ספריית אלכסנדריה קמה לתחייה
היא הייתה אחת מהספריות הידועות ביותר בזמנה. העיר בה שכנה, אלכסנדריה שבמצרים, הפכה בזכותה לאבן שואבת לגדולי המוחות. כשנמחקה מעל פני האדמה — איש אינו יודע בוודאות כיצד — אבדו יחד עימה כתבי יד שערכם לא יסולא בפז וחסרונם הותיר חלל עצום בעולם המחקר. כיום, דומה כי ספרייה מפוארת זו קמה לתחייה.
בנייתה המחודשת של ספריית אלכסנדריה המהוללת הולידה מבנה יוצא דופן. הבניין המרכזי של אלכסנדריה בִּיבְּלִיוֹטֶקָה, שמה הרשמי של הספרייה החדשה, מזכיר תוף ענק הנטוי על צידו. הגג, העשוי זכוכית ואלומיניום (1), שווה בגודלו כמעט לשני מגרשי פוטבול וחלונותיו פונים צפונה, כך שאולם הקריאה הראשי מואר באור טבעי (2). הגליל הרחב והקטום מכיל את האולמות הציבוריים הראשיים ומשתרע בחלקו עד מתחת לגובה פני הים. גגו של הבניין שטוח ובוהק, והוא משתפל לו בעדינות מגובה של שבע קומות ויוצר פיר עמוק. כאשר מביטים על הבניין מרחוק, כשקרני השמש משתקפות על שטחו החיצוני המתכתי, מזכיר הבניין את זריחת החמה.
הדופן החיצונית של התוף היא משטח רחב ונטוי העשוי גרניט אפור שעליו חרותות שורות שורות של אותיות אלפביתיות מהעת העתיקה ומהעת המודרנית (3). כמה הולם שהאותיות המסודרות בשורות מסמלות את אבני הבניין של עולם הידע.
אולם הקריאה הפתוח המתפרש על פני מספר קומות ממלא את חלק הארי של פנים הגליל (4). בחדרונים שבמעמקי הבניין יש די והותר מקום לאחסן 000,000,8 ספרים. עוד ניתן למצוא בספרייה אולמות תצוגה, אולמי הרצאות, עזרים מיוחדים לסובלים מליקויי ראייה (5). ופלנטריום — מבנה נפרד בעל כיפה קמורה הדומה במראהו ללוויין שנעצר באמצע מסלולו (6). מחשבים מתקדמים ומערכות לכיבוי אש הופכים את המקום לקומפלקס בניינים חדיש ביותר.
כך נבנתה האגדה
בימי קדם, הייתה אלכסנדריה ידועה בזכות פלאים שאבדו, כגון הפַּרוֹס — מגדלור שהתנשא לגובה רם של יותר מ־110 מטר ושנחשב לאחד משבעת פלאי תבל של העולם הקדום — וכן קברו של אלכסנדר הגדול. שושלת המלכים היוונית של בית תלמי ירשה את השליטה במצרים מידיו של אלכסנדר ושלטה במדינה עד שאוגוסטוס הנחיל מפלה לאנטוניוס וקליאופטרה בשנת 30 לפה״ס. המהפך הגדול שעברה אלכסנדריה התחולל תחת שלטונו של בית תלמי. למעשה, ”לפרק זמן מסוים, הפכה העיר לטבור העולם בענייני מסחר ותרבות”, מצהיר האטלס של העולם היווני (Atlas of the Greek World). בימי זוהרה, התגוררו באלכסנדריה קרוב ל־000,600 תושבים.
מוקד המשיכה הגדול ביותר של העיר היה הספרייה המלכותית. היא נוסדה בתחילת המאה השלישית לפה״ס ופטרוניה, משפחת תלמי, מימנו אותה ביד רחבה. יחד עם המוזיאון (היכל המוזות), הפכה הספרייה למרכז ההשכלה וההמצאות של העולם ההלניסטי.
מאמינים כי ברשות הספרייה היו 000,700 מגילות פפירוס. לשם השוואה, במאה ה־14, הכילה ספריית סורבון — שהתפארה באוסף הספרים הגדול ביותר בזמנו — 700,1 ספרים סך הכול. שליטי מצרים היו כה להוטים להעשיר את אוצר הספרייה עד שהורו לחייליהם לערוך חיפוש כדי למצוא ספרים על כל כלי שיט שהגיע לעיר. אם נמצאו ספרים, היו הם שומרים את המקור ומחזירים את ההעתקים. לפי כמה מקורות, כאשר אתונה השאילה לתלמי ה־3 את העותקים המקוריים היקרים לאין ערוך של המחזות היווניים הקלאסיים, הוא הפקיד בידיה עירבון והעתיק אותם. בסופו של דבר, שמר המלך את המקוריים, ויתר על העירבון ושלח בחזרה את ההעתקים.
רשימת גדולי המוחות שעבדו בספרייה ובמוזיאון של אלכסנדריה נשמעת כמו מסדר נוכחות של הגאונים הקדומים. לזכותם של הלמדנים באלכסנדריה נזקפים הישגים בתחומי הגיאומטריה, הטריגונומטריה, האסטרונומיה וכן גם השפות, הספרות והרפואה. לפי המסורת, תרגמו בעיר זו 72 יהודים משכילים את התנ״ך ליוונית, ויצרו את התרגום המפורסם הנקרא ”תרגום השבעים”.
הספרייה אובדת לעד
למרבה האירוניה, ההיסטוריונים גרסו שאין צורך לתאר את הספרייה על כל פרטיה ומבניה. דבריו של ההיסטוריון בן המאה השלישית, אַתֵנַיוֹס, מלמדים על הגישה האופיינית דאז: ”וכי מדוע עליי להכביר במילים בדבר מספר הספרים, הקמת ספריות והאוסף שבאולם המוזות, אם כולם חרוטים בזכרונו של האדם?” הערות אלה מתסכלות את החוקרים של ימינו, המשתוקקים לכל פיסת מידע אודות ספרייה עתיקה ומרתקת זו.
כאשר כבשו הערבים את מצרים ב־640 לספירה, ספריית אלכסנדריה כבר לא עמדה על תילה. השאלות כיצד ומתי נעלמה עדיין מהוות סלע מחלוקת בקרב החוקרים. יש המניחים שחלק ניכר מתכולתה אבד כאשר יוליוס קיסר העלה באש חלק מהעיר ב־47 לפה״ס. תהא אשר תהא הסיבה, משמעות חורבן הספרייה הייתה ששפע של ידע ירד לטמיון. מאות יצירות של מחזאיי יוון אבדו לעולמים, ויחד איתן גם 500 השנים הראשונות בהיסטוריוגראפיה היוונית, להוציא מספר ספרים של הרודוטוס, תוּקידידֶס וכּסֶנופון.
בין המאות השלישית לשישית לספירה, רוב הזמן הייתה העיר אלכסנדריה כמרקחה. פגאנים, יהודים ונוצרים נלחמו לעתים קרובות זה בזה ואפילו בינם לבין עצמם על נקודות דוקטרינליות סתומות. פעמים רבות עודדה הכנסייה את המתפרעים לבזוז ולהחריב את המקדשים הפגאניים. בתוך כך, הושמדו כתבי יד רבים מספור.
ציפיות מחייבות בשל העבר המפואר
הספרייה המחודשת נפתחה באוקטובר 2002 והיא מכילה 000,400 ספרים בערך. ניתן למצוא בה גם מערכת מחשבים משוכללת המספקת גישה לספריות אחרות. אוסף הספרים העיקרי מתמקד בחברה האנושית הים תיכונית. עם אפשרות לשכן 000,000,8 ספרים, שואפת ספריית אלכסנדריה להעשיר את שיעור קומתה של עיר עתיקת יומין זו.
[תיבה בעמוד 14]
כל המי ומי באלכסנדריה הקדומה
ארכימדס: מתמטיקאי וממציא, בן המאה השלישית לפה״ס. לזכותו נזקפות המצאות רבות והוא היה בין ראשוני המדענים שניסו לחשב את ערכו של הפַּי (π).
אַרִיסְטַרְכוֹס מִסַמוֹס: אסטרונום, בן המאה השלישית לפה״ס. הראשון שטען שכוכבי הלכת נעים סביב השמש. נעזר בעקרונות הטריגונומטריה בניסיון לחשב את המרחק לשמש ולירח ואת ממדיהם של גרמים שמימיים אלה.
קַלִימַכוֹס: משורר וספרן ראשי, בן המאה השלישית לפה״ס. ערך את קטלוג ספריית אלכסנדריה הראשון, מלאכה שייסדה את קנון הספרות היוונית הקלאסית.
קְלַאוּדְיוּס תלמי: אסטרונום, בן המאה השנייה לספירה. כתביו הגיאוגרפים והאסטרונומים היו מקובלים על הכול.
אֶרַטוֹסְתֶנֶס: איש אשכולות ואחד מראשוני הספרנים באלכסנדריה, בן המאה השלישית לפה״ס. חישב את היקפו של כדור־הארץ ברמת דיוק הגיונית.
אֵוּקְלִידֶס: מתמטיקאי, בן המאה הרביעית לפה״ס. אבי תורת הגיאומטריה וחלוץ בתחום מחקר האופטיקה. ספרו יסודות שימש כספר מקובל ללימודי גיאומטריה עד המאה ה־19.
גַלֶנוֹס: רופא, בן המאה השנייה לספירה. חמישה עשר הספרים שפרסם על מדע הרפואה הפכו לספרי לימוד מקובלים במשך 200,1 שנה.
[שלמי תודה בתמונה בעמוד 13]
כל התמונות בשני העמודים: באדיבות Bibliotheca Alexandrina: Mohamed Nafea, Photographer