מחדשות העולם
טעויות הגהה בתרגומי מקרא
”טעויות בהדפסת ספרי מקרא היו תופעה די שכיחה במאה ה־17 וה־18”, מציין כתב־העת בּייבּל ריוויוּ, ”אך אין משמע הדבר שהתייחסו אליהן בקלות ראש”. לדוגמה, בתקופת המלך צ׳רלס ה־1 ראה אור מקרא שכונה לימים ”מקרא הנבָל”. המדפיסים שינו בטעות מילה בתהלים פרק י״ד, פסוק ראשון. כתוצאה מכך השתמע מהפסוק שהנבָל אמר בלבו: יש אלוהים. הם נקנסו ב־000,3 לירות שטרלינג. חברה אחרת, ’ברקר ולוקס’, נקנסה ב־300 לירות שטרלינג ב־1631 משום שנפלה מילה במה שנקרא אחר כך ’מקרא הניאופים’. סופו של עניין שהחברה פשטה רגל. המילה ”לא” נשמטה בפסוק ”לא תנאף”. טעות דומה נפלה ב’מקרא תוסיף לחטוא’ ב־1716. במקום המילים ”אל תוסיף לחטוא”, צוּטט ישוע כאומר לאיש שריפא ”תוסיף לחטוא”. ועוד נזכיר את ’מקרא החומץ’ שהודפס ב־1717. הכותרת של פרק כ׳ בלוקס ”משל הכרם” הוחלפה שם ב”משל החומץ”.
שוטרים על גלגיליות
כדי להדק את הקשר עם תושבי השכונות, כמה שוטרים באמריקה הצפונית מסיירים על גלגיליות. סיורים רגליים או ברכיבה על סוסים או על אופניים נהפכים גם הם לדבר שבשגרה, מדווח טורונטו סטאר. השוטרים נועלים גלגיליות בערים הגדולות כמו שיקגו, מיאמי ומונטריאול. סמל ראשון ביל ג׳ונסטון מהכוח המשטרתי בפורט לוֹדֶרדֵיל, מחלוצי השוטרים בגלגיליות, אומר: ”מההתחלה קיבלו את זה מכל הלב. כשאתה מחליק על גלגיליות, אתה מתמקד יותר בשירות הציבור, יותר נוח לפנות אליך”. טורונטו סטאר מטעים ש”יש יתרון בנעילת גלגיליות. אפשר לדוגמה להפתיע גנבי מכוניות במגרשי חנייה”.
מצפן של דגים
כיצד מנווט הסלמון האטלנטי את דרכו? ביולוגים בניו־זילנד גילו ”מצפן מגנטי באפו” של דג זה, לדברי כתב־העת ניו סיינטיסט. עופות וזוחלים רבים וכן כמה יונקים מסוגלים לקבוע את מיקומם המדויק ביחס לשדה המגנטי של כדור הארץ. המדענים לא זיהו עד כה תאי חישה לזיהוי הצפון, אשר סברו שהם מכילים את המינרל המגנטי מגנֵטיט. חוקרים מאוניברסיטת אוקלנד גילו סיב עצבי בפניו של דג הסלמון, אשר בהיחשפו לשדה מגנטי הוא מגורה ושולח איתותים. מעקב אחר הסיב הוביל חזרה לאפו של הדג. שם מצאו תאי עצב המכילים מגנטיט.
אלימות בכדורגל
היריבות הקשה בין כמה קבוצות שהשתתפו במשחקי הגביע העולמי בכדורגל אשתקד הביאה לאלימות שחתמה לא אחת את החגיגות שנערכו. יותר מ־500,1 שוטרים במכסיקו נקראו לרסן את אוהדי הקבוצה המכסיקנית. המשטרה עיכבה לחקירה יותר מ־200 איש, מוסר העיתון המכסיקני אֶל אוניברסל. חזיז שהושלך במהומה שפרצה התפוצץ בפניו של אוהד צעיר ופגע בגולגלתו. בארגנטינה, בלגיה וברזיל, הידרדרו חגיגות הניצחון לפציעות ולמעצרים. העיתון אקסלסיוֹר במכסיקו סיטי מסר, שנעצרו כ־000,1 איש בצרפת במשחקי הגביע העולמי ועל 586,1 איש נאסרה הכניסה למדינה זו.
ידיך ובריאות
”כאשר אדם מתעטש ומכסה בידו את פיו ואפו או מקנח את אפו, מומלץ שישטוף את ידיו לפני שיִגע בטלפונים או בידיות של דלתות”, מציין מדיקל פוסט בקנדה. העיתון ציטט את האיגוד המקצועי האמריקני לפיקוח על מחלות זיהומיות ולאפּידמְיולוגיה כמי שאומר, ש”שמונים אחוז מן המחלות המידבקות השכיחות מתפשטות דרך הידיים וממגע, לא דרך האוויר”. ד״ר אודרי קרלינסקי מאוניברסיטת טורונטו ממליצה לשטוף ידיים לעתים קרובות ולקרצפן בסבון ”במשך 10 עד 15 שניות, ולהקפיד במיוחד לנקותן בין האצבעות ומתחת לציפורניים”. היא מציעה לשטוף ידיים אחר כך במים חמים ולסגור את הברז במגבת נייר. כיצד תדאג שילדים יקדישו די זמן לשטיפת ידיים? ד״ר קרלינסקי מייעצת ללמדם לדקלם את כל האלפבית בזמן סיבון הידיים.
נגיף חדש בדם
לאחר שנתגלה נגיף חדש בדמם של תורמים באירופה, החליטו שלטונות הבריאות בצרפת להקים ”קבוצת מעקב קבועה של מדענים”, מוסר העיתון הצרפתי לה מונד. מחולל הזיהומים, הידוע כנגיף המועבר בעירויים (TTV), זוהה לראשונה ביפן ב־1997, שם נגועים בו 10 אחוזים מתורמי הדם. הרופאים לא עמדו עדיין על תפקידו הפתולוגי המדויק, אך מחקרים בבריטניה גילו את קיומו של ה־TTV אצל 25 אחוז מקבוצת החולים שסבלו מזיהומים חמורים בכבד, זיהומים שמקורם לא ידוע. עדיין לא נקבע תקן לתהליך סריקת הדם למציאת נגיף זה, מציין לה מונד.
”רעידת השמש” הראשונה שנמדדה
החוקרים ולנטינה ז׳רקובה מאוניברסיטת גלסגו שבסקוטלנד ואלכסנדר קסוביצ׳ף מאוניברסיטת סטֶנפורד שבקליפורניה זיהו לראשונה ’רעידת שמש’. הם זיהו אותה בניתוח תמונות שסיפקה החללית ”סוהו”, ששיגרה סוכנות החלל האירופית. ”זה קרה לאחר התפרצות מתונה של להבת שמש — התפוצצות של מימן והליום מעל פני השמש — שהבחינו בה ביולי 1996”, מדווח מלונדון דיילי טלגרף. עוצמת הרעידה היתה 3.11, היא גרמה לגלים סיסמיים בגובה שלושה קילומטרים ויצרה גלים קטנים הדומים לאדווֹת שיוצרת אבן המושלכת לבריכה. גלים אלה הגיעו למרחק של עד 000,120 קילומטר על פני השמש ולמהירות של 000,400 קילומטר לשעה. ’רעידת שמש’ זו שחררה כמות אנרגיה השווה לצריכת האנרגיה של ארצות־הברית ב־20 שנה, והגדולה פי 000,40 מהעוצמה הסיסמית שנמדדה ב־1906 ברעידת האדמה בסן פרנסיסקו, עוצמה שהגיעה ל־3.8 בסולם ריכטר.
ילדים זו שמחה — ויותר עבודה!
”זוגות צעירים רבים אינם מעריכים כראוי את עומס העבודה הנוסף הכרוך בהבאת ילד לעולם. הדבר גורם פעמים רבות לסכסוכים בין בני הזוג לאחר הולדת התינוק”, נאמר בעיתון הגרמני נסאוּישה נוֹיֵה פְּרֵסֵה. מחקר שנערך באוניברסיטת גרוֹנינגֶן שבהולנד העלה, שלעתים קרובות אמהות צעירות אינן מרוצות מהשינויים הקיצוניים הכרוכים בלידת העולל. האמהות זקוקות ל־40 שעות שבועיות בממוצע לטיפול בילד. שש שעות מתוכן מוקדשות לניקיון, לכביסה ולבישול הנוספים ו־34 שעות לטיפול ברך הנולד. האבות מקדישים 17 שעות לתינוקם, וזו הפעילות הנוספת היחידה שהם מבצעים. הדו״ח מסר שהלחץ שנוצר בנישואין ”אינו סביב השאלה מי יחליף חיתולים לתינוק או מי יקום בלילה להאכיל אותו מהבקבוק, אלא בעיקר בעניין חלוקת עבודות הבית”.
טלוויזיה ותאונות
ילדים המבלים זמן רב בצפייה בטלוויזיה עלולים לנסות לחקות את הפעלולים המסוכנים שהם רואים. מחקר שערך החוקר הספרדי ד״ר חוזה אוּמבּרוֹס פרננדז הראה, שהסבירות לפציעות בילדוּת עולה עם כל שעה שהילד מבלה מול מסך הטלוויזיה. פרננדז מייחס זאת לעובדה שהטלוויזיה מציגה תמונה מסולפת של המציאות. מה ביכולתם של הורים לעשות להפחתת השפעה זו? העיתון היווני טוֹ וִימה מציין, שעל ההורים להשתתף בבחירת התוכניות שבהן צופים ילדיהם ולעזור להם לפתח ”עין ביקורתית ובוחנת” ולא להתייחס לכל מה שהם רואים כמציאות.
ילדים וקפאין
ילדים רבים שאינם שותים קפה או תה אך שותים משקאות מוגזים ומשקאות המכילים שוקולד צורכים בדרך זו כמות קפאין, הגורמת לתסמיני גמילה כאשר הם מפסיקים לשתות אותם, מוסר ניו־יורק טיימס. צוות פסיכיאטרים בראשות ד״ר גייל א. ברנשׂטיין מבית־הספר לרפואה שבאוניברסיטת מינסוטה התמקד בהשפעת הקפאין על כושר הריכוז של 30 תלמידי בית־ספר. צריכת הקפאין של הילדים הועלתה לכמות המצויה בשלוש פחיות קולה ליום. לאחר שבוע מנעו מהילדים לשתות קפאין במשך יום אחד. ביום זה ובשבוע שלאחריו צנח באופן משמעותי כושר הריכוז של התלמידים. ”הדרך הטובה ביותר למניעת תופעה זו”, העירו החוקרים, ”היא לדאוג שהילדים לא ישתו כמויות גדולות של משקאות המכילים קפאין”.