מה אנו מעוללים למזוננו?‏

עריכת שינויים במזוננו אינה בבחינת חידוש.‏ מימים ימימה פיתח האדם מיומנות בשינוי המזון.‏ טכניקות הכלאה מדוקדקות הולידו זנים רבים של יבולים חדשים ומיני בקר וכבשים חדשים.‏ נציג של מינהל המזון והתרופות של ארצות־הברית ציין כי ”‏לאמיתו של דבר,‏ נעשו שינויים באמצעות שיטת ההכלאה המקובלת כמעט בכל מוצר מזון שאתה קונה”‏.‏

הכלאה אינה הדרך היחידה לשנות את המזון.‏ תעשיית המזון פיתחה שיטות רבות לשבח ולעבד מזון,‏ במטרה לשפר את טעמו או צבעו או כדי לקבוע תקנים ולשמר אותו.‏ אנשים רגילים לאכול מזון שהתערבה בו יד האדם בדרך זו או אחרת.‏

אך מסתבר שמספר הולך וגדל של צרכנים מודאגים ממה שנעשה למזון.‏ מדוע?‏ יש החוששים שטכניקות מודרניות המיושמות בימינו מסכנות את בטיחות המזון.‏ היש בסיס לחשש זה?‏ הבה נבחן שלושה תחומים מעוררי דאגה.‏a

הורמונים ואנטיביוטיקה

משנות החמישים ואילך,‏ מוסיפים במקומות מסוימים מינון נמוך של אנטיביוטיקה לתערובת המשמשת להאכלת עופות,‏ חזירים ובקר.‏ המטרה היא להקטין את הסיכון למחלות,‏ במיוחד היכן שבעלי החיים מוחזקים בצפיפות.‏ במספר ארצות נהוג להוסיף הורמונים למזון בעלי החיים כדי לזרז את גדילתם.‏ הורמונים ואנטיביוטיקה אמורים להגן על החיות מפני מחלות מידבקות ולהפוך את החקלאות האינטנסיבית לרווחית יותר,‏ כשהלקוח יוצא נשכר מכך עם הוזלת המחירים.‏

עד כאן הכל בסדר.‏ אך האם בשר בעלי חיים שהוזנו בתוספי המזון הללו מסכן את בריאות הצרכן?‏ מדו״ח מטעם הוועדה לכלכלה וחברה של הקהיליות האירופאיות עולה,‏ כי קיימת סכנה שהחיידקים יפתחו עמידות לאנטיביוטיקה ויעברו לצרכן.‏ ”‏חלק מן החיידקים הללו,‏ כגון סלמונלה וקַמפּילוֹבּקטֵר,‏ עלולים להיות הגורם הישיר למחלות קשות של בני אדם המועברות בשרשרת המזון”‏,‏ נמסר בדו״ח.‏ זאת ועוד,‏ מה קורה כשיש בשרשרת המזון בנוסף לחיידקים גם שאריות אנטיביוטיקה?‏ הועלו חששות שעקב כך,‏ חיידקים מחוללי מחלות בבני אדם יפתחו בהדרגה תינגודת לאנטיביוטיקה.‏

ומה באשר לבשרן של חיות שטופלו בהורמונים?‏ ד״ר היינריך קארק,‏ פרופסור ממינכן שבגרמניה,‏ מציין:‏ ”‏המומחים תמימי דעים,‏ שבשר בעלי חיים שטופלו בהורמונים אינו מזיק לבריאות,‏ וזאת בהנחה שההורמונים ניתנים בהתאם להנחיות”‏.‏ ואולם העיתון די ווֹחה מדווח,‏ כי בנושא בטיחות בשרן של חיות המוזנות בהורמונים,‏ ”‏במרוצת 15 השנים האחרונות לא היו המומחים מסוגלים להגיע לעמק השווה”‏.‏ ובצרפת השיבו על שאלת ההוספה של הורמונים לבשר ב’‏לא’‏ רבתי:‏ ’‏אין לעשות שימוש בהורמונים’‏.‏ ללא ספק,‏ המחלוקת בנושא עדיין רחוקה מפתרון.‏

מזון שעובר הקרנות

מאז החלו הניסויים בשבדיה ב־1916,‏ לא פחות מ־39 מדינות אישרו את חשיפתם של מוצרי מזון,‏ ביניהם תפוחי אדמה,‏ תירס,‏ פירות ובשר,‏ לרמות נמוכות של קרינה.‏ מדוע?‏ משום שהקרינה קוטלת את רוב החיידקים,‏ החרקים והטפילים.‏ לכן היא מפחיתה את הסיכון שהצרכן יידבק במחלות הנישאות במזון.‏ היא גם מאריכה את חיי המדף של המוצר.‏

כמובן,‏ לדברי מומחים המזון שאנו אוכלים אמור להיות במצב האידיאלי נקי וטרי.‏ אולם למי יש זמן להכין מזון טרי מדי יום?‏ המגזין טסט מציין כי אדם ממוצע מקדיש ”‏עשר דקות לארוחת בוקר ורבע שעה לארוחת צהריים ולארוחת ערב”‏‏.‏ אין פלא,‏ אפוא,‏ שצרכנים רבים מעדיפים לקנות מזון מוכן בעל חיי מדף ארוכים.‏ אך מה בנוגע לבטיחות המזון המוקרן?‏

ב־1999 פרסם ארגון הבריאות העולמי מחקר שערך צוות מומחים בינלאומי.‏ הם הסיקו שמזון מוקרן ”‏הינו בטוח לצרכן וכן ראוי לאכילה”‏.‏ חסידי השיטה משווים את הקרנת המזון לעיקור תחבושות רפואיות שנעשה אף הוא בהקרנה,‏ או להעברת מטען דרך סורק אלקטרוני בשדה התעופה.‏ מאידך,‏ מבקרי השיטה אוחזים בדעה שהקרנה מפחיתה את ערכו התזונתי של המזון,‏ וכן שכרוכות בה סכנות שאינן ידועות עדיין.‏

מזון מהונדס

גנטיקאים הצליחו מזה זמן מה לשתול גן מדנ״א של אורגניזם אחד לדנ״א של אחר מאותו מין.‏ אולם כיום בכוחם לעשות הרבה מעבר לזה.‏ למשל,‏ ניתן למצוא תות שדה ועגבניות שהונדסו בגן שנלקח מדג,‏ המפחית את רגישותם לקור.‏

רבות נאמר בעד ונגד מוצרי מזון מהונדסים.‏b המצדדים בשיטה טוענים שסוג זה של ביוטכנולוגיה ניתן לחיזוי ולפיקוח יותר מהשיטות המקובלות של הכלאת צמחים,‏ וכן שהוא יגדיל את התנובה ויקל את בעיית הרעב בעולם.‏ אך האם מוצרי המזון המהונדסים בטוחים לאכילה?‏

דו״ח בעניין זה הוכן על־ידי צוות מדענים המייצגים אקדמיות באנגליה ובארה״ב וכן בברזיל,‏ סין,‏ הודו,‏ מכסיקו ובעוד כמה מדינות מתפתחות.‏ הדו״ח שפורסם ביולי 2000 ציין:‏ ”‏עד כה גודלו יותר מ־280 מיליון דונם של יבולים מהונדסים,‏ ולא נמסר על שום בעיות בריאות אצל אנשים,‏ הקשורות ישירות לאכילת יבולים מהונדסים או מוצריהם”‏.‏ במספר מקומות מוצרי המזון המהונדסים נחשבים לבטוחים בדיוק כמו המוצרים הרגילים.‏

אך מסתבר שבמקומות אחרים האי־ודאות בנושא די נפוצה.‏ באוסטריה,‏ בריטניה וצרפת,‏ יש המתייחסים באי־אמון למוצרי מזון מהונדסים.‏ פוליטיקאי הולנדי אמר על מזון מהונדס:‏ ”‏יש סוגי מזון מסוימים שאנחנו פשוט לא אוהבים”‏.‏ מבקרי מזון זה גם מתמקדים בשאלות אתיות ובסכנות הצפויות לסביבה.‏

לדעת מספר מדענים,‏ מזון מהונדס עודנו בחיתוליו ויש צורך בבדיקות נוספות לגבי הסכנות האפשריות לצרכן.‏ לדוגמה,‏ האגודה הבריטית לרפואה סבורה כי הנדסה גנטית מבטיחה יתרונות עצומים לאוכלוסייה.‏ ברם היא מצהירה שכמה עניינים מדאיגים — כגון שאלת התגובות האלרגיות למזון מהונדס — מצביעים על כך ש”‏יש צורך במחקר נוסף”‏.‏

החלטות אישיות מאוזנות

בכמה מדינות,‏ לא פחות מ־80 אחוז מהמזון הוא מזון מעובד.‏ לעתים קרובות תוספי מזון משמשים לחיזוק הטעם והצבע של המוצרים או כדי להביאם לתקן הרצוי,‏ וכן לצורך הארכת חיי המדף שלהם.‏ למעשה,‏ באחד מספרי העיון נאמר כי ”‏ללא תוספי מזון,‏ לא ניתן יהיה לייצר מוצרים מודרניים רבים כגון מזון דל קלוריות,‏ חטיפים ומזון מוכן לאכילה”‏.‏ המאכלים הללו מכילים על פי רוב מרכיבים מהונדסים.‏

מזה שנים,‏ החקלאות העולמית תלויה בשיטות הנחשבות בעיני רבים למזיקות.‏ השימוש בחומרי הדברה רעילים הוא רק דוגמה אחת לכך.‏ יתר על כן,‏ תעשיית המזון משתמשת זה זמן מה בתוספים האחראים כנראה לתגובות אלרגיות אצל צרכנים.‏ האם טכנולוגיות חדשות לעיבוד מזון מסוכנות בהרבה מן השיטות הללו?‏ אפילו המומחים חלוקים בנושא.‏ דיווחים מדעיים כבדי משקל תומכים בעמדות שני הצדדים,‏ ונראה כי הם מקצינים אותן לכאן או לכאן.‏

לא מעטים הם הסבורים שקשה להימנע מאוכל שעוּבד בטכנולוגיות היי־טק או שהם פשוט רואים עניינים אחרים כבוערים יותר.‏ לכן הם מחליטים שלא להטריד את מוחם בסוגיה זו.‏ לעומתם,‏ יש שמודאגים מכך באמת.‏ לפיכך,‏ מה בידך לעשות אם אתה ומשפחתך אינכם בטוחים אם כדאי לכם לאכול מזונות מעובדים שנראים מורכבים מדי בשל הטכנולוגיה המודרנית?‏ תוכל לנקוט מספר צעדים מעשיים,‏ שחלקם מפורטים במאמר הבא.‏ אך קודם חשוב לוודא שהשקפתנו בנושא מאוזנת.‏

בטיחות המזון היא כמו הבריאות.‏ אין כרגע שום פתרון מושלם.‏ לדברי המגזין הגרמני נטור & קוסמוס‏,‏ אפילו אצל אנשים המייחסים חשיבות עליונה לבחירה ולהכנה של מזון,‏ התזונה היא תמיד עניין של פשרה.‏ מה שמועיל לאחד עלול להזיק לאחר.‏ האין זה מן התבונה,‏ אם כן,‏ לפתח גישה מאוזנת ולא להיגרר לקיצוניות?‏

כמובן,‏ המקרא אינו אומר לנו מה לעשות בנוגע למזונות המעובדים בטכנולוגיות היי־טק.‏ אך הוא מלמדנו לטפח תכונה שיכולה לעזור לנו בנידון.‏ בפיליפים ד׳:‏5 נאמר:‏ ”‏נועם התנהגותכם [‏לפי היוונית,‏ התנהגותכם הסבירה]‏ ייוודע נא לכל אדם”‏.‏ תכונת הסבירות תעזור לנו להגיע להחלטות מאוזנות ולהימנע מקיצוניות.‏ בזכותה נישמר מלהכתיב לאחרים מה לעשות ומה לא לעשות.‏ ביכולתה לחסוך מאיתנו ויכוחי סרק מפלגים עם מי שדעותיהם בנושא שונות משלנו.‏

עם זאת יש להודות,‏ כי חלק ניכר מן הסכנות הקשורות למזון אינן שנויות במחלוקת.‏ מהן כמה מן הסכנות,‏ ואילו אמצעי זהירות תוכל לנקוט?‏

‏[‏הערות שוליים]‏

‏[‏תמונה בעמוד 14]‏

האם הצרכן מושפע מהורמונים ומאנטיביוטיקה המשמשים כתוספים למזון הבקר?‏

‏[‏תמונה בעמוד 16]‏

חשוב לקרוא בעיון את התוויות שעל גבי מוצרי מזון

‏[‏תמונה בעמוד 17]‏

יש יתרונות בקניית מזון טרי דרך קבע