כיצד לדאוג לבטיחות המזון
האם מסוכן לאכול? אפשר שנתונים סטטיסטיים מסוימים יובילו אותך למסקנה זו. ארגון הבריאות העולמי מוסר שמדי שנה, כ־130 מיליון איש במדינות האירופאיות החברות בו נדבקים במחלות הנישאות במזון. בבריטניה לבדה דווח ב־1998 על יותר מ־000,100 מקרים של הרעלת מזון, שנסתיימו ב־200 מקרי מוות. על פי אומדנים, כ־76 מיליון איש בארצות־הברית חולים מדי שנה במחלות הנישאות במזון, ומתוכם יש 000,325 מקרים המצריכים אשפוז ו־000,5 מקרי מוות.
בקנה מידה עולמי, קשה יותר להגיע לאומדנים מדויקים. עם זאת מדווח ארגון הבריאות העולמי שב־1998, כ־2.2 מיליון איש מתו ממחלות משלשלות, ו־8.1 מיליון מתוכם ילדים. הדו״ח מציין: ”ניתן לייחס חלק נכבד מן המקרים הללו למי שתייה ולמזון מזוהמים”.
נתונים אלה נשמעים אולי גבוהים למדי. אך האם הסטטיסטיקות צריכות לגרום לך להיתפס לפניקה לגבי בטיחות מזונך? קרוב לוודאי שלא. תן דעתך לדוגמה נוספת. באוסטרליה נמסר על כ־2.4 מיליון מקרים של מחלות הנישאות במזון מדי שנה, דהיינו כ־500,11 מקרים מדי יום! זה אולי נשמע המון. אבל נסה לראות זאת מנקודת מבט שונה. האוסטרלים אוכלים בערך 20 מיליארד ארוחות בשנה. החלק החמישים מאחוז אחד של ארוחות אלה גורם למחלות. במילים אחרות, הסיכון שבכל ארוחה הוא בעצם מזערי.
אף על פי כן, הסיכון אמיתי ומציאותי. כיצד מזון מעביר מחלות, ומה ניתן לעשות כדי להפחית את הסיכון?
גורמי המחלות הנישאות במזון
כתב העת מחלות מידבקות צצות מוסר, כי מספר מדהים של מחלות עלולות להיות מועברות במזון, מספר המגיע ליותר מ־200 מחלות. אולם מחוללי המחלות הללו אינם רבים כל כך. לדברי ד״ר אִייַן סוודלינג, הממונה על מרכז המידע בשירות הבינלאומי למידע על מזון, כ־90 אחוז מהמחלות הנישאות במזון נגרמות ”קרוב לוודאי מפחות משני תריסרים” של מיני מיקרואורגניזמים. כיצד הגורמים השונים מחוללי המחלות — וירוסים, חיידקים, טפילים, רעלנים וכדומה — מוצאים את דרכם אל המזון?
ד״ר סוודלינג מונה את חמש הדרכים השכיחות ביותר לזיהום המזון: ”שימוש במצרכי מזון גולמיים נגועים; נשאי המחלות או חולים שמתקינים ארוחות; שיטות אחסון לא מתאימות בנוסף להכנת האוכל מספר שעות לפני הגשתו; הידבקות דו־כיוונית במהלך הכנת ארוחות; מזון שאינו מבושל או מחומם מספיק”. עד כמה שרשימה זו נראית קודרת, היא צופנת בחובה בשורות טובות. רוב המקרים של מחלות נישאות במזון ניתנים למניעה בנקל. אם ברצונך לדעת מה תוכל לעשות למען בטיחות מזונך, ראה מסגרת בעמודים 18 ו־19.
החלטות מאוזנות
לנוכח הסכנות והדאגות השונות בנושא המזון, יש שהחליטו להקדיש את הזמן הדרוש לקנייה, בישול ואכילה של יותר מזון טרי. אם האפשרות הזו נראית לך, חפש סופרמרקטים או שווקים באיזור מגוריך שמוכרים בהם סחורה טרייה ולא מעובדת. מדריך לצרכן מסביר: ”צרכנים רבים מחפשים מגע ישיר עם היצרנים בשווקים המתנהלים מדי שבוע [היכן שנמכרת תוצרת טרייה] או במקום שבו מייצרים את המזון. כך מתאפשר להם לקנות מוצרים טריים מאוד ולבחון את תהליך הייצור של המזון ואת מקורו”. הרגל זה עשוי להיות לעזר בקניית מוצרי בשר.
כמו כן, מומלץ לקנות מוצרי מזון מקומיים בעונה, משום שאז הם טריים יותר. אולם חשוב שתבין, שאם תדבוק בשיטה זו תיאלץ לוותר על מבחר גדול של ירקות ופירות המשווקים במשך כל עונות השנה.
האם כדאי לעבור למזון אורגאני? זוהי כמובן החלטה אישית. הרבה אנשים מתלהבים ממזון אורגאני, וחלקם ללא ספק בשל חוסר אמון בטכנולוגיות החדשות המיושמות בתעשיית המזון. אך הדעות חלוקות בסוגיה האם חקלאות אורגאנית באמת מגדילה את בטיחות המזון.
תהא אשר תהא העדפתך בנושא המזון, בדוק היטב את הסחורה שאתה קונה. ”כשמדובר במזון”, קובלת מומחית בתחום שדבריה הובאו בשבועון דִי צַייט, ”הצרכן מסתכל רק על המחיר”. חסכנות היא תכונה ראויה לשבח, אבל רצוי לבדוק גם את רשימת המרכיבים של המוצרים. מעריכים כי כמעט מחצית מהלקוחות שקונים מזון במדינות המערב אינם טורחים לקרוא את נתוני הערך התזונתי המופיעים על גבי התוויות. נכון שבמדינות מסוימות אין התוויות מכילות את כל המידע הדרוש. אבל אם ברצונך לאכול מזון בטוח, עשה כמיטב יכולתך לבדוק את מרכיביו.
תהא החלטתך אשר תהא בנוגע למזון שאתה אוכל, קרוב לוודאי שתצטרך לפעמים לגלות גמישות ולהתאים את עצמך למציאות הקיימת במדינה שבה אתה חי. נסיבותיהם של רבים בימינו אלה אינן מאפשרות להם לוודא שהמזון הבא אל פיהם בטוח במאת האחוזים, וזאת בשל המחירים הגבוהים, הזמן הדרוש והבעייתיות הכרוכה בכך.
האם תמונת המצב הזו של עולמנו נראית לך עגומה למדי? ובכן, זו המציאות. אבל יש גם חדשות טובות. בקרוב ישתנו פני הדברים לטובה.
[תיבה/תמונות בעמודים 18, 19]
דברים שתוכל לעשות
◼ שטוף. אל תשכח לשטוף ידיים במים חמים ובסבון לפני הכנת האוכל. הקפד על ניקיון ידיך לאחר ביקור בשירותים, טיפול בצרכים היגייניים של תינוק או ילד (כמו למשל החלפת חיתול או קינוח אף) או לאחר שנגעת בחיה כלשהי, כולל חיות מחמד. דאג לרחוץ היטב במים חמים ובסבון את הכלים, קרשי החיתוך ומשטח השיש במטבח לאחר הכנת כל מאכל, במיוחד אם מדובר בבשר לא מבושל, עוף או מאכלי ים. ”שטוף פירות וירקות במים פושרים”, מציע כתב העת טסט, כדי להיפטר מחרקים ומשאריות של חומרי הדברה. במקרים רבים קילוף והרתחה הן הדרכים הטובות ביותר לניקוי המזון. במקרה של חסה או כרוב, קלף את העלים החיצוניים והשלך אותם.
◼ בשל כראוי. אם החום הפנימי של המזון עולה על 70 מעלות צלזיוס אפילו לזמן קצר, רוב החיידקים, הווירוסים והטפילים יישמדו. מומלץ לבשל עוף בטמפרטורה גבוהה יותר, ב־80 מעלות. בחימום חוזר של אוכל יש להגיע לטמפרטורה של 75 מעלות, או להקפיד שירתח ויעלה אדים. אל תאכל עוף שצבעו עדיין ורוד בפנים, ביצים שהחלמונים או החלבונים שלהן נוזליים, או דגים שאינם מבושלים היטב ושלא ניתן לחותכם בקלות במזלג.
◼ שמור מוצרי מזון בנפרד. דאג תמיד לשמור בשר לא מבושל, עוף או מאכלי ים בנפרד ממזון אחר כשאתה קונה אותם, מאחסן אותם או מכין מהם ארוחות. הקפד שהמיצים המופרשים מהם לא יתערבבו זה בזה ולא יטפטפו על מוצרי מזון אחרים. כמו כן, אל תשים אוכל מבושל בכלי שהיו בו בשר לא מבושל, עוף או מאכלי ים לפני שרחצת אותו ביסודיות במים חמים ובסבון.
◼ אחסן וקרר מזון כהלכה. אחסון במקרר עשוי למנוע התפתחות חיידקים מסוכנים, אולם יש לשמור על טמפרטורה של 4 מעלות. הטמפרטורה במקפיא צריכה להיות 17- מעלות. הכנס למקרר תוך שעתיים מזון שמתקלקל מהר. כאשר אתה עורך שולחן לפני הארוחה, כסה את כל המאכלים כדי להגן עליהם מפני זבובים.
◼ היזהר כשאתה אוכל בחוץ. לפי אחד האומדנים, במספר מדינות מפותחות 60 עד 80 אחוז מהלוקים במחלות הנישאות במזון חלו בגלל ארוחות שבושלו ונקנו בחוץ. ודא שכל מסעדה שבה אתה אוכל עומדת בתקן הבריאותי הנדרש על פי חוק. הזמן בשר עשוי היטב. כשמדובר במזון שלוקחים הביתה, אכול אותו עד שעתיים מזמן קנייתו. אם חלף זמן רב יותר, חמם שנית את האוכל לטמפרטורה של 75 מעלות.
◼ השלך אוכל המוטל בספק. אם אתה בספק אם אוכל מסוים ראוי לאכילה או מקולקל, השלך אותו ליתר ביטחון. מובן שאין זה מן התבונה לבזבז אוכל טוב. אך תצטרך לשלם הרבה יותר אם תחלה בגלל מזון מקולקל.
[שלמי תודה]
(החומר מבוסס ברובו על ’טיפים’ לבטיחות המזון [Food Safety Tips], מידע המוגש מטעם האגודה האמריקנית לטכנולוגיית בטיחות המזון).