התגונן מהרעלת מזון
”במשך 12 שעות לא יכולתי אפילו לצאת מהשירותים”, מספרת בקי. ”ההתכווצויות היו נוראות. כל־כך התייבשתי, עד שנאלצתי לקבל עירוי נוזלים בחדר־מיון. התאוששתי רק אחרי שבועיים שלושה”.
בקי לקתה בהרעלת מזון — מחלה הנישאת במזון. כמו ברוב המקרים, היא החלימה. אך זכרון סבלה נותר טרי במוחה. ”מעולם לא תיארתי לעצמי שהרעלת מזון יכולה לגרום לך להרגיש כל־כך רע”, היא אומרת.
חוויות מעין אלו ואף חמורות יותר נפוצות במידה מדאיגה. עשרות סוגי בקטריות, נגיפים, טפילים וחד־תאיים מסכנים את מזוננו. אומנם חלק מהמחלות הנישאות במזון שככו בשנים האחרונות בארצות מתועשות, אך כתב־העת World Health (בריאות העולם) מדווח, כי ”כל המאמצים להשתלט על מחלת סלמונלה ועל מחלות אחרות עלו בתוהו”.
קשה לעקוב אחר שכיחות התופעה, מפני שמרבית המקרים אינם מדוּוחים. ד״ר ג׳ין קולר מהמרכז האמריקני לבקרת מחלות אומרת: ”מגיעים לידיעתנו מקצת המקרים בלבד”.
מה גורם להרעלות מזון? ייתכן שתופתע לדעת שהבעיה על־פי־רוב מתחילה זמן רב לפני שהמזון מגיע לשוק.
חקלאות המולידה מגיפות
טכניקות חקלאיות מודרניות כמעט מבטיחות התפשטות מהירה של פָּטוגנים (חיידקים אלימים) בקרב העדרים. לדוגמה, בתעשיית הבקר של ארצות־הברית, עגלים מכ־000,900 חוות נדחסים בפחות ממאה בתי־מטבחיים. ערבוביה זו עלולה לגרום לכך שנגע בחווה אחת יביא להתפרצות מגיפה.
יתרה מזו, ד״ר אדוארד ל. מנינג, ראש האגודה הלאומית של הווטרינרים הפדרליים טוען, כי בארצות־הברית ”30 אחוז ומעלה מהמספוא נגוע בפטוגנים”. לעתים, המזון של בעלי־החיים מועשר בפסולת מבתי־המטבחיים כתוספת חלבונים — דבר שעלול לגרום להתפשטותם של חיידקי סלמונלה ושל חיידקים אחרים. כשניתנות לבעלי־החיים מנות קטנות של אנטיביוטיקה כדי להגדיל את קצב גדילתם, חיידקים אלו מתחסנים בפני תרופות. ”דוגמה טובה לכך היא חיידקי הסלמונלה, הנעשים יותר ויותר עמידים בפני אנטיביוטיקה”, אומר ד״ר רוברט ו. טאוקס מהמרכז לבקרת מחלות. ”אנו סבורים שהסיבה לכך היא שאנטיביוטיקה ניתנת לבעלי־חיים המשמשים לאספקת מזון. סביר להניח שהדבר נכון גם באשר לחיידקים אחרים”.
עם צאתן מהמשק אל בית־המטבחיים, רק אחוז קטן מהתרנגולות נושאות חיידקי סלמונלה במעיים, אולם לטענת המיקרוביולוג נלסון קוקס, ”במהלך הנסיעה המספר מזנק לעשרים עד עשרים וחמישה אחוז”. תרנגולות הדחוסות בלולים קטנים, עלולות להידבק בנקל. תהליכי שחיטה ועיבוד מהירים מגבירים את הסיכון. ”בסוף התהליך, העופות מטונפים באותה מידה כאילו הוטבלו באסלה מלוכלכת”, טוען המיקרוביולוג ג׳רלד קסטר. ”אולי נשטפו, אך החיידקים נותרו”.
כמו־כן, עיבוד בשר בקנה־מידה גדול עלול להיות מסוכן. ”כמויות המזון במפעלים מודרניים לעיבוד מזון הן כה גדולות, עד כי די באחד או בשני משלוחי מזון נגועים הנכנסים למפעל כדי לזהם טונות של מוצרים מוגמרים”, אומרת The Encyclopedia of Common Diseases (האנציקלופדיה למחלות שכיחות). לדוגמה, נתח בשר מקולקל עלול לזהם את כל ההמבורגרים שיוצאים מאותה מטחנה. כמו־כן, מזון המיוצר במקום מרכזי ונשלח לחנויות ולמסעדות עלול להיות רגיש לזיהומים, אם הטמפרטורה המתאימה אינה נשמרת במהלך המשלוח.
באיזה שיעור המזון המגיע לשוק מהווה איום פוטנציאלי? בהתייחסו לארצות־הברית, טוען ד״ר מנינג: ”לפחות 60 אחוז ממה שמגיע ללקוח”. אך תוכל לנקוט צעדים כדי להתגונן מפני מחלות שמקורן במזון, הואיל וכתב־העת FDA Consumer (ילקוט הצרכן, מטעם פ.ד.א.) מציין, כי ”30 אחוז מכל אותן מחלות הם תוצאה של טיפול רשלני במזון בבית”. אילו אמצעי־זהירות עומדים לרשותך?
בטרם תקנה מוצר כלשהו...
קרא את התווית. מה הם הרכיבים? הייה זהיר אם הוא מכיל ביצים לא־מבושלות, כמו ברוטב לסלטים או במיונז. המלה ”מפוסטר” צריכה להופיע על אריזות של חלב וגבינות. שים לב ל”תאריך הייצור”, ול”תאריך אחרון לשיווק”. אל תהיה בטוח שמוצרים טבעיים ללא חומרים כימיים אינם מסוכנים; הם עלולים לחשוף אותך לסכנות שחומרים אלה נועדו למנוע.
בדוק היטב את המזון ואת האריזה. אם המזון אינו נראה טרי, אל תקנה. אשר לדגים, דג שלם צריך להיות בעל עיניים מבריקות, זימים אדומים ובשר מוצק ללא פגמים, ופילה ואומצת דגים צריכים להיות מבריקים ובוהקים ללא ריח חריף ורע. הדגים צריכים להימצא על שכבת קרח או במקרר. דגים מבושלים המונחים לצד דגים לא־מבושלים עלולים לזהם אלה את אלה. יתרה מזו, קופסאות־שימורים תפוחות וצנצנות דולפות או בעלות פגם אחר עלולות לגרום לבוטוליזם — הרעלה נדירה, אך לעתים קטלנית, התוקפת את מערכת העצבים.
בטרם תאכל מוצר כלשהו...
בשל אותו היטב. זהו אחד מאמצעי־ההגנה הטובים ביותר שתוכל לנקוט נגד זיהום. ”צא מנקודת־הנחה שכל מוצר מן החי נגוע, ונהג בו בהתאם”, מייעץ ד״ר כהן. את הביצים יש לשלוק עד שהחלמון והחלבון יתקשו ולא יישארו נוזליים. הואיל והבקטריות שורדות בטמפרטורה הנעה בין 4 ל־60 מעלות צלסיוס, יש לבשל את הבשר כך שהטמפרטורה הפנימית שלו תגיע ל־71 מעלות צלסיוס, ועופות צריכים להגיע לטמפרטורה של 82 מעלות צלסיוס.
סגל לך הרגלי בישול נקיים. לאחר השימוש, יש לנקות היטב את כל הכלים. לטענת אחדים, קרש־חיתוך מעץ הוא מקום מחסה לבקטריות, אך מחקר אחד מעלה, כי הוא בטוח יותר מלוחות פלסטיים.a פלסטיק או עץ, יש לשוטפו היטב בסבון ובמים חמים. יש המציעים להשתמש גם בחומר מלבין. רחץ את ידיך לאחר נגיעה בבשר או בעופות לא־מבושלים, כי כל דבר שתיגע בו עלול להזדהם.
שים לב לזמן. הבא את המצרכים לביתך מהר ככל האפשר. זאת ועוד, ”אין להשאיר דבר מחוץ למקרר יותר משעתיים, מבושל או לא־מבושל”, אומרת הדיאטנית גייל א. ליווי. ”אם הטמפרטורה בחוץ היא מעל ל־32 מעלות צלסיוס”, היא מוסיפה, ”צמצם את הזמן לשעה”.
בטרם תאחסן את המוצר...
השתמש במכלים מתאימים. אחסן אוכל חם במכלים קטנים כדי שיתקרר מהר במקרר. השאר מקום לתנועה מחזורית של האוויר סביב המכלים, כך שהטמפרטורה במקרר או במקפיא לא תעלה. יש לכסות את כל המכלים כדי למנוע זיהום הדדי.
בדוק את המקרר. יש לוודא שהטמפרטורה במקפיא לא תהא מעל ל־18 מעלות צלסיוס מתחת לאפס, ושהטמפרטורה במקרר תהא מתחת ל־4 מעלות צלסיוס. אומנם בשר ועופות ניתן לאחסן במקפיא למשך חודשים, אך במקרר הם עלולים להתקלקל בתוך מספר ימים בלבד. ביצים ראויות לאכילה עד לשלושה שבועות בלבד. למניעת היסדקותן ולשמירתן קרות די הצורך, מוטב להשאירן באריזה המקורית ולאחסן אותן במרכז המקרר, ולא להניח אותן על מגש הביצים המותקן בדלת — אחד האזורים החמים ביותר במקרר.
אם למזון יש ריח או מראה חשודים, למרות כל אמצעי־הזהירות שהוזכרו לעיל, היפטר ממנו! לעתים קרובות הרעלת מזון באה וחולפת מבלי להותיר עקבות חמורים, ואילו במקרים אחדים — במיוחד כשמדובר בילדים, בקשישים ובבעלי מערכת־חיסון לקויה — הדבר עלול להיות קטלני.b
לפני אלפי שנים אמר אלוהים לנוח: ’כל חיית הארץ וכל עוף השמים, וכל דגי הים... לכם יהיה לאוכלה’ (בראשית ט׳:2, 3). קווי־יצור, שחיטה ועיבוד ממורכז עם הפצה נרחבת מוסיפים פן שלילי למילים אלו. לכן, מלא את חלקך כצרכן. הייה זהיר בעריכת הקניות, בבישול ובאחסון המזון.
[הערות שוליים]
a ראה עורו! מ־1 בינואר 1994, עמ׳ 30.
b אם לקית בהרעלת מזון, נוח הרבה, אכול מרק בשר ושתה נוזלים, כגון מיץ או סודה ללא גזים. אם מתפתחים סימפטומים נוירולוגיים או אם חום, סחרחורות, הקאות, צואה דמית או כאבים חזקים אינם מרפים או אם אתה בקבוצת סיכון גבוה, מומלץ לגשת לרופא.
[תיבה בעמוד 29]
כשאתה אוכל מחוץ לבית
פיקניקים. השתמש בצידנית מבודדת היטב ומצוידת כראוי בקרח. ייתכן שעדיף להניחה בתא הנוסעים שברכב ולא בתא־המטען. בפיקניק, יש להקפיד שהצידנית תהיה סגורה ומוצלת. הפרד בין המזונות הלא־מבושלים ובין שאר המאכלים. לא מומלץ לבשל חלקית בבית ומאוחר יותר להשלים את הבישול על האש, מפני שבישול חלקי מביא להתרבות חיידקים.
מסעדות. ”אל תיכנס למסעדה שאינה נראית נקייה”, מזהיר ד״ר ג׳ונתן אדלו. ”אם איזור הסועדים נראה מלוכלך, קרוב לוודאי שגם המטבח מלוכלך”. החזר כל מאכל ”חם” שאינו ממש חם או שאינו מבושל לגמרי. אין לאכול בשר עוף שצבעו ורדרד. ביצים מטוגנות צריכות להיות מבושלות היטב בשני הצדדים. ”ככל שהחלמון נוזלי יותר, הסיכון גבוה יותר”, מזהיר כתב־העת FDA Consumer (ילקוט הצרכן, מטעם פ.ד.א.).
מזנוני סלטים. הואיל והם מכילים סוגי מזון הדורשים רמות שונות של בישול וקירור, מזנוני הסלטים הם, כפי שמכנה זאת כתב־העת ניוזוויק, ”מגרשי־משחקים מושלמים לחיידקים”. ודא שמזנון הסלטים נקי, וראה אם סוגי מזון שצריכים להיות קרים מונחים על שכבת קרח. גם אם מזנוני הסלטים נשמרים היטב, חיידקים עלולים לעבור מלקוח אחד למשנהו. המיקרוביולוג מייקל פאריצה אמר: ”אינך יודע מי האחרון שנגע בכף הטובלת ברוטב”.
מפגשים חברתיים. ד״ר אדלו מציע, שכאשר מגישים אוכל בסגנון מזנון פתוח, מוטב שהמארח ”יניח על השולחן כמויות קטנות של מזון וימלא מחדש את המגשים היישר מהמקרר או מהתנור, כך שהאוכל לא יעמוד בחוץ”. שמור מאכלים קרים מתחת ל־4 מעלות צלסיוס ומאכלים חמים מעל ל־60 מעלות צלסיוס. בשר שבושל לשימוש מאוחר יותר חייב להימצא במקרר ולהישאר שם עד לרגע ההעברה. לפני אכילתו, ניתן לשוב ולחממו היטב.
[תמונה בעמוד 27]
אם זה אינו נראה טרי, אל תקנה