יום־דין גרעיני – האם המקרא מנבא עליו?‏

כלל וכלל לא!‏ נהפוך הוא:‏ במקרא נאמר,‏ ”‏יסד ארץ על מכוניה,‏ בל תימוט עולם ועד.‏”‏ וכמו־כן,‏ ”‏דור הולך ודור בא,‏ והארץ לעולם עומדת.‏”‏ — תהלים ק״ד:‏5;‏ קהלת א׳:‏4‏;‏ ראה גם תהלים קי״ט:‏90‏.‏

אך,‏ יש שישאלו:‏ ’‏האין המקרא מדבר על ”‏קץ”‏ העולם ומציין שכדור־הארץ ייאכל ב”‏אש”‏?‏ הם יצביעו על פסוקים,‏ כגון,‏ דניאל י״א:‏27;‏ צפניה א׳:‏18;‏ ג׳:‏8‏.‏ אמת,‏ אך המקרא גם מבאר את משמעות הביטויים הללו,‏ תוך התייחסות למבול שבימי נוח כדוגמה כיצד ניתן לטהר את כדור־הארץ מכל הגורמים השליליים,‏ בלא השמדה מוחלטת של הכול.‏

למה מתכוון המקרא

‏’‏קץ העולם’‏ על־פי המקרא,‏ משמעו,‏ סוף תקופה,‏ קץ סדר־דברים מסוים.‏ קודמת לו תקופה הקרויה ”‏עת קץ”‏,‏ שמאפיינים אותה מצוקות,‏ אלימות ומעשי שחיתות.‏ במקביל לתקופה שקדמה למבול.‏ השאלה הנשאלת היא,‏ מה בעצם נמחה בסוף אותה תקופה?‏ המקרא מציין במפורש שהרשעים הם שנמחו,‏ בהתעלמם מן האזהרה שנתן נוח לבני־דורו ובדחותם את אמצעי ההצלה שהוצע להם.‏

כך הקיץ הקץ על סדר־דברים מלא־חמס.‏ עולם הרשעים דאז טבע במבול.‏ אך,‏ ברור שכדור־הארץ עצמו לא הושמד.‏ אנו עדיין חיים וקיימים עליו.‏ וכאז כן היום,‏ ”‏העולם”‏ הרשע הוא שיבוא לקיצו,‏ על־ידי השמדת הרשעים.‏

מה,‏ אם כן,‏ באשר לפסוקים המציינים כי הארץ תישרף באש?‏ כאמור,‏ בצפניה ג׳:‏8 נאמר:‏ ”‏כי באש קנאתי תיאכל כל הארץ.‏”‏ האם ”‏הארץ”‏ במקרא משמעה תמיד האדמה?‏ לא,‏ שכן פסוקים אחרים אומרים,‏ למשל:‏ ”‏ויהי כל הארץ שפה אחת.‏”‏ וכמובן,‏ ”‏שירו ליהוה כל הארץ.‏”‏ (‏בראשית י״א:‏1;‏ תהלים צ״ו:‏1‏)‏ למי היתה שפה אחת ומי שר?‏ ברור שבני־האדם.‏

אם כן,‏ כשהמקרא מציין ש”‏הארץ”‏ תיאכל באש,‏ הוא מתכוון לקיצה של חברת אנשים רעים.‏ שים־לב,‏ כיצד מבהירה זאת נבואת צפניה,‏ באמרה:‏ ”‏באש קנאתו תיאכל כל הארץ,‏ כי כלה אך נבהלה יעשה את כל יושבי הארץ.‏”‏ (‏צפניה א׳:‏18‏)‏ אנו למדים מן ההקשר,‏ במיוחד של צפניה ב׳:‏3‏,‏ כי ”‏יושבי הארץ”‏ שיימחו מעליה יהיו אנשים שיתנגדו ליהוה,‏ אשר לא ינהגו בענווה ובצדק.‏ — השווה משלי ב׳:‏21,‏ 22‏.‏

השמדה מידי אלהים,‏ או מידי בני־אדם?‏

המבול בימי נוח,‏ שהוכח כעובדה היסטורית,‏a לא אירע באקראי.‏ יתר על כן:‏ לבני־האדם לא היתה יד בהתרחשותו.‏ יד אלהים היא שהיתה בדבר.‏ מה גם שההשמדה היתה בררנית,‏ שכן הצדיקים לא מתו עם הרשעים.‏

אך,‏ מדוע הביא אלהים את המבול?‏ אילו תנאים מחרידים באו לקיצם עימו?‏ מדוע ניצלו ממנו נוח ובני־ביתו?‏ לשאלות אלה יש חשיבות מכרעת לגבינו,‏ משום שאנו מתקרבים אל העת בה שוב יפעל אלהים.‏

עולם מלא־חמס נמחה

על העולם בימי נוח נאמר,‏ ”‏ותישחת הארץ לפני האלהים,‏ ותימלא הארץ חמס,‏”‏ כלומר,‏ היא נתמלאה במעשי נבלה,‏ הרג ורצח.‏ אין הכתוב מוסר פרטים על אופי האלימות שרווחה באותה תקופה,‏ או באילו כלי־נשק השתמשו בני־האדם.‏ אך,‏ בקרב האנשים שחיו לפני המבול,‏ חי גם תובל־קין,‏ ”‏לוטש כל חורש [‏כלי־חיתוך]‏ נחושת וברזל.‏”‏ — בראשית ד׳:‏22‏.‏

מפרשים יהודים קדומים טוענים,‏ כי הלה עסק בתעשיית נשק.‏ רש”‏י,‏ למשל,‏ אומר עליו:‏ ”‏והתקין אומנתו של קין,‏ לעשותו כלי זיין לרוצחים.‏”‏ ההיסטוריון יוסף בן־מתתיהו מציין רעיון דומה על תובל־קין,‏ באמרו עליו בקדמוניות היהודים,‏ כי ”‏הצטיין בייחוד במעשי מלחמה.‏”‏

אין ספק,‏ שהתפתחות הנשק המתכתי והשימוש בו הוסיפו על מעשי־האלימות דאז.‏ זמן קצר לפני המבול,‏ נאמר:‏ ”‏וירא אלהים את הארץ,‏ והנה נשחתה,‏ כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ.‏”‏ (‏בראשית ו׳:‏12‏)‏ אך,‏ אלהים פעל ומחה את האנשים שוחרי־המלחמה,‏ אשר ’‏השחיתו’‏ את הארץ.‏ יחד עם זאת,‏ הוא הגן על אלה שצייתו לו.‏ הוא איפשר לנוח ולבני־ביתו להינצל ולהמשיך לעבדו בעולם מטוהר.‏ אך,‏ מה לגבינו כיום?‏

כיצד נוכל להינצל מפעולת אלהים?‏

מאחר שמטרתו של אלהים כלפי כדור־הארץ היא,‏ ”‏לא תוהו בראה,‏ לשבת יצרה,‏”‏ ברור שלא ירשה לבני־האדם להשחית את מעשה־ידיו.‏ המקרא מבטיחנו כי אלהים יפעל שוב בימינו,‏ כדי ”‏להשחית את משחיתי הארץ.‏”‏ (‏ישעיהו מ״ה:‏18;‏ חזון־יוחנן י״א:‏18‏)‏ מאידך גיסא,‏ ”‏שומר יהוה את כל אוהביו,‏”‏ מבטיח המקרא,‏ ”‏ואת כל הרשעים ישמיד.‏”‏ (‏תהלים קמ״ה:‏20‏)‏ אוהבי אלהים ייוותרו בחיים.‏

אך,‏ מה משמע להיות ’‏אוהבי אלהים’‏?‏ האם די בדיבורים?‏ התנ״ך משיב על כך ואומר:‏ ”‏הגיד לך אדם מה טוב,‏ ומה יהוה דורש ממך.‏ כי אם עשות משפט ואהבת־חסד והצנע לכת עם אלהיך.‏”‏ (‏מיכה ו׳:‏8‏)‏ אלה המצייתים לאלהים והולכים בדרכיו,‏ כשם שעשה נוח,‏ יינצלו ויחיו על־פני האדמה המטוהרת.‏

מה נפלא יהיה לחיות על כדור־הארץ!‏ שהרי כל מפירי השלווה והביטחון יהיו אז נחלת העבר,‏ לאחר ש”‏אש”‏ קנאת אלהים תאכלם.‏ בעת ההיא יעבדו הכול את אלהים ”‏שכם אחד”‏ ויאהבו איש את רעהו.‏ (‏צפניה ג׳:‏8,‏ 9‏)‏ האם לא היית נהנה לחיות בעולם בו יכולת לתת אימון בכל אדם,‏ כריע נאמן?‏ לא זו בלבד שאיש לא ישחית את הארץ,‏ אלא הכול יטלו חלק בעבודה מליאת־הסיפוק של שיקום כל האתרים שהרס האדם.‏ הם יידעו שמחה לאין־גבול לכשיראו את כדור־הארץ הופך לגן־עדן חובק־עולם,‏ בתואם עם מטרת אלהים כשברא את הזוג האנושי הראשון.‏ — בראשית א׳:‏28;‏ ב׳:‏18–25‏.‏

יתרה מזאת:‏ אנו למדים מן המקרא,‏ שיבוא קץ גם לחולי ולמוות,‏ דבר שיאפשר לבני־אנוש לחיות לנצח בתנאי גן־עדן.‏ זאת,‏ ככתוב:‏ ”‏בילע המוות לנצח,‏ ומחה אדני יהוה דמעה מעל כל פנים.‏”‏ כמו־כן נאמר:‏ ”‏צדיקים יירשו ארץ וישכנו לעד עליה.‏”‏ — ישעיהו כ״ה:‏8;‏ תהלים ל״ז:‏29‏.‏

אנו נמצאים עתה על סף התגשמות הברכות הללו,‏ במיוחד לאור העובדה שהיה זה בדורנו שהאדם פיתח נשק המאיים להשמיד את כדור־הארץ כליל.‏ כדי למנוע מכדור־הארץ להפוך לעיי־חורבות,‏ שומה על אלהים לפעול במהרה.‏ עדי־יהוה ישמחו לסייע לך,‏ חינם־אין־כסף,‏ ללמוד לדעת מהו רצון אלהים ולבצעו בצייתנות,‏ ולפרוש בפניך צדדים משמחים נוספים של תקווה מנחמת זו.‏

‏[‏הערת שוליים]‏