מי מדבר?‏

המסך עולה,‏ והנה האומן עם הבובה שלו.‏ הבובה והאומן מספרים זה לזה בדיחות,‏ והבובה נראית חיה,‏ בעלת קול ואישיות משלה.‏ כמובן,‏ זהו האומן — הפיתום — שמפיק את ה”‏קול”‏ של הבובה ונזהר שלא להניע את שפתיו כשהוא עושה כן.‏

האם היית רוצה לדעת יותר על אומנות יוצאת דופן זו?‏ כתב עורו!‏ ראיין את נאצ׳ו אסטרדה,‏ שהוא פיתום במקצועו בערך 18 שנה.‏

מהם הסוגים השונים של דיבור מהבטן?‏

בתחום הקרוי ’‏דיבור קרוב מהבטן’‏,‏ מקור הקול של האומן נשמע קרוב,‏ כאילו שהוא יוצא מפיה של בובה הישובה על ברכיו.‏ ב’‏דיבור מרוחק מהבטן’‏,‏ קול האומן נשמע כאילו שהוא מגיע ממרחקים.‏ הפיתום יכול גם לעמם את קולו כך שנדמה שהוא בוקע מתוך מקום סגור — אולי מתוך קופסה סגורה.‏ יש פיתומים שמחקים קולות,‏ כמו למשל קולות של חיות או בכי של תינוק.‏ הם אינם מניעים את שפתותיהם כשהם מופיעים.‏

פיתום מיומן הוא די משכנע.‏ נמסר כי פיתום אחד השמיע קול עמום של קריאה לעזרה בדיוק כשחלפה עגלה עמוסת חציר.‏ אנשים עצרו את העגלה ופרקו ממנה את החציר,‏ כשהם מצפים למצוא את הקורבן האומלל בתחתית הערימה!‏ כמובן,‏ לא היה שם איש.‏

כיצד התפתח הדיבור מהבטן במשך השנים?‏

לפי הסברה,‏ לפני שנים רבות הדיבור מהבטן שימש נוכלים שהונו אנשים בעלי אמונות תפלות,‏ בגורמם להם להאמין שהם יוצרים קשר עם רוחות המתים.‏ עם הזמן,‏ הדיבור מהבטן התגלה ככישרון אנושי ותו לא.‏ לאחר מכן הוא תפס מקום נכבד בעולם הבידור,‏ וכיום הוא משמש לעתים גם למטרות חינוכיות.‏

במשך מאות שנים ניסו הפיתומים צורות משחק שונות כדי לבדר את הקהל ולהציג את כשרונותיהם הבלתי רגילים.‏ במאה העשרים צבר פופולריות הנוהג שפיתומים ינהלו דו־שיח עם בובת עץ.‏

מה גרם לך להתעניין בדיבור מהבטן?‏

נמשכתי לפוטנציאל שלו לשמח ולהצחיק אנשים.‏ כשהייתי ילד,‏ סוכן מכירות אחד עניין אותי באומנות זו כשהסביר לי שהמילה ”‏וֶנְטְרִילוֹקִיסְט”‏,‏ או פיתום,‏ נגזרה מהמילים הלטיניות וֶנטֶר ולוֹקְוִוי שמשמען ”‏דיבור מהבטן”‏ או ”‏לדבר מהבטן”‏.‏ זאת משום שבעבר סברו שהפיתומים יודעים לדבר מהבטן בצורה משונה.‏ ואז הוא הראה לי כמה מיסודות אומנות זו.‏

למחרת ניסיתי את זה בבית הספר.‏ בשיטת הקול המרוחק,‏ גרמתי לקולי להישמע כאילו הגיע ממערכת הכריזה,‏ והשמעתי הודעה שעלי לצאת מהכיתה.‏ זה עבד!‏ מאוחר יותר,‏ למדתי עוד על דיבור מהבטן בקורס בהתכתבות והתחלתי לעסוק בכך באופן מקצועי.‏

מה כרוך בעבודתך כפיתום?‏

אף שמדי פעם הופעתי במסיבות ובכנסים של פיתומים ואפילו מספר פעמים בטלוויזיה,‏ רוב הזמן אני מלמד ילדים בהתכנסויות של בתי ספר.‏ לחוש הומור יש תפקיד נכבד במופע.‏ לדוגמה,‏ בתוכנית על היגיינה אישית אני אומר למקלוביוֹ,‏ בובת העץ שלי,‏ שבגלל שלא צחצח שיניים אני יודע שהוא אכל ביצים לארוחת בוקר.‏ מקלוביוֹ משיב,‏ ”‏אתה טועה — זה היה אתמול!‏”‏

כיצד הפיתומים מדברים?‏

לא אחת אומרים שהפיתום ’‏משליך’‏ את קולו,‏ אך זוהי אשליה בלבד.‏ אנו ממקמים את הלשון בתנוחה מיוחדת ומפיקים קולות חלופיים עבור אותיות שכדי לבטאן יש צורך בהנעת השפתיים,‏ ונעזרים בטכניקת נשימה מהסרעפת שיוצרת אשליה של מרחק.‏

דיבור מהבטן ממלא את תפקידו היטב משום שאצל רוב האנשים האוזניים אינן מאומנות לזהות את מקור הקול ואת המרחק שממנו הוא בא.‏ הם זקוקים למראה עיניים.‏ למשל:‏ בהישמע קול של סירנה,‏ האוזן מודיעה לך שמתקרב אמבולנס ושהוא מגיע מרחוק.‏ אך באיזה מרחק נמצא האמבולנס?‏ מאיזה כיוון הוא מגיע?‏ כדי להשיב על השאלות הללו,‏ מתקבל על הדעת שתצטרך לחפש את הנורה המהבהבת של האמבולנס.‏

הפיתום מנצל תופעה זאת כך שהוא מפיק קול בעוצמה מתאימה ומפנה את תשומת לבו של הקהל לדמות שממנה נובע הקול כביכול.‏

מה אתה מציע למי שמעוניין ללמוד את אומנות הדיבור מהבטן?‏

ראשית,‏ הצב לעצמך מטרה והימנע מכל דבר שאינו עולה בקנה אחד עימה.‏ אני מזכיר זאת משום שכמו תחומי בידור אחרים,‏ אנשים מנצלים לפעמים דיבור מהבטן למטרות שליליות.‏ אישית,‏ אני נמשך לדיבור מהבטן בגלל היכולת שלו לעורר אהבה ולשעשע.‏ אני מגביל את עבודתי לחומר ולמאורעות שמשרתים מטרה זו.‏

כדי להיות בקיא בתחום,‏ הנך זקוק לשלושה דברים — טכניקה,‏ דמיון ואימונים.‏ את הטכניקה ניתן ללמוד דרך ספרי הדרכה או קלטות וידיאו.‏ שנית,‏ הפעל את דמיונך כדי לפתח אישיות אמינה לבובת עץ או בובת כפפה,‏ ולמד כיצד להפיח בבובה שלך רוח חיים.‏ ולבסוף,‏ התאמן.‏ ככל שתתאמן יותר תגיע לרמת מיומנות גבוהה יותר.‏