דברי חוכמה המהווים מקור הגנה
”כופר נפש איש עושרו, ורש לא שמע גערה” (משלי י״ג:8).
אומנם לעושר יש יתרונות מסוימים, אך אפשר לומר שהוא ברכה וקללה גם יחד, במיוחד בזמנים מסוכנים אלה (טימותיאוס ב׳. ג׳:1–5). בארצות מסוימות הפכו העשירים, לרבות תיירים הנראים אמידים, למטרה לגנבים וחוטפים הדורשים דמי כופר.
בדיווח חדשותי נאמרו הדברים הבאים לגבי אחת המדינות המתפתחות: ”מעשי שוד אלימים, הונאות וחטיפות מציתים איבה בין העשירים לעניים. מסעדות מציבות בפתחן מאבטחים חמושים, ובתי העשירים מוקפים חומות עם גדרות תיל, זרקורים, מצלמות ושומרים”. מצב דומה קיים במדינות רבות אחרות.
לעומת זאת, המקרא אומר שה”רש לא שמע גערה”, כלומר העני אינו שומע דברי איום. איזו תועלת תוכל להפיק מהחוכמה הטמונה במילים אלה? אם אתה מתגורר באזור מוכה פשע ואלימות, או אם אתה צריך לנסוע לאזור כזה, השתדל שלא להתבלט כאדם עשיר כדי לא למשוך אליך תשומת לב. הקדש מחשבה ללבוש שלך ולחפצים שאתה לוקח אתך למקומות ציבוריים, בייחוד אם אתה נושא אותם בגלוי. ”ערום [פיקח] ראה רעה ונסתר”, נאמר במשלי כ״ב:3, ”ופתיים עברו ונענשו”.
דברי החוכמה שבמקרא הם ביטוי לדאגתו של בוראנו כלפינו. הוא רוצה שלא יאונה לנו כל רע. החוכמה שבמקרא היא מקור הגנה, ככתוב בקהלת ז׳:12: ”החוכמה תחַיֶה בעליה”.