מחדשות העולם

פסולת בים

אלף שנים יחלפו עד שבקבוק זכוכית שמושלך לים יתפרק וייעלם.‏ לממחטות נייר לוקח שלושה חודשים להתפרק,‏ ולגפרורים – שישה חודשים.‏ בדלי סיגריות ימשיכו לזהם את הים בין שנה ל־5 שנים;‏ שקיות פלסטיק – 10 עד 20 שנה;‏ פריטים מניילון – 30 עד 40 שנה;‏ פחיות – 500 שנה;‏ ופוליסטירֶן (‏קַלקָר)‏ – 1000 שנים.‏ האומדנים הללו מהווים רק חלק מהמידע שמספקת לֶגַמבִּיאנטֶה,‏ העמותה האיטלקית לאיכות הסביבה,‏ כדי לעודד את הרוחצים בים לפתח מודעות לאקולוגיה כשהם פוקדים את החופים.‏ ”‏האין המלצות אלה מיותרות?‏”‏ שואל העיתון קוריירה דה לה סרה ומשיב:‏ ”‏טונות האשפה,‏ 605 במספר,‏ שאספו מתנדבי ’‏חופים נקיים’‏ לאורך חופי איטליה משנת 1990 ועד היום מוכיחים שלא”‏.‏

ילדים ומַגְיה

איגוד מורים קובע ש”‏ילדים נמצאים בסכנה בגלל חומר שטני ומאגי שמתפרסם באינטרנט”‏,‏ מוסר מלונדון העיתון אינדיפנדנט‏.‏ סקר שנערך בבריטניה מטעם איגוד המורים והמרצים (‏ATL)‏ העלה,‏ שיותר ממחצית הנוער בגילאים 11 עד 16 ”‏התעניינו במַגְיה ובעל־טבעי”‏,‏ קרוב לרבע מהם היו ”‏מעוניינים מאוד”‏ בכך,‏ ו־1 מכל 6 טענו שהם ”‏נבהלו”‏ כשהסתכלו על חומר מאגי.‏ פיטר סמית,‏ המזכיר הכללי של איגוד המורים והמרצים,‏ מזהיר:‏ ”‏הילדים יכולים לגלוש בקלות במגוון של מאות אתרים העוסקים בכישוף,‏ ללמוד שיטות להטלת כישופים ולהקזת דם,‏ וזאת מבלי שתהיה למבוגרים שליטה על חומר הקריאה שלהם.‏ .‏.‏.‏ הדבר מעיד על מגמה מדאיגה ביותר אצל צעירים.‏ הורים ומורים צריכים להזהיר את הילדים ואת הנוער מפני הסכנות שבהתעסקות בעל־טבעי לפני שהם שוקעים בו עמוק מדי”‏.‏

אל תתמהמה,‏ הכנס אוכל חם למקרר

זו טעות להשאיר מאכלים חמים בחוץ על השיש כדי שיתקררו לפני שמכניסים אותם למקרר,‏ אומרת בסי ברי,‏ מנהלת המוקד הטלפוני של מחלקת העוף והבשר במשרד החקלאות של ארה״ב.‏ ”‏אפילו מאכלים שמוציאים ישר מהתנור או מורידים מהכיריים”‏ חייבים להכניס מייד למקרר אם לא מתכוונים לאכול אותם.‏ וכפי שמסביר ידיעון לבריאות ותזונה של אוניברסיטת טאפטס‏,‏ ”‏ככל שתזדרז להכניס אוכל מבושל למקרר הקר,‏ תוכל לעצור את התרבותן של בקטריות מזיקות שאולי נמצאות בו”‏.‏ אבל האם זה לא יהרוס את המקרר או יגרום למאמץ יתר של המנוע?‏ גברת ברי משיבה בשלילה.‏ המקררים החדישים מתוכננים לקרר מזון חם.‏ הרעיון שאינם מסוגלים לעשות כן מקורו אולי בתקופה שהשתמשו בארון קרח,‏ שבו החום המיס את הקרח.‏ עם זאת,‏ יש לנקוט שני אמצעי זהירות:‏ אם מכניסים למקרר תבשיל גדול – כמו עוף שלם,‏ סיר מרק או תבשיל קדירה – צריך לחלק אותו קודם לכלי קיבול שטוחים יותר,‏ שאם לא כן לא יתקרר התבשיל בפנים מספיק מהר כדי לעצור את התפשטות הבקטריות.‏ כמו כן יש להשאיר מרווח בין התבשילים החמים לבין שאר המזונות במקרר כדי לאפשר תנועת אוויר אשר יצנן את האוכל במהירות.‏

קולות ממוחשבים מלאי רגש

במאמץ להפוך את הקולות הממוחשבים לידידותיים יותר,‏ חיפשו המדענים דרכים להוסיף רגש לקולות.‏ העיתון הגרמני גיסנה אלגימיינה מוסר,‏ שצוות חוקרים מהטכניון של ברלין ניתח את השינויים שחלים בקולות לפי הרגשות שהם מביעים.‏ שחקנים מקצועיים הקריאו משפטים שתוכנם ניטרלי במצבי רוח שונים – כעס,‏ עצב,‏ שעמום,‏ שמחה,‏ פחד או גועל.‏ לאחר מכן ניתחו את המשפטים – הברה אחרי הברה – ובדקו את גובה הקול,‏ המהירות,‏ התדר,‏ עוצמת הקול וצלילות ההגייה.‏ התוצאות הראו שמצב רוח עליז או עצבני הביא להגברת קצב הדיבור ועוצמת הקול.‏ ההברות הוטעמו וההגייה נותרה ברורה.‏ במקרים של שעמום,‏ פחד או עצבות,‏ היה הדיבור איטי יותר,‏ הדוברים בלעו את המילים וגובה הקול השתנה.‏ הפחד גרם להגברת הקול באוקטבה אחת בערך.‏ במקרה של צער,‏ מיתרי הקול רטטו קלות והקול היה צרוד ונמוך.‏ נעשה שימוש במאפיינים אלה ביצירת קולות מלאכותיים כדי לבדוק אם המאזינים להם ”‏מזהים את המצב הרגשי הנכון”‏ של הדובר.‏ במחקר זה גילו עניין במיוחד מי שעוסקים בסינתזה של קולות ובזיהוי אוטומטי של קול.‏

500 שנות הרס

מסקר חדש של הקרן העולמית לחיות הבר (‏WWF)‏ עולה,‏ שברזיל איבדה 37 אחוז משלוש מערכות אקולוגיות עיקריות שבה מאז החלה ההתיישבות שם לפני 500 שנה בערך.‏ עד עתה,‏ ”‏93 אחוז מהיער האטלנטי,‏ 50 אחוז מהסוואנה ו־15 אחוז מאיזור האמזונס נהרסו”‏,‏ נאמר בעיתון או אסטדו דה סאו פאולו‏.‏ גארו בטמניין,‏ המנהל הביצועי של WWF בברזיל,‏ אומר:‏ ”‏כאשר הגיעו לכאן הפורטוגזים,‏ הם מצאו יערות משגשגים ומים בשפע במידה שלא ראו מעולם.‏ הם יצרו מיתוס שכל מה שנשתל שם צמח לתפארה,‏ ושאין צורך לשלב את הטכנולוגיה האירופית במציאות המקומית”‏.‏ לדבריו,‏ זה מה שזירז את הרס היערות האטלנטים בברזיל.‏

תחבורה נקייה בעתיד

‏”‏טכנולוגיית תא־דלק שמבטיחה להביא למהפכה בעסקי המכוניות בעולם יוצאת כעת לשוק”‏,‏ מדווח העיתון אוסטרליאן‏.‏ טכנולוגיית תא־דלק מתאימה במיוחד לאוטובוסים עירוניים,‏ משום ששיטה זו מפחיתה את הרעש במידה ניכרת ואינה גורמת לפליטת חומרים מזהמים.‏ טנק הדלק של האוטובוסים החדשים מספיק ל־300 קילומטר,‏ מהירותם המקסימלית היא 80 קילומטר לשעה ויש בהם מקום ל־70 נוסעים.‏ אוטובוסים מסוג זה יוצעו לחברות תעבורה ברחבי אירופה במחיר התחלתי של יותר ממיליון דולר לאוטובוס,‏ ומצפים להכניסם לשימוש בשלהי 2002.‏ ייתכן שתאי־הדלק יוכנסו לשימוש במכוניות הפרטיות,‏ אך הם טרם הגיעו לשלב הייצור.‏ ”‏עלינו לצמצם את העלויות,‏ הנפח והמשקל של מערכות התא־דלק כדי שנוכל להתחרות במנועי שריפה פנימית”‏,‏ אומר פרופסור פרדיננד פאניק.‏

‏”‏בולי יהירות”‏

‏”‏בולי יהירות,‏ הצעקה האחרונה עבור דור של אגואיסטים,‏ הופיעו לראשונה בקנדה”‏,‏ מדווח ניו־יורק טיימס‏.‏ אנשים יכולים כעת להעניק נופך אישי לבולי הדואר שלהם,‏ כש”‏מופיעה על גביהם תמונה של התינוק שנולד,‏ הילד שסיים את לימודיו,‏ הזוג המאושר או הכלב הנאמן”‏.‏ המעוניינים שולחים בדואר טופס שאליו מצורפים תמונה ותשלום.‏ הם מקבלים גיליון שעליו 25 מדבקות עם מסגרות מוזהבות ושטבועים על גביהן המילה ”‏קנדה”‏,‏ דמי הדואר וגיליון נוסף שעליו העתקים של התמונה,‏ אשר ניתן לשבץ אותם בתוך המסגרות הדביקות.‏ אולם מחירם של בולים אלה יותר מכפול מזה של בולים רגילים.‏ נוסף על כך,‏ הוצעו מדבקות ברכה אשר ”‏יאפשרו ללקוחות להתאים את מראה התכתובת שלהם למצב הרוח או למסר שברצונם להביע”‏,‏ אומרת מישלין מונטריי,‏ מנהלת אגף הבולאות בדואר הקנדי.‏ כדי לא לפגר בתחום,‏ ייצרו אוסטריה,‏ בריטניה,‏ סינגפור ושווייץ גרסאות משלהן ל”‏בולי היהירות”‏.‏ מגוון הבולים האינסופי מהווה אתגר לאספנים.‏

מחלות לעומת אסונות

אף שאסונות כגון שטפונות ורעידות אדמה זוכים לפרסום הרב ביותר,‏ מחלות זיהומיות תובעות הרבה יותר קורבנות,‏ מוסר דו״ח של הצלב האדום.‏ בהתייחסו לכך,‏ מציין ניו־יורק טיימס‏:‏ ”‏אשתקד קציר הדמים של המחלות הזיהומיות כגון איידס,‏ שחפת ומלריה היה גדול פי 160 ממספר הקורבנות שמתו מרעידות האדמה בטורקיה,‏ מסופות הציקלון בהודו ומהשטפונות בוונצואלה גם יחד.‏.‏.‏ מעריכים כי 150 מיליון איש מתו משלוש מחלות אלה בלבד משנת 1945,‏ בהשוואה ל־23 מיליון קורבנות המלחמות במשך אותה תקופה”‏.‏ לדברי פיטר ווקר,‏ מחבר הדו״ח,‏ שורש הבעיה נעוץ בשירותי הבריאות הלקויים.‏ ”‏כמעט בכל מדינה יש מערכת בריאות רדודה,‏ אך באזורים המרוחקים ממרכזי הערים אין כלום”‏,‏ הוא מציין.‏ בשנה שעברה ניתן היה למנוע את 13 מיליון מקרי המוות כתוצאה ממחלות זיהומיות בהוצאה כספית של חמישה דולרים בלבד לנפש עבור טיפול רפואי.‏ המאמר מסכם:‏ ”‏כסף שמושקע בשינוי התנהגותם של האנשים מציל יותר חיים מהכסף שמושקע במתקנים יקרים כמו בתי חולים וציוד טכנולוגי מתקדם”‏.‏