עולמנו המשתנה — מה באמת טומן בחובו העתיד?
אילו אפשרויות יש לכך, שעולמנו ישתנה לטובה? אפשרות אחת היא להאמין, כי שליטי העולם ומנהיגיו יפעלו בסופו־של־דבר מתוך אהבת־הזולת, ויחלו להנהיג את האנושות בדרכים של סובלנות, הבנה ושלום הדדיים.
משמע הדבר להאמין, כי השבטיוּת והלאומיוּת ייעקרו מן השורש, ובמקומן תונהג תפישת־עולם על־לאומית, שתביא הרמוניה לעולם.
פירושו גם להאמין, שמנהיגי הכלכלה הקפיטליסטית יכירו בכך שמניעים רווחיים בלבד הם שיטה לקויה בעולם של אבטלה נרחבת, של חסרי־בית ושל אינפלציה דוהרת.
בנוסף לכך, משמעו להאמין שכל יצרני הנשק בעולם יתחילו לכמוהַ לשלום עולמי ו’יכתתו את חרבותיהם לאתים’.
פירוש הדבר, כמו־כן, שמארגני הפשע בעולם, לרבות ראשי המַאפיה, ואילי הסמים של דרום־אמריקה, יימלאו חרטה ויפתחו דף חדש!
במלים אחרות, משמע הדבר להאמין באוּטופיה מעשה־ידי־אדם — בחלום בלתי־אפשרי. אם נוציא את אלהים מן ההקשר הזה, נימָצא במצב דומה לזה שתיאר ההיסטוריון פול ג׳ונסון בספרו A History of the Modern World (תולדות העולם בן־זמננו). הוא כתב, שאחת הרעות־החולות שתרמו ”לטראגדיות ולכשלונות הרי־האסון” של המאה שלנו, היא ”האמונה המתנשאת, שגברים ונשים מסוגלים לפתור את כל מסתרי היקום בכוח שכלם הם, בלא כל סיוע”. — השווה ישעיהו ב׳:2–4.
עם זאת, ישנה אפשרות מבוססת להאמין בשינוי לטובה. משמע הדבר להאמין שיהוה אלהים, בורא כדור־הארץ ובעליו, מחוֹלל השינויים הגדול, יתערב בענייני האנושות כדי להציל את מעשה־ידיו. ההיסטוריה המקראית מראה, שאלהים נקט בעבר פעולה כדי לקדם את מטרתו, ונבואות המקרא מציינות שבקרוב ינקוט שוב פעולה כדי להגשים את מטרתו הראשונית עבור כדור־הארץ והאנושות. — ישעיהו מ״ה:18.
מקור יחיד־במינו למידע אמין
הנביא ישעיהו הצביע על מקור יחיד־במינו למידע מהימן לגבי עתיד האנושות. הוא כתב: ”זיכרו ראשונות מעולם, כי אנכי אל ואין עוד אלהים ואפס כמוני; מגיד מראשית אחרית, ומקֶדֶם אשר לא נעשו”. — ישעיהו מ״ו:9–11.
כיצד יודע יהוה אלהים מראש את אשר יקרה לאנושות? על כך משיב ישעיהו: ”כי גבהו שמים מארץ, כן גבהו דרכי מדרכיכם ומחשבותי ממחשבותיכם”. מחשבותיו של אלהים על עתיד האנושות באות לידי ביטוי בכתבי־הקודש. — ישעיהו נ״ה:9.
”זמנים קשים”
מה ניבאו כתבי־הקודש, המכילים דברי אלהים חיים, על דורנו? הם הזהירו: ”וזאת דע לך: באחרית הימים יבואו זמנים קשים”. (טימותיוס ב׳. ג׳:1) מאז שנת 1914 ומלחמת־העולם הראשונה, אנו חיים בזמנים הנעשים יותר ויותר טרוּפים. האנוכיות, אהבת־הבצע ותאוות־השלטון, גרמו לאדם לבצע מעשי־זוועה גרועים מאי־פעם, לא רק נגד רעהו, אלא גם נגד הטבע. אדישותו של האדם לסביבתו מסכנת את קיומם העתידי של ילדיו ונכדיו.
על סכנה גורלית זו התריע ואצלָף האוול, כיום נשיא צ׳כיה, בכתבו על המצב השורר בארצו. דבריו משקפים, בעצם, את הנעשה בעולם כולו. ”אלה הן התוצאות של... גישתו של האדם כלפי העולם, כלפי הטבע, כלפי הזולת, כלפי עצם הקיום. אלה הן תוצאות... יהירותו של האדם בן־זמננו, המאמין שהוא מבין־כל ויודע־כל, הממנה עצמו לשליט הטבע והעולם. ... זוהי דרך־החשיבה של אדם הממאן להכיר בשום־דבר... נעלה עליו”.
אַל גוֹר, שצוטט קודם־לכן, כתב: ”הריני משוכנע שאנשים רבים איבדו את אמונתם בעתיד, משום שבכל תחום של הציביליזציה שלנו, אנו מתחילים לפעול כאילו עתידנו כה מוטל בספק, שנראה לנו הגיוני יותר להתרכז אך ורק בצרכינו הנוכחיים ובבעיותינו קצרות־הטווח”. (כדור־הארץ על כף־המאזניים) נראה בעליל, שאנשים נעשים יותר ויותר חדורי פסימיות לנוכח העתיד.
מצב זה נוצר, בחלקו, עקב התגשמות התיאור המקראי על ”אחרית הימים”: ”כי יהיו האנשים אוהבי עצמם, אוהבי כסף, גאוותנים, שחצנים, מגדפים, ממרים את פי הוריהם, כפויי טובה, חסרי קדושה, קשוחי לב, בלתי מתרַצים, מלשינים, הוללים, אכזרים, שונאי טוב, בוגדים, פוחזים, יהירים, אוהבים תענוגות יותר משהם אוהבים את אלהים, לכאורה בעלי יראת שמים, אך כופרים בתוקפה. התרחק מאלה”. — טימותיוס ב׳. ג׳:2–5.
ברירה טובה יותר
אך, מטרת אלהים היא שפני־הדברים ישתנו — לטובה. הוא הבטיח לכונן ”שמים חדשים וארץ חדשה”, שצדק ישכון בם. (ישעיהו ס״ה:17) כדי להחזיר את כדור־הארץ המזוהם לתנאי גן־עדן, יהוה אלהים אומר ”להשחית את משחיתי הארץ”. (ההתגלות י״א:18) כיצד יתחולל הדבר?
כתבי־הקודש מנבאים בלשון סמלית, כי בקרוב יתן אלהים בלבם של היסודות הפוליטיים, כולל אירגון האומות המאוחדות, להשמיד את כוחו ויוקרתו של הגורם שהוא אולי השלילי ביותר בתולדות האנושות — הדת, על השפעתה הלאומנית והמפלגת, החובקת־עולם.a מרטין ואן־קרוולד כותב בספרו The Transformation of War (שינוי דפוסי המלחמה): ”קיימת אפשרות סבירה ביותר, שעמדות, אמונות וקנאוּת בעלות אופי דתי, ישחקו תפקיד נכבד יותר במוטיבציה שמאחורי סיכסוכים מזוינים, ממה שהיה בשלוש־מאות השנים האחרונות, לפחות במערב”. יתכן שעקב מעורבותה של הדת בפוליטיקה, תטעם היא את נחת־זרועם של הכוחות הפוליטיים. אגב כך, יבצעו אותם כוחות בלא־יודעין את רצון אלהים. — ההתגלות י״ז:16, 17; י״ח:21, 24.
כתבי־הקודש מבהירים, שלאחר־מכן יפנה אלהים נגד היסודות הפוליטיים הנצלנים, דמויי־החיה, של הסדר העולמי המושחת של השטן, וייצא נגדם במלחמתו הסופית, מלחמת הר־מגידון. אחרי שיסולקו המערכות הפוליטיות חסרות־הרחמים ומפעילן הראשי, השטן, תיפתח הדרך לעולם חדש של שלווה, שאותו מבטיח אלהים.b — ירמיהו כ״ה:31–33; ההתגלות ט״ז:14–16.
זה קרוב לשמונים שנה, מצביעים עדי־יהוה על שינויים צפויים אלה, בפעילותם מבית לבית. במהלך אותה תקופה, היו גם הם עדים לשינויים הניכרים שחוללה האנושות, וחזו אותם על בשרם. הם הושלכו לבתי־כלא ולמחנות־ריכוז נאציים, בגין דבקותם בעקרונות מקראיים. הם חוו את הסבל וייסורי־החיים באיזורים רבים באפריקה, כולל מלחמות־אזרחים וסיכסוכים בין־שבטיים. הם סבלו רדיפות מידי רוב המערכות הפוליטיות והדתיות, עקב עמדתם הנייטרלית ופעילות ההוראה הנלהבת שלהם. יחד עם זאת, ראו הם את בירכת אלהים על פעילותם החינוכית החובקת־עולם, וגדלו מאלפים ספורים ב־1914 לכארבעה מיליון וחצי ב־1993.
סיבות לאופטימיות
אין עדי־יהוה רואי־שחורות. נהפוך הוא, יש להם השקפה אופטימית לעתיד, כיון שהם יודעים כי השינויים החיוביים והמקיפים ביותר יתחוללו בקרוב עלי־אדמות. מאורעות שהתרחשו מאז 1914, הגשימו נבואות המראות שאנו חיים ב”אחרית הימים”, או ’עת הקץ’, של עולם זה, וכי בקרוב יקיץ הקץ על כל ”אי־הסדר העולמי החדש” מעשה־ידי־האדם, כשם שתיאר כַּתָב צרפתי בעיתון לה מונד את פני העתיד הקרוב. בכתבי־הקודש נאמר: ”כשתראו את הדברים האלה מתקיימים, דעו כי קרובה מלכות האלהים”. — לוקס כ״א:7–32.
”הסדר העולמי החדש” של האדם כפוף לחולשות הטבע האנושי — שאפתנות, תאוות־שלטון, אהבת־בצע, שחיתות ואי־צדק. לעומת זאת, אלהים הבטיח כי בעולמו החדש ישרור צדק. נאמר עליו: ”הצוּר, תמים פָּעלוֹ, כי כל דרכיו משפט. אל אמונה, ואין עוול; צדיק וישר הוא”. — דברים ל״ב:4.
”הסדר העולמי החדש” של האדם נתון למה שמכנה מקג׳ורג’ באנדי, מומחה אמריקני למדיניות־חוץ, בשם ”הרגשות הלאומניים צרי־האופק, שאליהם פונים הדמָגוגים”. על כך הוא מוסיף: ”למדנו מלקחי ההיסטוריה כיצד יכולים המחדלים הכלכליים והחברתיים לחזק את ידיהם של קיצוניים מעין אלה. כן ידוע לנו שלא משנה היכן זה קורה, לאומנות מן הסוג הזה מסוכנת”.
העולם החדש שיכונן אלהים מבטיח הרמוניה ושלום בין אנשים בני כל השבטים והלאומים, משום שהם יחונכו בדרכי יהוה לאי משוא־פנים ולאהבה. ישעיהו ניבא לאמור: ”וכל בנייך לימוּדי יהוה, ורב שלום בנייך”. (ישעיהו נ״ד:13) ויהוה אומר בפי נביאו צפניה: ”כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה, לקרוא כולם בשם יהוה, לעבדו שכם אחד”. — צפניה ג׳:9.
ללא ספק, העולם — כפי שאנו מכירים אותו — יראה בעתיד הקרוב התפתחויות דראמתיות. אך, התמורות הנרחבות ביותר, התמידיות והמועילות ביותר, יהיו התמורות שהבטיח אלהים לחולל, והבטחותיו נאמנות. אכן, ”לא איש אֵל ויכזב”. — במדבר כ״ג:19.
[הערות שוליים]
a המעצמה העולמית של דתות־הכזב מזוהה בכתבי־הקודש המשיחיים כ”בבל הגדולה, אֵם לזונות ולתועבות הארץ”, מלכה המגואלת בדם, ש”הגיעו חטאתיה עד השמים”. (ההתגלות י״ז:3–6, 16–18; י״ח:5–7) להסבר מפורט על זהותה של ”בבל הגדולה”, ראה חוברת המצפה מאפריל 1989.
b להסבר מפורט יותר על מאורעות אלה, שנובאו בכתבי־הקודש, ראה פרקים ל׳ עד מ״ב, תחת הנושא ”ההתגלות — שיא התגשמותה קרוב!” שהופיעו בחוברת המצפה מנובמבר 1990 עד אפריל 1991.