מבט על משקפי־ראייה
מאת כתב עורו! בבריטניה
האם הנך קורא מאמר זה בעזרת משקפי־ראייה? למותר לציין, שאינך היחידי העושה כן. כ־60 אחוז מאוכלוסיית בריטניה, למשל, מרכיבים משקפיים.
הרכבת משקפיים הפכה לתופעה כה שכיחה, שאם חבריך מעירים משהו לגביהם, זה אולי משום שהחלפת מסגרת, או החלטת שלא להרכיבם כלל. מרביתנו מתרגלים למשקפי־הראייה עד־כדי־כך, שאנו מרכיבים ומסירים אותם בלא כל מחשבה — אלא אם כן הם מתחילים להחליק על אפנו, או מתכסים באדים.
אך, קרוב לוודאי שרוב מרכיבי המשקפיים היו מעדיפים ראייה של 6/6, על־פני מסגרות אופנתיות. משקפיים עלולים להוות מיטרד. אף־על־פי־כן, אנשים שראייתם לקויה זוכים עתה לעֲזָרים טובים יותר מאי־פעם.
עזרי־ראייה קדומים
אומרים על הקיסר הרומי נירון, כי ביקש להיטיב לראות את משחקי הלוּדרים, בעזרת עדשות עשויות אבן־ברֶקֶת — אמצעי יקר ולא־יעיל לשיפור ראייה לקויה. בדומה לכך, היו העדשות בימי־קדם עשויות זכוכית־קריסטל, קווארץ, אחלמה, תרשיש וטופז. אך, בשנת 1268 לערך, הסביר הנזיר האנגלי, רוג׳ר בקון, כיצד יכול קטע מכדור־זכוכית לשמש כעזר־קריאה. בערך באותה תקופה, החלו להופיע המשקפיים הראשונים — עדשות לא־מלוטשות המותאמות למסגרת.
מי המציא אותם ראשונה — האיטלקים או הסינים? שאלה זו שנויה במחלוקת, שכן נראה כי הם הופיעו בשתי הארצות כמעט בו־זמנית. מחד, קבר בפירנצה, שבאיטליה, נושא את הכתובת: ”כאן נח על משכבו סלוִינוֹ ד’ארמָטו לבית ארמָטי מפירנצה. ממציא המשקפיים. ימחל אלהים לחטאיו”. אין לדעת בביטחון מתי מת — בשנת 1285, 1317, או 1340. מאידך, החוקר האיטלקי הנודע מרקו פולו, זכר כי ראה אנשים רבים בסין מרכיבים משקפיים, כשכף־רגלו דרכה שם לראשונה בשלהי המאה ה־13. ואמנם, האגדה מספרת כי בסין הרכיבו משקפיים כבר ב־500 לספירה.
מכל מקום, במאה ה־16 כבר שיגשג הסחר במשקפי־ראייה בוונציה, וכן בנירנברג ובערים אחרות באירופה. המשקפיים הפכו לתכשיטים מבוקשים, ונמכרו בערים רבות בידי רוכלי־רחוב. אך, מה חבל! המוכרים לא הציעו כל בדיקת־ראייה יחד עם מרכולתם. לכן, מראהו של הקונה אולי השתפר, אך לא בהכרח ראייתו!
המשקפיים בימינו
המשקפיים הלכו והשתפרו. הם הודקו לאוזניים בסרטים, או לאף באמצעות מהדק קפיצי. בראשית המאה ה־18 הגה מישהו את הרעיון, להעניק למשקפיים תמיכה באמצעות אוזנית קשיחה מכל צד. זוהי עדיין השיטה הנפוצה ביותר.
ייצור העדשות השתפר גם הוא לאין־ערוך. זכוכית אופטית באיכות גבוהה החליפה, בסופו־של־דבר, את הגבישים השקופים. הניסויים שערך אייזק ניוטון במינסרות, במאה ה־17, הובילו להבנת עקרון שבירת־האור. עקב כך נתאפשר לייצר עדשות מדויקות מבחינה מדעית.
בשנת 1784, המציא המדינאי האמריקני בנג׳מין פרנקלין פתרון מחוכם לבעיה שהיתה לו עם משקפיו. משקפי־הקריאה שלו הפריעו לראייתו למרחק, ומשקפי־הראייה למרחק לא התאימו לקריאה. וכך, במקום להחליף שוב ושוב את שני זוגות המשקפיים, חשב מדוע שלא ללכד את שני סוגי העדשות לזוג־משקפיים אחד? כך הומצאו המשקפיים הדו־מוקדיים. אך, חלפו מאה שנה בטרם פותחו אמצעים יעילים לייצורם.
כיום ניתן להשיג סוגים שונים של זכוכית אופטית, העונים על צרכים מיוחדים. ניתן להתאים עדשות העשויות שכבות־שכבות, או עדשות מוקשות, למשקפי מגן, כדי להגן על עיניהם של עובדים מפני חלקיקים המתעופפים באוויר. יש עדשות הרגישות לאור: כשהן נחשפות לאור־שמש בהיר, הן מתכהות, וכשהן בצֵל, או בתוך בית, הן שוב מתבהרות. יש גם עדשות פלסטיק, המפחיתות במידה ניכרת את משקל המשקפיים, ומאפשרות לאנשים המרכיבים עדשות עבות, להימנע מאי־נוחות.
’אני? משקפיים?’
עם זאת, יתכן שהנך אחד ממתי־המספר, שנתברכו בראייה תקינה. אך, קרוב לוודאי שלא לזמן רב.
’האם רצונך לומר, שיום אחד אצטרך להרכיב משקפיים?’ תשאל. רוב הסיכויים הם שאמנם כן, אפילו אם כרגע ראייתך חדה. מדוע? אחת הסיבות לכך היא, שבהגיעך לגיל 45 — או יותר — אתה עלול להבחין בהשפעת הפּרֶסבִּיופּיה. אל למלה זו להפחידך. פירושה אינו אלא, שעדשות עיניך שוב אינן מעבירות את המיקוד מנקודה קרובה לנקודה רחוקה, באותה יעילות כבצעירותך. הרכבת משקפיים היא אחד ממחירי תהליך ההזדקנות.
האם הוריך מרכיבים משקפיים? רבים מאמינים כי ליקויי ראייה הם תורשתיים. אם כן, יתכן שהעובדה שביום מן הימים תצטרך להרכיב משקפיים, כבר נקבעה מראש.
בכל זאת, במהלך הזמן עלולים הגיל, גורמים תורשתיים והרגלים שונים, לעשות את שלהם ולגרום ליקויי ראייה נפוצים, כגון רוחק־ראייה (היפֵּרוֹפּיה), קוצר־ראייה (מיוֹפּיה), אסטיגמטיוּת (עקמומיות לא־תקינה של הקרנית) ופזילה (סְטְרַבּיזם). אם הנך סובל מאחד מאלה, מן הראוי שתיגש למומחה־עיניים (כגון אופטומטריסט). אזי בחר פשוט בזוג משקפיים שיהלמו אותך. — ראה מסגרת בעמוד זה.
הטיפול במשקפיך
משקפיים עשויים להיות יקרים למדי, וייתכן שהנך תלוי בהם בשיגרת חיי היומיום. מן הראוי, איפוא, שתטפל בהם כראוי. בהסירך אותם, לעולם אל תניח אותם על־גבי העדשות. כמו־כן, דאג לכך שלא תניחם במקום שניתן לשבת או לדרוך עליהם. משקפיים מתלכלכים בנקל, כך שיש לנקותם ולהבריקם מדי יום בעזרת מטלית רכה ויבשה, ולשטוף את המסגרת מעת לעת במי־סבון חמים. אם ילדיך הקטנים מרכיבים משקפיים, יתכן שיהא עליך לנקותם לעתים קרובות יותר.
אך, מה אם משקפיך שוב אינם מכוּונים ואינם מונחים טוב על פניך? קח אותם לאופטיקאי שלך והוא יתקנם, במקום להסתכן ולנסות לתקנם בעצמך.
בעזרת טיפול נאות, ישרתו אותך משקפיך כראוי. אמת, אפשר שהם עדיין יהוו לעתים מיטרד, אך זכור שהם משפרים את ראייתך — ואולי אף את מראיך. אין ספק שהדבר שווה אי־נוחות מסוימת, לא כן?
[תיבה בעמוד 28]
משקפיים ואופנה
’משקפיים יכערו אותי!’ כך מגיבים רבים, כשנאמר להם שעליהם להרכיב משקפיים. אך, מעצבי אופנה השקיעו את מיטב כשרונם בעיצוב משקפיים, כך שהם יכולים בעצם לשמש תכשיט שיחמיא לך.
יש לציין, שיצרני מסגרות ניצלו חומרי־פלסטיק חדישים, קלים ועמידים, והם מציעים מיבחר כמעט אינסופי של צורה וצבע. יתרה מזו, בהשתמשם בזכוכית בעלת מקַדֵם־שבירה גבוה, הם מייצרים עדשות דקות למדי, אף שמספרן גבוה. וכשמצפים אותן בחומר בלתי־מחזיר־אור, כמעט שאין מבחינים בהן.
אם הנך חובב־אופנה, אתה עשוי לבחור במסגרת שתתאים למלתחת־הבגדים שלך. חוברת מטעם ’המועצה למידע אופטי’, בבריטניה, ממליצה לבחור במסגרת שתהלום את מיבנה פניך, שתדגיש את תווי־פניך הנאים, ותטשטש את אלה שאינם כה נאים. למשל, המעוניין אתה לשוות לפניך מראה יותר רזה? במקרה זה החוברת ממליצה שתבחר במסגרת שצבעה חזק בגשר־האף, אך ההולך ודוהה בצדדים. האם עיניך קרובות זו לזו? אזי בחר במסגרת שצבעה בגשר־האף בהיר, אך ההולך ומתחזק בצדדים. נסה סיגנונות שונים, ועמוד על ההבדלים ברושם הכללי. אפשר שתמצא לנכון לצרף אליך ידיד, שניתן לסמוך על כך שיחווה את דעתו בכנות.
אם הרכבת משקפיים מכבידה עליך, מדוע שלא תנסה עדשות־מגע? אנשים רבים מרכיבים אותן בנוחות, משך כל היום כולו.