מבט על העולם
◼ מחקר מקיף על מצב מיני האלמוגים יוצרי השוניות מעלה כי 8.32 אחוז מן המינים המסווגים נמצאים ב”סכנת הכחדה גבוהה” כתוצאה משינויי אקלים או מהתערבות ברמה היותר מקומית מצד בני אדם (כתב העת סאיינס, ארה״ב).
◼ מתוך למעלה מ־000,2 ילדים עם בעיות נשימה שנבדקו במחלקת ילדים בבית חולים באתונה, יוון, ”נמצא כי בערך 65 אחוז היו חשופים לעישון [טבק] של אחד ההורים או שניהם” (קתימריני — מהדורה אנגלית, יוון).
◼ ”הזינוק במחירי הנפט, העלייה ביוקר המחיה, ... הצל המאיים של מיתון כלכלי... והישנוּת אסונות הטבע שרק ממחישים את מידת פגיעותנו, מוכיחים שאין בידנו פתרונות נאותים, אם לטווח הקצר או הארוך, לבעיות הרציניות הללו” (לואיס מריה דה פואיג, נשיא האסיפה הפרלמנטרית של מועצת אירופה).
◼ שבעה־עשר אחוז מהבנים ו־18 אחוז מהבנות בפולין התנסו בסמים עוד לפני גיל 15 (העיתון ז׳יצֶ’ה וַרְשַוִי, פולין).
התנגשויות בין אריות ובני אדם
במקביל לגידול באוכלוסיית האדם באפריקה מצטמצם שטח המחיה של חיות הבר והתוצאה היא ”היתקלויות תכופות ופעמים רבות גם אלימות” בין החיות לבני האדם, מוסר העיתון אפריקה ג׳יאוגרפיק, היוצא לאור בקיפטאון. נראה כי במיוחד האריות ”סימנו את בני האדם כטרף”. בטנזניה, למשל, מאז 1990 גרמו אריות למותם של לפחות 70 בני אדם מדי שנה. העיתון מדווח כי ישנן להקות של אריות שאפילו ”מתמחות בבני אדם. האריות תוקפים אנשים במרפסות כניסה של בקתות ומבקעים גגות סבך וקירות בוץ חלשים”.
נתגלו אסמים מצריים עתיקים
ארכיאולוגים מאוניברסיטת שיקגו גילו במסגרת חפירות בדרום מצרים שבעה מכלי תבואה עתיקים, הגדולים ביותר שנחשפו עד כה במדינה. ממצאים שנתגלו בקרבת המכלים אפשרו לארכיאולוגים לתארך את הממגורות לסביבות 1630 עד 1520 לפה״ס. אם קביעת הזמן נכונה, המכלים היו קיימים בימי משה. המכלים המעוגלים, שקוטרם 5.5 עד 5.6 מטרים וגובהם ככל הנראה היה לפחות 5.7 מטרים, עשויים לבני בוץ והיו חלק ממרכז אדמיניסטרטיבי מקומי. בדיווח מטעם האוניברסיטה אודות התגלית נאמר כי מרכזים מעין אלה ”שימשו כמקומות שאליהם נאספה התנובה העשירה של עמק הנילוס ועמדה לשימוש המדינה. התבואה כמטבע עובר לסוחר יצרה את תשתית הכוח של הפרעונים”. עוד צוין בדו״ח: ”הואיל והתבואה שימשה כאמצעי תשלום, הממגורות פעלו כבנק וכמקורות מזון”.
נייר חזק כברזל
חוקרים מן המכון המלכותי השבדי לטכנולוגיה פיתחו שיטה להפקת נייר מתאית עץ באופן המשמר את הכוח הטבעי הטמון בסיבי החומר. העיבוד המכאני הרגיל של עיסת העץ בתהליך ייצור הנייר פוגע בסיבי התאית הזעירים ומפחית משמעותית את כוחם. הצוות השבדי הצליח לפרק את העיסה בעזרת אנזימים ולהפריד בעדינות את סיבי התאית במים תוך שימוש במטרף מכני, כך שהסיבים לא ניזוקו. אחרי ניקוז המים מהסיבים, הם מתלכדים ויוצרים יריעות נייר בעלות חוזק כניעה גדול יותר מזה של ברזל יצוק וכמעט זהה לזה של פלדת בניין.