‏”‏נפלאים מעשיך ונפשי יודעת מאד”‏

כה אמר לפני אלפי שנים דוד המלך במזמור תהילה ליהוה

אחד ועוד אחד שווה אחד.‏ איזו מתמטיקה מוזרה!‏ אחר־כך מתחלק האחד לשניים,‏ השניים מתחלקים לארבעה,‏ הארבעה לשמונה,‏ וכך נמשך תהליך ההתחלקות,‏ עד שכעבור מספר שנים הופך האחד ל־000,‏000,‏000,‏000,‏60 (‏60 ביליון)‏,‏ או יותר.‏ איזו מתמטיקה מופלאה!‏

אין מדובר אלא בנו עצמנו – בתהליך שעבר כל אחד מאיתנו.‏ תא־זרע נתקל בתא־ביצה בצינור השחלה של אמנו.‏ שני התאים התלכדו והפכו לתא־ביצה מופרה.‏ כעבור תשעה חודשים,‏ ולאחר היווצרותם של מיליוני תאים,‏ באנו לעולם כתינוקות בני־יומם.‏ משהיגענו לכלל בגרות,‏ מנה גופנו ביליוני תאים.‏ כזכור,‏ הכל החל באחד ועוד אחד שווה אחד.‏

בתהליך זה כרוך הרבה יותר מאשר מתמטיקה מוזרה ומופלאה.‏ זהו פלא מעורר־יראה,‏ שעליו זימר דוד מלך ישראל לפני שלושת אלפים שנה.‏ המזמור שכתב לכבוד יהוה,‏ בוראו,‏ מופיע בתהלים קל״ט:‏ 13–16‏:‏

‏”‏כי אתה קנית [‏יצרת]‏ כליותי:‏ תסוכני בבטן אמי.‏ אודך על כי נוראות נפליתי [‏כלומר,‏ נוצרתי באורח נפלא]‏.‏ נפלאים מעשיך ונפשי יודעת מאד.‏ לא נכחד עצמי ממך [‏היינו,‏ לא נסתרו עצמותי ממך]‏ אשר עושיתי בסתר,‏ רוקמתי בתחתיות ארץ.‏ גלמי ראו עיניך [‏בתור עובר בראשית התהוותו]‏,‏ ועל ספרך כולם ייכתבו,‏ ימים יוצרו ולא אחד בהם [‏כל איברי נכתבו,‏ עוד בטרם נוצר אחד מהם]‏.‏”‏

מיליוני אנשים בימינו מזלזלים בנפלאות הלידה האנושית,‏ בטענה שהתהליך התפתח במקרה.‏ מיליונים אחרים רואים בכך מיטרד,‏ ושמים קץ לתהליך בעודנו באיבו.‏ מאידך גיסא,‏ יש מיליוני אנשים המתייחסים אל פלאי הלידה האנושית בחרדת־קודש וקוראים פה אחד עם דוד המלך:‏ ”‏אודך על כי נוראות נפליתי!‏”‏

עקב התקדמות המדע,‏ נתגלה חלק ניכר מן התהליכים המופלאים הנוצרים במחשכי הרחם,‏ אך עדיין קיימות תעלומות רבות.‏ הן הידוע והן הנעלם מעוררים פליאה אצל מיליוני אנשים רגישים,‏ בעלי הערכה.‏ הם מתייחסים ביראת־כבוד,‏ לא רק אל לידתם הם,‏ אלא גם אל לידת צאצאיהם,‏ הנחשבים בעיניהם כ”‏נחלת יהוה”‏.‏ – תחלים קכ״ז:‏3.‏

לאחר שאחד מאלפי תאי־הזרע הזכריים משלים את מסעו הבלתי־ייאמן אל הביצית שבצינור־השחלה (‏החצוצרה)‏ וחודר מבעד לקליפתה,‏ שוב אין תאי־זרע אחרים יכולים לחדור לתוכה.‏ הביצית הופרתה,‏ חלה התעברות,‏ ונרקמה ”‏תכנית”‏ מפורטת של יצור־אנוש חי.‏ ברגע זה נקבעים המין,‏ התכונות הגופניות והנפשיות,‏ הכשרונות המיוחדים והמיגרעות,‏ ופרטים רבים אחרים.‏ השפעת הסביבה,‏ הן במהלך ההריון והן לאחר הלידה,‏ עושה אמנם את שלה,‏ אם כדי לדכא תכונות מסוימות ואם כדי לחזקן,‏ אך התבנית היסודית של הפרט נשארת.‏

בטרם יתפתח אפילו אחד מאיברי הגוף הרבים,‏ כבר נקבעים מועד הופעתם,‏ גודלם,‏ צורתם ותיפקודם של כל האיברים כולם.‏ ”‏על ספרך כולם [‏האיברים]‏ ייכתבו,‏ ימים יוצרו ולא אחד בהם,‏”‏ כלומר,‏ ימי היווצרותם נקבעים,‏ עוד לפני שיופיע אחד מהם.‏ ה”‏תכנית”‏ כתובה בתוך 46 הכרומוסומים,‏ על אלפי הגנים שבהם,‏ הנושאים את החומר התורשתי של שני ההורים – שכל אחד מהם תורם 23 כרומוסומים.‏

בהתחלה התאים המחולקים זהים,‏ אך זמן קצר לאחר־מכן מתחילים להופיע הבדלים משמעותיים.‏ התאים נבדלים עתה במראה שלהם ובתיפקודם,‏ הן זה מזה והן מתא־הביצה המופרה המקורי.‏ בתוך שמונה שבועות מופיעים תאי הכבד,‏ תאי הלב,‏ תאי השרירים,‏ תאי הדם,‏ תאי המוח,‏ תאי העצמות,‏ ועוד תאים רבים אחרים – כל תא והתפקידים המיוחדים לו,‏ אם כי בכולם נמצאת אותה קבוצת גנים מקורית שנמצאה בתא־הביצה המופרה!‏

אופן התרחשות הדבר הוא עדיין בגדר תעלומה,‏ אך הדוגמה הפשוטה לאין־שיעור שנביא בזה,‏ תבהיר משהו מן התסבוכת הכרוכה בכך.‏ ישנם אלפי מפעלים זהים,‏ שבכל אחד מהם אותן אלפי מכונות,‏ וכל מכונה מייצרת חלק שונה הדרוש להרכבת מכונית.‏ כל מפעל,‏ על מכונותיו השונות,‏ מסוגל לייצר מכונית שלימה,‏ על כל חלקיה.‏ אך,‏ למרבה הפלא,‏ בכל מפעל פועלת רק מכונה אחת,‏ המייצרת רק חלק מסוים של הרכב.‏ כל שאר המכונות משותקות!‏ מפעל אחד מייצר מנגנון הצתה,‏ אחר מייצר ידיות לדלתות,‏ השלישי מייצר הילוך מסוים,‏ וכל מפעל מפעיל רק את המכונה הדרושה לייצור אותו חלק מסוים.‏ כל מפעל מייצר רק את החלק המיועד לו,‏ בהשתמשו רק במכונה המייצרת את החלק הזה,‏ שעה שכל שאר המכונות דוממות.‏ אולם,‏ כאשר מרכזים את כל החלקים המיוצרים על־ידי כל אותם מפעלים,‏ ניתן להרכיב מהם מכונית שלימה.‏

בדומה לכך,‏ כל תא בגופנו דומה למפעל,‏ וקבוצות או צירופי הגנים שבו דומים למכונות – אלא שמספר התאים וצירופי הגנים מגיע לביליונים,‏ ולא לאלפים שבדוגמה שהבאנו.‏ כל קבוצת גנים מיועדת ליצירת איבר מסוים מאיברי הגוף.‏ בכל תא מצויים כל צירופי הגנים הרבים־מספור הנחו צים ליצירת גופנו,‏ אך רק קבוצת גנים אחת (‏מכונה אחת בדוגמה דלעיל)‏ פועלת כדי לייצר את החלק המסוים המיועד לה – למשל,‏ תאי הכבד.‏ כל שאר הגנים שבתא משותקים.‏ באורח דומה,‏ תאים אחרים מפעילים רק את קבוצות הגנים,‏ היינו,‏ ”‏המכונות”‏,‏ המייצרות את תאי הלב,‏ או את תאי העור,‏ או את תאי השריר,‏ וכן הלאה.‏ כל התאים יחד מייצרים,‏ איפוא,‏ את כל סוגי הרקמות הדרושים ליצירת גוף־האדם בשלימותו.‏

מה גורם לקבוצות גנים מסוימות לתפקד,‏ ומה משתק את כל שאר הגנים שבתא?‏ מה קובע אילו תאים ייצרו אילו איברים?‏ מה גורם לתאים להתחיל לייצר,‏ ומה אומר להם מתי להתחיל?‏ מה פוקד עליהם לחדול לייצר,‏ כאשר איבר מסוים מעוצב בשלימותו,‏ בניגוד לתאים סרטניים פראיים שאינם יודעים מתי להפסיק?‏ ומדוע התאים המייצרים איברים מסוימים מרוכזים תמיד יחד במקום המתאים,‏ כך שהשיניים צומחות תמיד בפה,‏ ולא על הראש,‏ והריאות מחוברות תמיד אל דרכי הנשימה,‏ ולא אל המעיים?‏

המדענים העלו תיאוריות שונות,‏ אך עדיין לא ידוע להם פשר הדבר.‏ אך,‏ אנו יודעים שאין זה אלא משום שדבר איננו מתרחש במקרה;‏ התאים מתפקדים על־פי ”‏תכנית”‏ כתובה,‏ שיהוה החדיר מלכתחילה אל תוך הגנים.‏ הדבר מעורר בלבנו יראת־כבוד,‏ ומהווה סיבה טובה להללו ולומר,‏ ”‏נפלאים מעשיך,‏ ונפשי יודעת מאד.‏”‏

פלא נוסף הוא,‏ שגוף האם איננו דוחה את העובר,‏ למרות שזהו גוף זר בעל מיבנה גנטי שונה משלו.‏ בדרך כלל,‏ אין גוף־האדם סובל שום ריקמת תאים הנבדלת ממנו מבחינה גנטית,‏ ולו במעט.‏ אך,‏ במקרה הזה,‏ מחצית הגנים של העובר נובעים מן האב.‏ בכל זאת,‏ לא זו בלבד שגוף האם סובל את ריקמת־התאים העוברית הזרה לו מבחינה גנטית,‏ אלא אף מזין אותה במשך תשעה חודשים!‏ ניסויים מדעיים העלו,‏ כי במהלך ההריון מתחולל משהו המדכא את מנגנון הדחייה,‏ והוולד ההולך ומתפתח מוגן כליל מפני סכנה זו.‏ זאת,‏ כשם שנאמר במזמור התהלים:‏ ”‏תסוכני בבטן אמי.‏”‏

הכל מתבצע למען העובר,‏ בעוד הרחם מסוכך עליו.‏ האם מזינה אותו,‏ מגנה עליו,‏ שומרת על חום גופו,‏ מחזור־הדם שבגופה מעביר לדם העובר את החמצן הדרוש לקיומו,‏ דרך השיליה.‏ אך,‏ עם הולדת התינוק מגיעה נקודת־משבר.‏ האם חדלה לספק לוולד חמצן!‏ על התינוק להשיגו במהירות בעצמו,‏ דרך ריאותיו,‏ שאם לא כן – ימות!‏

עתה מתחולל שינוי דרמאתי,‏ מציל חיים.‏ על מסלול מחזור־הדם להשתנות.‏ כשהעובר נמצא ברחם,‏ קיים במחיצה המפרידה בין החדר הימני לבין החדר השמאלי של לב העובר,‏ חור,‏ המונע מן הדם ברובו מלעבור דרך הריאות.‏ מיקצת מן הדם,‏ שבכל זאת פונה לכיוון הריאות,‏ עוקף אותן במרביתו דרך עורק גדול,‏ זמני.‏ כעשרה אחוז בלבד מן הדם עובר דרך הריאות.‏ אך,‏ בעקבות הלידה,‏ על כל הדם כולו לעבור דרכן,‏ ובמהירות!‏ לצורך זה,‏ נסתם שניות ספורות בלבד לאחר הלידה החור שבמחיצה המפרידה בין חדרי הלב,‏ וכל הדם זורם עתה אל הריאות.‏ העורק,‏ שהיטה את הדם מן הריאות,‏ מתכווץ,‏ והדם זורם דרך הריאות.‏ התינוק נושם,‏ הריאות שהופעלו מחמצנות את הדם,‏ השינויים הדרמאתיים התחוללו,‏ חילוף החומרים נמשך והתינוק חי!‏

האדם איננו מסוגל ליצור במעבדותיו היקרות אפילו תא חי פשוט,‏ אחד ויחיד.‏ אך,‏ גבר ואשה יכולים ליצור יחדיו יצור אנושי נוסף,‏ בעל מורכבות אינסופית,‏ מקורי,‏ שאיננו זהה לאף אדם אחר עלי־אדמות.‏ הרי זה מעשה כביר,‏ מדהים ומעורר־יראה – ובכל זאת,‏ כה רבים מזלזלים בו וששים לכבות את שלהבת חייו של היצור החדש המתפתח ברחם,‏ משום שהוא בלתי־רצוי.‏ הם מתעלמים מן העובדה ש”‏פרי בטן”‏ זה הינו ”‏שכר”‏ יקר־ערך מיהוה.‏ – תהלים קכ״ז:‏3‏.‏

3 שבועות.‏ העובר הוא באורך 3 מילימטר,‏ אך כבר ניחן במערכת־עצבים פרימיטיבית ובמוח בעל שתי אונות.‏ לב בצורת U שואב את הדם דרך מערכת כלי־דם פשוטה.‏ הדם מיוצר על־ידי שק־החלמון.‏

9 שבועות.‏ הוולד כבר באורך 5 סנטימטר,‏ מראשו עד עכוזו.‏ הכבד נוטל את תפקיד יצירת כדוריות הדם האדומות,‏ אך עתה הסחוס כבר הופך לעצם,‏ שתיטול עליה את ייצור הדם.‏ כל האיברים החיוניים כבר התפתחו,‏ והכליות כבר מתפקדות.‏ השרירים העיקריים כבר נוצרו,‏ כולל העיניים,‏ האוזניים,‏ האף והפה.‏ הידיים והרגליים כבר קיימות,‏ וכן גם האצבעות.‏

4 חודשים.‏ עתה הוא באורך 20–25 סנטימטר.‏ תנועותיו,‏ שהחלו בגיל שלושה חודשים,‏ מוגברות עתה.‏ התינוק מתכופף,‏ מתפתל ואף עושה קפיצות לולייניות – כגוף חסר־משקל הצף במי־השפיר.‏ אמו עשויה להתעורר,‏ לעתים,‏ בלילה בשל תנועותיו הנמרצות.‏ הוא מוצץ את אגודלו ומפעיל בכך שרירים שישתמש בהם כאשר יינק חלב מאמו.‏ מערכת המין שלו כבר נוצרה בכללותה.‏ בלוטות־הרוק פועלות,‏ וכן גם תנועת המעיים.‏ שלושת החלקים העיקריים של המוח – המוח המוארך,‏ המוח הקטן והמוח הגדול – נבדלים זה מזה בבירור.‏ אצבעותיו מתקפלות,‏ בשעה שהוא חש דיגדוג בכפות ידיו ורגליו.‏

6 חודשים.‏ איברים רבים כבר התפתחו בשלימותם.‏ הנחיריים פתוחים,‏ השיער וגבות־העיניים צומחים.‏ התינוק עלול להתחלחל לשמע קול רעש רם,‏ וייתכן שהוא אף שומע את פעימות לבה של אמו.‏ קמטים מתחילים להיווצר בקליפת המוח הגדול,‏ ההולך ומתרחב.‏ מופיעות הצפורניים וטביעות האצבעות,‏ ומסיבה לא־ברורה אחיזתו של התינוק חזקה עתה יותר משתהיה בשעת הלידה.‏ אף שהוא שוקל פחות מחצי קילוגרם,‏ הרי שבעזרת טיפול נאות,‏ הוא מסוגל להתקיים מחוץ לרחם אמו.‏ ידוע על מקרה בו פג בן חמישה חודשים נשאר בחיים,‏ וככל שישתכללו הידע הרפואי והציוד המתוחכם,‏ כן יקטן הגיל בו יתאפשר לפג לחיות מחוץ לרחם.‏

40 שבועות.‏ התינוק מוכן עתה לצאת מרחם אמו.‏ גם האם מוכנה לכך.‏ דפנות הרחם הגמישים נמתחו עד גבול היכולת,‏ וכעת חשה האשה צירי לידה הנובעים מהתכווצויות קצובות.‏ הרחם הוא השריר הגדול והחזק ביותר בגוף־האדם,‏ והתכווצויותיו מפעילות לחץ של 10–12 קילוגרם על תכולת הרחם.‏ התינוק נדחק החוצה,‏ עובר דרך צוואר הרחם ויוצא לאוויר העולם.‏ אחר־כך חותכים וקוטמים את חבל הטבור,‏ התינוק נושם,‏ ומחזור־הדם של העובר,‏ שעקף את הריאות,‏ עובר עתה למסלולו הטבעי,‏ הזורם עתה דרך הריאות הפולטות את הפחמן הדו־חמצני וקולטות את החמצן מכלכל־החיים.‏ התינוק חי עתה בזכות עצמו!‏

תהליך התחלקות התאים נמשך לאחר הלידה,‏ הלאה בשנות הילדות,‏ הנעורים ועד לבגרות,‏שעה ש־60 ביליון ויותר תאים מביאים לידי שלימות את היצור האנושי הבוגר,‏ שנוצר באורח כה נפלא.‏

אלא אם כן מתערב גורם כלשהו כדי לעצור את המשך התחלקות התאים.‏ כיום,‏ גורם כזה אכן מתערב,‏ ומיליוני פעמים מדי שנה מתרחשת פלישה קטלנית אל תוך הרחם.‏ המקרא ממשיל את הילדים ל”‏נטיעים מגודלים בנעוריהם”‏,‏ המוסיפים חן לחוג המשפחה.‏ אך,‏ מדי שנה בשנה דורשות מיליוני אמהות בכל תוקף,‏ שמבצעי הפלות יפלשו אל רחמן ויקטפו את ה”‏נטיעים”‏ החיים בתוכו,‏ בעודם באיבם.‏ – תהלים קמ״ד:‏12‏.‏

‏[‏קטע מוגדל בעמוד 5]‏

מדוע התאים המייצרים איברים מסוימים מרוכזים תמיד יחד במקום המתאים,‏ כך שהשיניים צומחות תמיד בפה,‏ ולא על הראש?‏

‏[‏קטע מוגדל בעמוד 5]‏

דבר איננו מתרחש במקרה.‏ התאים מתפקדים על־פי ”‏תוכנית”‏ כתובה,‏ שיהוה החדיר מלכתחילה אל תוך הגנים