משכיני שלום או מחרחרי מלחמה?
”אל למשיחי להשתתף במלחמות”. משפט זה מתמצת את השקפת המשיחיים הקדומים על מלחמות, אומרים טוֹקוֹ ומלוּסי מִפּוּלוונה בכתב־העת אֶקוֹס שיוצא לאור מטעם מועצת הכנסיות העולמית. רק ”לאחר שהכנסייה הנוצרית באה בברית עם השלטונות הפוליטיים”, הם מוסיפים, החלה היא לתמוך ב”הסכמה שהמלחמות נחוצות”. והתוצאה? תמיכת הנצרות במלחמות במשך הדורות היתה מבישה עד כדי כך, שלאחר מלחמת־העולם השנייה הכנסייה המאוחדת של המשיח ביפן אפילו חשה צורך להצהיר רשמית על ”הודאה באשמה על מלחמת־העולם השנייה”.
כיום, כיובל שנים לאחר המלחמה, השם שיצא לנצרות כמשתתפת במלחמות כמעט שלא השתנה. ”כשאנו שואלים את עצמנו אם אמרנו כמשיחיים ’לא’ החלטי ומשכנע לטיעונים בעד המלחמה ו’כן’ לאהבת המשיח”, מודה ד״ר רוג׳ר וילייֶמסון, מאנשי הכנסייה האנגליקנית, ”ברור שיש לנו... עדיין הרבה דברים להתוודות עליהם”. אף שמועצת הכנסיות העולמית הצהירה ב־1948 ש”המלחמה כשיטה ליישב סכסוכים אינה עולה בקנה אחד עם ההוראה והמופת שהציב אדוננו ישוע המשיח”, מציין וילייֶמסון, לא אחת תרמו כנסיות הנצרות ל”קנאות עיוורת, אי־סובלנות, הגבלת חירויות האדם והסלמת הסכסוכים”. אין פלא שהוא מסיק ש”הדת... לעתים קרובות מלבה את העימותים במקום לשים להם קץ”.
המלחמה שפילגה את יוגוסלביה לשעבר היא דוגמה מתאימה לכך. למרות העוולות והאכזריות שהיו בה במשך שנים, הוכיחו הכנסיות שם את אוזלת ידן ולא נקטו עמדה מאוחדת בנוגע לסכסוך. מדוע? ד״ר וילייֶמסון מציין שלמרות הקשר האמיץ שאמור להיות בין הנוצרים, הפילוג בין הכמורה הסרבית והקרואטית קיים בדיוק כמו בין הפוליטיקאים במדינותיהם. בארץ זו ובאחרות, כמורת הנצרות הקתולית, האורתודוקסית או הפרוטסטנטית נוהגת לא כמשכינת שלום אלא כ”מצדדת בצד של המתרס שאותו היא מייצגת”. אף שיותר מ־300 כנסיות כיום משתייכות למועצת הכנסיות העולמית, ד״ר וילייֶמסון אומר: ”מפתיע עד כמה קשה למצוא כנסיות שמשכינות הלכה למעשה... שלום”.
קשה למצוא, נכון. אך בניגוד לכנסיות החברות במועצת הכנסיות העולמית, שעבורן פיוס הוא רק מילים, קיימת דת אחת שכבר הצליחה לפייס בין חברים לשעבר בדתות שונות ולסייע להם להפוך למשיחיים אמיתיים. כיום יותר מ־8.5 מיליון עדי־יהוה ב־233 מדינות, שמניעות אותם אהבה לאלוהים ושאיפה ’לרדוף שלום עם כל אדם’, מסרבים ליטול חלק במלחמות העמים — בין שבאמריקה הלטינית, אסיה, המזרח התיכון, יוגוסלביה לשעבר, צפון אירלנד או רואנדה (עברים י״ב:14; מתי כ״ב:36–38). הם מגשימים את נבואות המקרא — ’מכתתים חרבותיהם לאִתים’ ו’לא לומדים עוד מלחמה’ (מיכה ד׳:3).
[תמונות בעמוד 30]
כמה עדי־יהוה באפריקה הוכו קשות על שום עמדתם הניטרלית או הפכו לפליטים