מחדשות העולם
לומדים להזדהות
לדעת חוקרים שבחנו את רגש ההזדהות בילדים, היכולת להשתתף ברגשות הזולת היא יכולת נרכשת. ”נראה כי ילדים שסבלו מהתעללות אינם חשים אמפתיה לסבלם של ילדים אחרים”, אומר ד״ר מרק א. בַּרנֶט, פרופסור באוניברסיטת קנזס שבמנהטן, כפי שצוטט בעיתון ניו־יורק טיימס. ”הם יביטו בילד הסובל ולא ינקפו אצבע, או יגשו אליו, יצעקו עליו וידחפו אותו”. מאידך, הוא מוסיף ואומר, כי ”ילד שצרכיו הרגשיים זוכים לתשומת־לב, מתחשב הרבה יותר ברגשות הזולת”. אם כן, נוסף על הקניית ביטחון רגשי, על ההורים להראות לילדיהם כיצד להזדהות עם הזולת. ולדברי ד״ר ברנט, על־פי־רוב, הורים אמפתים מגדלים ילדים אמפתים.
”הערת־שוליים למלחמת־העולם השנייה”
לפני יותר מ־50 שנה, בשיאה של מלחמת־העולם השנייה, סביר להניח שחקלאי אחד באיזור הכפרי של קולורדו, ארה״ב, חש בטוח יחסית מהתקפות אויב. ללא ספק, עד כמה הופתע, כשהטרקטור שלו נפל פתאום לתוך בור שנפער מהתפוצצות פצצה! התברר כי הפצצה שוגרה מצדו השני של האוקיינוס השקט — בעזרת כדור־פורח. ב”הערת־שוליים” יוצאת־דופן למלחמה העולמית נמסר, כי היפנים החליטו לשגר יותר מ־000,9 בלוני מימן הנושאים פצצות־תבערה נגד אדם כפעולת תגמול על ההתקפות האוויריות של ארה״ב. על־פי סוכנות־הידיעות סקריפס־האוארד, הרעיון היה להצית יערות ולעורר בהלה בארצות־הברית ממרחק של 000,10 קילומטר. הנזק היה קטן יחסית, אם כי נהרגו מספר אנשים. דוּוח על 285 מקרים הקשורים לכדורים־פורחים, ולבקשת הממשלה, התקשורת שמרה על שתיקה בעניין כדי לא לעורר בהלה.
דואר איטי
כל מי שאי־פעם קבל על חוסר־יעילותם של שירותי הדואר יכול להתנחם מסיפורו של זוג מויצֶ’נצה, איטליה. בעודו כלוא במחנה־ריכוז נאצי בצפון אירופה בשנת 1944, כתב בעל איטלקי לאשתו: ”אל תדאגי אם חולף זמן רב עד שהחדשות ממני מגיעות אלייך”. ”כמעט נבואה”, אומר העיתון לה רפובליקה, מפני שהמסר הגיע ליעדו כעבור 51 שנה. הזוג, כעת בשנות ה־80 לחייו, הופתע לקבל את המכתב וערך מסיבה עם חברים מספר לכבוד המקרה. המסלול שעבר המכתב עד שהגיע ליעדו נותר בגדר תעלומה.
צמחים בעלי ”זיכרון”
בעת התקפה, צמחים רבים מייצרים כימיקלים להדיפת התוקפים. כתב־העת ניו־סיינטיסט מדווח, כי אחדים גם שומרים את ההתקפה ב”זיכרון” שהם יוצרים, המאפשר להם להתחיל להפיק מהר יותר את הרעלנים הדוחים בהתקפה הבאה. זחל הלועס עלה טבק גורם ליצירת חומצת היסמון הנעה לכיוון השורשים. הדבר מביא לידי הפקת ניקוטין, שחוזר אל העלים כדי להמאיס את טעמם על הניזונים מהם. צמחים ששורשיהם נחשפו בעבר לחומצה הגיבו מהר יותר להתקפה. ”הדבר מלמד שהצמחים אכן בעלי זיכרון”, אומר אִיַין באלדווין מסטייט יוניברסיטי של ניו־יורק בעיר באפלו.
ממצא ארכיאולוגי
זה זמן רב סברו הארכיאולוגים, כי לא יהיו עוד תגליות גדולות ב’עמק המלכים’ שבמצרים לאחר מציאת קברו עתיר האוצרות של המלך תות־ענך־אמון בשנת 1922. אך נחשף קבר חדש שייתכן כי הוא הגדול והמורכב ביותר בעמק. בקבר יש לפחות 67 תאים וייתכן שגם מפלס תחתון העשוי להעלות את מספרם ליותר מ־100. ככל הנראה, הקבר נבנה בידי רעמסס השני כמקום קבורה לבניו. רעמסס השני ישב על כס־השלטון 66 שנה במאה ה־13 לפה״ס, והיו לו יותר מ־100 ילדים וביניהם 52 בנים. קבריהם של שניים מבניו כבר נתגלו. משערים כי שאר בניו נקברו בקבר שזה עתה נחשף, אשר בו נמצאו שמותיהם של ארבעה מבניו, לרבות בנו בכורו אמן־היר־קופשף. הדבר עורר את סקרנותם של למדנים דתיים, מפני שאחדים סבורים שרעמסס השני היה פרעה של יציאת מצרים. אלא שממחקרים אחרים עולה, שיציאת מצרים אירעה בשנת 1513 לפה״ס.
התמודדות עם כאבי גב
על־פי כתב־העת הקנדי מדיקל פוֹסט, 90 אחוז מהאנשים בעולם סובלים בעת זו או אחרת בחייהם מכאבים בגב התחתון הנחשבים ל”בעיה הרפואית השכיחה ביותר בבני־אדם”. אלא שבמרבית המקרים, אין צורך בטיפול רפואי יקר. ד״ר גארת ראסל, אורתופד, אומר כי ”90 אחוז מהמקרים של כאב גב דלקתי חזק או פתאומי (בדרך־כלל לאחר פעילות גופנית) קשורים להתכווצויות חריפות של שרירי הגב, אשר חולפות לאחר שניים או שלושה ימי מנוחה”. לכן ד״ר ראסל ממליץ, ”התחל בהתעמלות קלה וחזור לפעילות היומיומית”.
נגיפים בעייתיים
אנשי רפואה ב־CDC (המרכז לבקרת מחלות) שבאטלנטה, ג׳ורג׳יה, מודאגים מפני התפשטות מחלות מדבקות בארצות־הברית. על־פי מאמר בכתב־העת יו.אס ניוז אנד וורלד ריפורט, ”מגיפות חדשות ומחלות ישנות משתוללות”. מדוע? קיימים מספר גורמים שהגבירו את רגישות האדם למחלות, מסביר העיתון השוויצרי נוֹיֵה צירכֵר צַייטוּנג. אחד הגורמים הוא העלייה בשיעור הנסיעות הבינלאומיות, הגורמת להפצת מחלות באוכלוסיות שאינן מחוסנות. נוסף על כך, ”הדבר שמפניו אנשי CDC חוששים”, מציין יו.אס ניוז, ”הוא אותם חיידקים רגילים, אשר בעבר דוכאו בעזרת אנטיביוטיקה, המתחילים לפתח חסינות בפני התרופות החזקות והחדישות ביותר”.
ערכיה הנשחקים של סין
”התעסקות מוגזמת בשפע חומרי מאיימת על היחידה הבסיסית בחברה הסינית — המשפחה”, מדווח כתב־העת הוול סטריט ג׳ורנל. ”משפחות מתפרקות ומהן יוצאים בני־נוער היוצרים את ’דור האני’ האנוכיי. שיעור הפשע והשחיתות הגיע לשיא”. לדברי חוקרת אחת, ילדים שבעבר כיבדו את הוריהם נוהגים בהם כיום כבמשרתים ואינם מוכנים לטפל בהם לעת זקנה. אף־על־פי שרבים בסין עדיין דבקים בערכים מסורתיים, הערכים נשחקים ומיליונים עוזבים את ביתם ומחפשים הזדמנות להתקדם בחיים במקום אחר. ”רדיפת בצע הפכה ליעד המרכזי. עבור כסף, אנשים מוכנים לפנות עורף לטוב, לנטוש את הערכים החברתיים”, אומר סגן שר בטחון הציבור בַּיי ג׳ינפוּ.
מיתוס החוליה החסרה
זה זמן רב האבולוציוניסטים מחפשים במאובנים סימוכין לתיאוריה שלפיה האדם הוא צאצא הקוף. אולם העיתון הפריזאי לה מונד אומר, כי ”תיאוריות בדבר מוצא האדם התערערו” בעקבות גילוי סדרה של 90 עצמות באתיופיה, המהוות לדעת פליאונטולוגים שרידיו של שלד אדם בוגר. לדברי הפליאונטולוגים, הבעיה היא שמאובנים חדשים אלו אינם משתלבים אף לא עם אחת מהתיאוריות המנסות להורות על קשר בין האדם לקוף. אדרבה, המאובנים הביאו ליותר שאלות מתשובות. חוקרים אחדים הסיקו, כי ייתכן שהחוליה החסרה כביכול בין האדם לקוף ”אינה אלא מיתוס”, אומר לה מונד.
זנים חדשים
בחיפושם אחר זנים חדשים מעולם הצומח, בוטנאים בריטיים וברזילאים חקרו במשך יותר מ־20 שנה הר בצפון־מזרח ברזיל. עד כה הם גילו מספר מדהים של 131 זנים שלא היו ידועים בעבר, הצומחים כולם בשטח בן 171 קמ”ר בלבד. ”גן־עדן” זה, כפי שהעיתון פוליה דה סאו־פאולו מכנה את האתר, פורח על הר פיקו דאס אל המתנשא לגובה של 960,1 מטר מעל פני־הים.
עירוי־דם — סכנות נוספות
על־פי העיתון האוסטרלי קנברה טיימס, ארגון הצלב האדום הזהיר את הרופאים שדם נגוע עלול להעביר דלקת קטלנית ושעד כה אין כל דרך בטוחה לסנן את הדם מהחיידק. בהתייחסו למקרה שתואר בכתב־העת האוסטרלי לרפואה, הטיימס מציין, כי ארבעה אנשים במדינת ניו סאות ווילס מתו מדם מזוהם הנגוע בחיידק זה בין השנים 1980 — 1989. המאמר מוסיף: ”הבעיה היא שהחיידק, ירסיני אנטרוקוליטיקה, עלול תוך זמן קצר להתרבות באריזות של דם מלא, גם אם הדם נמצא על סף קיפאון. לעתים אנשים שלקו בדלקת קיבה שבועות מספר לפני שתרמו דם מעבירים את החיידק הלאה, והחיידק עלול להתרבות בדם בממדים עצומים, כשהדם עדיין מאוחסן וממתין לעירוי. מטופלים שהדם הוחדר לגופם עלולים ללקות בהלם טוקסי ולמות”.
מיהו הזוכה?
”אין משברים בעסקי ההימורים”, מדווח כתב־העת וג׳ה. כתב־העת מוסר, כי הברזילאים מוציאים מכיסם מדי שנה 4 מיליארד דולר (ארה״ב) על הגרלות והימורים אחרים. סכום זה עולה על הרווח השנתי של אחת מתעשיות הרכב הענקיות במדינה! נאמר כי אחד ממוקדי־המשיכה במשחק הבינגו הוא היבטיו החברתיים. כתב־העת מציין, כי ”בבינגו אפשר לשוחח עם זרים או מכרים, לאכול, לשתות ולהריע תוך כדי התגרות במזל”. אך מיהו הזוכה? ”הבינגו הוא ההימור הרווחי ביותר לממסד מכל שאר ההימורים”, טוען המתמטיקאי אוסוולד דה סוזה. ”הזוכה בסיבוב [בבינגו] משלשל לכיסו 45 אחוז בלבד מכל כספי ההימורים”.