תעלומה מדעית גדולה באה על פתרונה — המצפה

תעלומה מדעית גדולה באה על פתרונה

צוללנים שחקרו ב־1901 שרידי אונייה טרופה בקרבת חופי האי היווני אנטיקיתרה מצאו אוצר.‏ האונייה הטרופה התגלתה כאוניית סוחר רומית עתיקה שנשאה,‏ בין היתר,‏ פסלי שיש וברונזה ומטבעות כסף מפֶּרגַמוֹן.‏ על סמך המטבעות העריכו החוקרים כי האונייה,‏ שפניה היו ככל הנראה לרומא,‏ שקעה במצולות מתישהו בין 85 לבין 60 לפה״ס.‏

מאז התגלית שמורים החפצים במוזיאון הלאומי לארכיאולוגיה שבאתונה,‏ יוון.‏ אך מה שמשך את החוקרים למוזיאון ב־2005 לא היו הפסלים או המטבעות.‏ מוקד התעניינותם היה מנגנון מברונזה ששכן במקור בתוך תיבת עץ שגודלה כגודל קופסת נעליים.‏ חפץ זה,‏ המוכר כ”‏מנגנון אנטיקיתרה”‏,‏ קורא תיגר על השערות הנוגעות להישגיהן המדעיים של תרבויות קדומות.‏ המכשיר מכונה ”‏המנגנון המתוחכם ביותר מהעולם הקדום שנתגלה עד כה”‏.‏

במה מדובר?‏ ובמה נעוצה חשיבותו?‏

מכשיר מסתורי

כאשר נמשתה התיבה מקרקעית הים,‏ היא הייתה חלודה ומכוסה במרבצי אבן וטין.‏ אחרי קרוב ל־000,‏2 שנה היא נראתה כמו סלע ירקרק.‏ היות וכל ההתרגשות ניעורה סביב גילוי הפסלים,‏ בתחילה לא זכה חפץ מסתורי זה לתשומת לב מרובה.‏

כאשר ארכיאולוג יווני בחן את המכשיר ב־1902,‏ הוא מצא את חלקי המנגנון מנותקים זה מזה.‏ נמצאו גלגלי שיניים בגדלים שונים,‏ בעלי שיניים משולשות חתוכות במדויק.‏ החפץ נראה כמו שעון,‏ אבל ההשערה כי השימוש במנגנוני שעונים החל להיות נפוץ רק לפני כ־700 שנה הביאה לפסילת דעה זו כבלתי סבירה.‏

במאמר העוסק ב”‏מנגנון אנטיקיתרה”‏ מוסבר כי ”‏ההיסטוריונים ברובם אינם סבורים שהיו בידי [‏היוונים שחיו לפני כ־000,‏2 שנה]‏ גלגלי שיניים מדויקים — גלגלי שיניים מתכתיים המשולבים במערכות גלגלי שיניים מורכבות המסוגלות להעביר תנועה מגל הינע אחד למשנהו”‏.‏ למרות זאת,‏ הועלתה הסברה שהמכשיר היה מעין אַצְטְרוֹלָב,‏ מכשיר שהיה בשימוש נרחב בעבר לקביעת קווי רוחב לפי מיקומם של גרמי השמיים.‏

עם זאת,‏ רבים טענו שמערכת גלגלי השיניים מורכבת מדי ולא ייתכן שהמנגנון הוא בן 000,‏2 שנה.‏ לכן מסקנתם הייתה שהמנגנון לא היה במקור על סיפון האונייה שטבעה.‏ מנגד העלה אחד החוקרים את ההשערה כי אפשר שמדובר בהתקן האגדי של ארכימדס (‏Sphere of Archimedes)‏. ההתקן תואר על־ידי קִיקֶרוֹ במאה הראשונה לפה״ס כמעין פלנטריום — מודל מכאני המסוגל לחקות בצורה מיניאטורית את תנועות השמש,‏ הירח וחמשת כוכבי הלכת שניתן לראות בעין בלתי מזוינת.‏ אולם בהיעדר כל הוכחה ברורה המוכיחה את ההיפך,‏ הפכה תיאוריית האצטרולב לתיאוריה המקובלת על הרוב.‏

בחינה מדוקדקת יותר

ב־1958 נחקר המנגנון על־ידי דרק דה סולה פרייס,‏ פיזיקאי שעשה הסבה מקצועית והפך לפרופסור להיסטוריה.‏ הוא סבר שהמנגנון היה מסוגל לחשב מאורעות אסטרונומיים שקרו או שעתידים לקרות,‏ כגון מופע הירח המלא הבא.‏ הוא הבין שהכתובות על החוגה דומות לחלוקת לוח שנה — ימים,‏ חודשים וסימני גלגל המזלות.‏ הוא שיער שבעבר היו לו מחוגים מסתובבים שציינו את מיקומם של גופים שמימיים בזמנים שונים.‏

פרייס הסיק שגלגל השיניים הגדול ביותר ייצג את תנועת השמש ושסיבוב אחד הקביל לשנת חמה.‏ אם גלגל שיניים נוסף,‏ שהיה קשור לראשון,‏ ציין את תנועת הירח,‏ אזי היחס בין מספר השיניים בשני הגלגלים חייב היה לשקף את תפיסותיהם של היוונים הקדומים לגבי מסלולי הירח.‏

בשנת 1971 צילם פרייס את המנגנון בעזרת קרני רנטגן.‏ התוצאות איששו את הנחותיו.‏ המכשיר היה מחשב אסטרונומי מורכב.‏ פרייס הכין תרשים משוער של פעולות המנגנון ופרסם את ממצאיו ב־1974.‏ הוא כתב:‏ ”‏לא ניתן למצוא דבר הדומה למנגנון זה בשום מקום אחר.‏ .‏.‏.‏ על סמך כל הידוע לנו על המדע והטכנולוגיה בתקופה ההלניסטית,‏ אין זה סביר שמתקן זה היה קיים אז”‏.‏ באותם ימים לא זכה מחקרו של פרייס לשבחים הראויים.‏ אבל אחרים המשיכו במחקרו.‏

מבט חדש

בשנת 2005 בחן צוות החוקרים שהוזכר בתחילת המאמר את המנגנון בעזרת סורק CT משוכלל שהפיק תמונות תלת־ממדיות ברזולוציה גבוהה.‏ מחקרים אלה שפכו אור חדש על אופן פעולתו של המנגנון.‏ כאשר סובב המשתמש כפתור,‏ לפחות 30 גלגלי שיניים השלובים זה בזה הפעילו שלוש חוגות בקדמת הקופסה ובחלקה האחורי.‏ הדבר איפשר למשתמש לחזות מחזורים אסטרונומיים,‏ כולל ליקויי מאורות,‏ בהקשר למחזור ארבע השנים של המשחקים האולימפיים והמשחקים הפאן־הלניים.‏ משחקים אלה שימשו בדרך כלל בסיס למדידת זמן.‏

מדוע מידע זה היה כה חשוב?‏ יש לכך מספר סיבות.‏ האסטרונומיה הייתה כלי חשוב לעמים הקדומים כיוון שהשמש והירח היו בסיס ללוחות שנה שלפיהם קבעו האיכרים מועדי זריעה.‏ יורדי הים ניווטו בעזרת הכוכבים.‏ מנהגים חברתיים ביוון היו קשורים לתופעות אסטרונומיות.‏ אך ישנה סיבה נוספת לחשיבותו של מידע זה.‏

‏”‏לבבלים הקדמונים היה חשוב מאוד לחזות ליקויי מאורות,‏ היות והם נחשבו לאותות מבשרי רעה”‏,‏ כותב מרטין אלן,‏ שהשתתף בפרויקט המחקר של מנגנון אנטיקיתרה.‏ ”‏למעשה אולי המנגנון היה כלי פוליטי שאיפשר לרשויות לשלוט על נתיניהן.‏ הועלתה אף הסברה שאחת הסיבות לכך שאין אנו יודעים הרבה על מנגנונים אלה היא שהם נשמרו כסוד צבאי או מדיני”‏.‏

בנוסף לכל המסקנות שניתן להגיע אליהן מחקר המנגנון,‏ מכשיר זה הוא הוכחה לכך שהאסטרונומיה והמתמטיקה ביוון העתיקה,‏ שהתבססו ברובן על המסורת ארוכת הימים של הבבלים,‏ היו הרבה יותר מתקדמות ממה שאנו מעלים על דעתנו.‏ כתב העת נייצ׳ר מציין:‏ ”‏מנגנון אנטיקיתרה העתיק אינו קורא תיגר רק על השערותינו בנוגע להעברת טכנולוגיה מדור לדור — הוא מעניק לנו מבט חדש על ההיסטוריה עצמה”‏.‏

‏[‏תיבה בעמוד 24]‏

מי בנה אותו?‏

לא ייתכן שמנגנון אנטיקיתרה הוא היחיד מסוגו.‏ ”‏אין עדות לאף טעות”‏,‏ כותב מרטין אלן.‏ ”‏כל המאפיינים המכאניים משרתים מטרה.‏ אין חורים מיותרים או חתיכות מתכת מיותרות המרמזות על כך שהיצרן עשה שינויים במבנה המכשיר בזמן הייצור.‏ הדבר מוביל למסקנה שהוא בוודאי בנה מספר מנגנונים קודם לכן”‏.‏ אם כן,‏ מי בנה אותו?‏ ומה קרה לשאר המנגנונים?‏

במחקר האחרון ביותר שנעשה במנגנון נחשפו שמות החודשים על החוגה שלפיה חזו את ליקויי המאורות.‏ השמות הם שמות קורינתיים.‏ הדבר מוביל את החוקרים למסקנה שהמנגנון יוצר ושימש בידי אנשים מרקע תרבותי מסוים.‏ כתב העת המדעי נייצ׳ר מציין:‏ ”‏סביר להניח שהמושבות הקורינתיות שבצפון מערב יוון או העיר סירקוזה שבסיציליה הן המועמדות הסבירות ביותר — האפשרות שמדובר בעיר סירקוזה מרמזת על היסטוריה המגיעה עד ארכימדס”‏.‏

מדוע לא שרד אף מנגנון דומה?‏ ”‏הברונזה הינה מתכת יקרה שניתן לעשות בה שימוש חוזר פעמים רבות”‏ כותב אלן.‏ ”‏בשל כך נדיר מאוד למצוא כלי ברונזה עתיקים.‏ למעשה רבים מכלי הברונזה העתיקים המשמעותיים נמצאו מתחת לפני המים,‏ הרחק מהישג ידם של מי שחיפשו לעשות בהם שימוש חוזר”‏.‏ ”‏בידנו רק [‏הדוגמה]‏ הזו”‏,‏ אומר אחד החוקרים,‏ ”‏כיוון שהמנגנון היה מחוץ להישג ידם של סוחרי גרוטאות מתכת”‏.‏

‏[‏תרשים/‏תמונות בעמוד 23]‏

שחזור החלקים הפנימיים הנעים של מנגנון אנטיקיתרה

1.‏ החוגה הקדמית ציינה את מופעי הירח ואת מיקומי השמש והירח.‏ היא גם הראתה את היום והחודש על־פי לוח השנה השמשי ותנועת השמש (‏וכוכבי הלכת הנראים לעין)‏ ביחס לקבוצות הכוכבים של גלגל המזלות

2.‏ החוגה האחורית העליונה הצביעה על הקשר בין חודשי הלבנה לבין שנות החמה וזמניהם של המשחקים הפאן־הלניים

3.‏ החוגה האחורית התחתונה חזתה ליקויי חמה וירח

‏[‏תמונות]‏

חלקו הקדמי של המנגנון

חלקו האחורי של המנגנון

‏[‏שלמי תודה]‏

‏[‏תמונה בעמוד 24]‏

מראה משוער של הלוח החיצוני האחורי

‏[‏שלמי תודה]‏

‏[‏שלמי תודה בתמונה בעמוד 22]‏

כל התמונות:‏ (‏www.antikythera-mechanism.gr)‏ 2005 National Archaeological Museum/Antikythera Mechanism Research Project©