוציאו כספים רק על ”דברים נחוצים”. כאשר נשאלו, התברר ש”דברים נחוצים” אלה כללו חופשות יקרות ביותר ובגדים יקרים שכלל לא היו זקוקים להם.
יועצים לענייני־חובות מייעצים לנתח את תלוש־המשכורת כדי לראות באיזה אחוז ממנה אתה משתמש לפרעון חובות. אם מסתכם הדבר ביותר מעשרה אחוז, מלבד תשלום המשכנתא על הבית, אזי אתה עומד על סף סכנה. אחדים מאותם מנהלי־אשראי מספרים, שכאשר אין לקוחותיהם מסוגלים להשתלט על השימוש בכרטיסי־האשראי שלהם, הם מבקשים מהם את הכרטיסים וקורעים אותם בנוכחותם. המעניין הוא, שהדבר גורם תדירות ”זעזוע רגשי” לאנשים שחשבו שכרטיסי־האשראי הם מעין ’ידידים’, במקום גורמי־הרס אפשריים למי שאינם יודעים להשתמש בהם בתבונה.
”שורש כל הרעות הוא אהבת הכסף,” נאמר בכתבי־הקודש, ”ויש להוטים אחריו, וגרמו לעצמם מכאובים רבים.” (טימותיוס א׳. ו׳:10) האמת הטמונה בכך מתחזקת יותר ויותר עם הזמן.
מה קורה לאלה שההשקפה החומרנית הופכת לדחף העיקרי בחייהם? כתבנו ביפן מציין:
”ביפן, המשפחה הממוצעת נוטלת פשוט על עצמה עבודה רבה יותר. הבעל והאשה עובדים יום שלם, בתוספת שעות נוספות. אם כי יתכן שהם מרגישים שהם מתגברים על האינפלציה, הרי שהמשפחה היא זו שסובלת, משום שאין להם פנאי להתרועעות הדדית, בונה.
”המאמץ כולו הוא בעל טווח קצר ביותר. הוא מתמקד רק בהווה. אין לוקחים בחשבון את העתיד ואין התקווה מהווה חלק מחיי היום־יום.”
אך, בלא התרועעות בונה, ובאין תקווה אמיתית לעתיד, מה יקרה אם האשה, או הבעל, או שניהם יחד יאבדו את מקור הפרנסה שלהם? מה יקרה לאנשים, המעמידים את הדברים החומריים בראש מעייניהם, כאשר המערכת הכלכלית של העולם הזה תיהרס?
הבאמת יקרה כדבר הזה? כן, ללא ספק. וזה מה שעושה את השקפתך כלפי האינפלציה, כלפי הכסף וכלפי דברים חומריים, ליותר מאשר אתגר כלכלי זמני. עליך להתכונן, איפוא, להכחדת המערכת הכלכלית של ימינו.
[קטע מוגדל בעמוד 8]
”אוהב כסף לא ישבע כסף, ומי אוהב בהמון לא תבואה. גם זה הבל.” ”יש אחד ... ואין קץ לכל עמלו, גם עינו לא תשבע עושר: ’ולמי אני עמל ומחסר את נפשי מטובה?’ גם זה הבל.” — קהלת ה׳:10; ד׳:8.