אמונות תפלות — מדוע כה מסוכנות?
האם האמונות התפלות יכולות להזיק לך? יש שיתייחסו בביטול לדעה זו או שיאמרו שהסכנה בטלה בשישים. אולם פרופסור סטיוארט א. וייס מזהיר בספרו אמונה בכישוף — הפסיכולוגיה של אמונות תפלות: ”אמונות תפלות עלולות לפגוע באיכות החיים אם האדם מבזבז סכומי כסף גדולים על מדיומים, מגידי עתידות, נוּמֶרוֹלוגים או קוראים בקלפי טארוט, או אם המנהגים הקשורים באמונות התפלות מעודדים התמכרות להימורים”. אם נרשה לאמונות התפלות לקנות להן אחיזה בחיינו, נישא בתוצאות קשות בהרבה.
כאמור, אמונות תפלות רבות מפיגות את הפחדים לגבי העתיד. אך חשוב להבחין בין אמונה תפלה לבין ידע מהימן לגבי מה שצפוי לנו. שים לב לדוגמה הבאה.
סיפור מאיר עיניים
בשנת 1503, לאחר מסע של חודשים לאורך חוף אמריקה המרכזית, הצליחו שתי ספינותיו האחרונות של כריסטופר קולומבוס לעגון לחוף האי הקרוי כיום ג׳מייקה. בתחילה, חלקו תושבי האי את מזונם בחופשיות עם מגלי הארצות שהגיעו לחוף. אך כעבור זמן מה חדלו לספק מזון למלחים בשל התנהגותם הנלוזה. המצב היה קריטי, משום שהיה עתיד לחלוף זמן מה בטרם תגיע ספינה נוספת לחלצם משם.
לפי הסיפור, קולומבוס בדק את לוח השנה שלו וראה שליקוי ירח מלא צפוי להתרחש ב־29 בפברואר, 1504. קולומבוס ניצל את האמונות התפלות של המקומיים והזהיר אותם שחשיכה תכסה את הירח אם לא יספקו מזון לצוות שלו. תושבי האי התעלמו מהאזהרה — עד שהתחיל ליקוי הירח! אזי, ”ביללות ובבכי מר” הם ”החלו לרוץ לספינות מכל הכיוונים ולהעמיס עליהן מצרכים”. המזון שקיבלו מגלי הארצות הספיק להם עד שעזבו את המקום.
תושבי האי חשבו שקולומבוס הטיל עליהם כישוף רב עוצמה. מסקנתם נבעה מאמונות תפלות. במציאות, ה”נבואה” שלו התבססה על תנועתם הקבועה של כדור הארץ, הירח והשמש. אסטרונומים יכולים לחזות באופן מהימן דברים כגון ליקויים זמן רב מראש, ומידע זה מופיע בלוחות שנה. מלבד זאת, תנועתם המדויקת של גרמי השמים מאפשרת לאסטרונומים לקבוע את מיקומם המדויק בכל זמן נתון. לפיכך, כשהעיתון מודיע על שעת הזריחה או השקיעה אתה מקבל זאת כעובדה.
הבורא הנאדר של גרמי השמים הוא בעצם מקור המידע שלפיו מפרסמים את זמני הליקויים, הזריחות והשקיעות. אולם תחזיותיהם של מגידי עתידות, מדיומים, חוזים בעזרת כדור בדולח וקוראים בקלפי טארוט נובעות ממקור אחר, ממתנגדו של האל הכל־יכול. שים לב למה כוונתנו.
מקור מסוכן
כתבי־הקודש מספרים במעשי השליחים ט״ז:16–19 על ”נערה אחת” בעיר פיליפי העתיקה שעשתה הון רב לאדוניה ”בניחוש העתיד”. עם זאת, נאמר שם בבירור שהמקור לתחזיותיה לא היה הבורא הכל־יכול אלא ”רוח ניחוש”. לכן, כשהשליח פאולוס גירש את השד איבדה הנערה את כוחות הניחוש שלה.
כשאנו מבינים שתחזיות אלו מקורן בשדים, ברור לנו מדוע תורת אלוהים לעם ישראל קבעה: ”לא יימצא בך... קוסם קסמים מעונן ומנחש ומכשף וחובר חבר ושואל אוב וידעוני... כי תועבת יהוה כל עושה אלה” (דברים י״ח:10–12). למעשה, התורה הטילה עונש מוות על עושי מעשים כאלה (ויקרא י״ט:31; כ׳:6).
אפשר שתופתע לדעת שכוחות רעים עומדים מאחורי הרבה מנהגים תמימים לכאורה הקשורים באמונות תפלות. אך לדברי המקרא השטן ’מתחפש למלאך אור’ (קורינתים ב׳. י״א:14). השטן והשדים שבשליטתו עלולים לגרום למנהגים מסוכנים להיראות בלתי מזיקים ואף מועילים. הם עשויים לפעמים לבדות אותות ולהגשימם וכך להטעות את המסתכלים מן הצד כאילו מקורם באלוהים. (השווה מתי ז׳:21–23; תסלוניקים ב׳. ב׳:9–12.) עובדה זו מסבירה מדוע כמה מתחזיותיהם של מי שמתיימרים להיות בעלי כוחות מיוחדים מתאמתות לפעמים.
כמובן, רבים מבעלי ’הכוחות המיוחדים’, אם לא רובם, הם מתחזים או שרלטנים שמטרתם להרוויח כסף במרמה מן התמימים. אך בין שהם מתחזים ובין שלא, כולם משמשים בעצם כלי בידי השטן להפנות אנשים נגד יהוה, ולעוור את עיניהם מראות את ”אור הבשורה” (קורינתים ב׳. ד׳:3, 4).
קמיעות ”מזל” ועבודת אלילים
ומה באשר לקמיעות ”מזל” ולמנהגים הקשורים לאמונות תפלות, שאנשים מחזיקים בהם לשם תחושת ביטחון ושליטה באירועים אקראיים המתרחשים בחייהם? טמונות בהם כמה סכנות נסתרות. למשל, אדם בעל אמונות תפלות עלול להפקיד את השליטה על חייו בידי כוחות בלתי נראים. הוא מתעלם מכל היגיון ושיקול דעת ומרשה לפחדים לא הגיוניים להכריעו.
כותב אחד מזכיר סכנה נוספת הטבועה באדם. לדבריו, ”כאשר מישהו תלוי בקמיע למזל שיגן עליו והקמיע נכשל, האדם עשוי לייחס את רוע מזלו למעשי הזולת, במקום לקבל על עצמו את האחריות”. (השווה גלטים ו׳:7.) מעניין שכותב המסות רלף ווֹלדוֹ אֶמֶרסוֹן הצהיר פעם: ”אנשים שטחיים מאמינים במזל... אנשים בעלי אופי חזק מאמינים בסיבה ותוצאה”.
לעתים ”סיבה ותוצאה” הפועלות בחיינו כמוהן כאירועים אקראיים — ”עת ופגע” הקורים את כולנו (קהלת ט׳:11). אירועים אקראיים אינם תוצאה של גלים פתאומיים של ”מזל רע”. המשיחיים יודעים שמנהגים הקשורים באמונות תפלות וקמיעות מכושפים אינם משפיעים כלל על מאורעות אקראיים. כאשר הללו מתרחשים, אנו זוכים לתזכורת לגבי האמת המקראית: ”אינכם יודעים מה ילד יום. מה הם חייכם? הלא אד אתם, הנראה לרגע ואחר כך נעלם” (יעקב ד׳:14).
מלבד זאת, משיחיים אמיתיים יודעים שאנשים מתייחסים ביראת כבוד לקמיעות למזל ולטקסים או מנהגים הקשורים באמונות תפלות. לפיכך, המשיחיים רואים בכל אלה צורות של עבודת אלילים, שאותן מגנה דבר אלוהים (שמות כ׳:4, 5; יוחנן א׳. ה׳:21).
כיצד נוכל לדעת את העתיד
אין בזה לומר שהמשיחיים אינם מקדישים מחשבה לעתיד. להיפך, שיקול הדעת קובע שיש ערך רב בידיעת הצפון בחיק העתיד. אם נדע מראש מה יקרה, נוכל לפעול בהתאם ולהועיל לעצמנו וליקירינו.
אולם קיים צורך ממשי לקבל מידע זה מן המקור הנכון. הנביא ישעיהו הזהיר: ”וכי יאמרו אליכם, ’דירשו אל האובות ואל הידעונים’... ’הלוא עם אל אלוהיו ידרוש בעד החיים אל המתים’; לתורה ולתעודה, אם לא יאמרו כדבר הזה אשר אין לו שחר” (ישעיהו ח׳:19, 20).
המקור הנכון למידע אמין לגבי העתיד הוא מחבר המקרא (פטרוס ב׳. א׳:19–21). ספר זה שנכתב בהשראה מכיל שפע עדויות לכך שנבואותיו של יהוה, האל הכל־יכול, מהימנות — למעשה, מהימנות כמו תנועתם של גרמי השמים ”החזויה” באינספור לוחות שנה. כדי להדגים את דייקנותן של נבואות המקרא עד לפרטי פרטים, תן דעתך לדוגמה זו. נניח שאדם בעל שם חוזה בפומבי מאורעות 200 שנה מראש, לשנת 2199. תחזיתו מכילה פרטים אלה:
◻ מלחמה גדולה תפרוץ בין מדינות שכיום אינן מעצמות עולמיות יריבות, והתוצאה תשנה את פני ההיסטוריה.
◻ האסטרטגיה שישתמשו בה כרוכה במבצע הנדסי אדיר להטיית אפיקו של נהר עצום.
◻ התחזית נוקבת בשמו של הכובש — שנים רבות בטרם נולד.
◻ התחזית מתארת את חיסולו המוחלט של הצד שיפסיד במערכה, ובכך משתרעת עד למאות רבות של שנים בחיק העתיד.
◻ נניח שכל התחזיות הללו מתקיימות. האין זו סיבה מספקת שאנשים יתייחסו ברצינות ליתר דבריו של אדם זה בנוגע לעתיד?
◻ הדברים שתוארו כאן אכן התרחשו. כ־200 שנה לפני שמדי ופרס כבשו את בבל, ניבא יהוה דרך נביאו ישעיהו את הדברים הללו:
◻ מלחמה גדולה תפרוץ בין מדי ופרס ובבל (ישעיהו י״ג:17, 19).
◻ האסטרטגיה שישתמשו בה כרוכה בייבוש נהר ששימש כתעלת מגן. בנוסף לכך, שעריה של העיר הבצורה ייוותרו פתוחים (ישעיהו מ״ד:27 עד מ״ה:2).
◻ שם הכובש יהיה כורש — נובא כ־150 שנה בטרם נולד (ישעיהו מ״ה:1).
◻ עם הזמן, תיהפך בבל לעיי חורבות (ישעיהו י״ג:17–22).
כל התחזיות הללו התגשמו. האם לא כדאי שתבחן נבואות אחרות שנכתבו בהשראת יהוה בדברו?
העתיד הנפלא שמבטיח אלוהים
מה מנבא המקרא? המקרא מבטיח שבעולם החדש שיכונן אלוהים איש לא יסבול בשל אי־ודאות לגבי העתיד. שים לב למה שאלוהים מבטיח למי שיחיו אז: ”ואין מחריד [את עמי]” (מיכה ד׳:4).
המקרא ממשיך ומבטיח שאלוהים ’יפתח את ידו וישביע לכל חי רצון’ (תהלים קמ״ה:16). האם תתגשם הבטחה זו בעתיד הרחוק? כלל וכלל לא! המקרא הבטיח זה מכבר שהתנאים השוררים כיום בכדור הארץ יהוו הוכחה שאנו חיים ב”אחרית הימים” של העולם המרושע בן זמננו (טימותיאוס ב׳. ג׳:1–5).
בקרוב בוראנו האוהב ישים קץ לתנאים קשים אלה. לא יהיו עוד מלחמות הגורמות לחוסר ביטחון ולסבל בעולם כולו. כמו כן שנאה, אנוכיות, פשע ואלימות יהיו נחלת העבר. המקרא מבטיח: ”וענווים יירשו ארץ, והתענגו על רוב שלום” (תהלים ל״ז:10, 11).
בריאות תהא אחת הברכות שיורעפו על האנושות בעולם החדש. המוות והעצב הנלווה אליו יהיו נחלת העבר. אלוהים בכבודו ובעצמו אומר: ”הנני עושה הכל חדש” (ההתגלות כ״א:4, 5).
בעת ההיא איש לא יפול קורבן לאירועים אקראיים שמשנים והורסים את חייהם של אנשים כיום. לא יהיה זכר לשדים המרושעים ולשטן, מקור הפחדים שמעוררות האמונות התפלות והשקרים המזיקים. אמיתות מרגשות אלה כתובות במקרא.
[תמונות בעמודים 8, 9]
אמונות תפלות קשורות קשר הדוק למנהגים ספיריטיסטיים
[שלמי תודה]
למעט האשה בתוך כדור הבדולח: Les Wies/Tony Stone Images
[תמונה בעמוד 10]
בעולם החדש שיכונן אלוהים לא יהיו אמונות תפלות