פרק י״ב
כיצד נוכל ליהנות מן הממשלה העולמית לנצח
1. מה יפרח על הארץ תחת ”השמים החדשים”?
ממשלה עולמית, מטעם בורא השמים והארץ, תמשול לבירכת האנושות לנצח. היא תתקיים לעד ותנהל את ענייני האנושות במלוא ההצלחה. לאחר שיחלפו ענני הסערה של ה”עת צרה” הגדולה ביותר שידעה האנושות, יהוו ’השמים החדשים’. שיהיו פרושים ממעל לתפארת, את הממשלה העולמית של יהוה, שבידי משיחו. על הארץ תפרח חברה אנושית חדשה, ההולכת בדרכי צדק, שתיענה כאיש אחד לממשלה שמעליה. הדרך לגן־העדן הארצי תהיה פתוחה לפניהם!
2. איזו שאלה מן הראוי שנשאל את עצמנו?
2 צא וחשוב: ’השמים החדשים’, שצדק ילין בם, ייווסדו בנוכחות עדי־ראייה. האם נהיה ביניהם? זוהי שאלה במקומה, משום שהמקרא מבטיחנו שיימצאו על הארץ ניצולים, במספר בלתי־מוגבל, כדי לברך במאור־פנים את ’השמים החדשים’ בהיכנסם לתפקידם. ברור ש’השמים החדשים’ לא ישלטו על עולם ריק מתושבים. כבר מתחילת שלטון־הצדק שלהם יהיו להם כאן, על כדור־הארץ המטוהר, נתינים מרצון. בחסדו של בורא ’השמים החדשים’ ו’הארץ החדשה’, יתנסו שארית ’אחיו’ הרוחניים של המשיח ו’ההמון הרב’ בחווייה דומה לזו של השליח יוחנן. עיניהם יוקסמו מן החזון שאותו תיאר יוחנן, באמרו: ”ראיתי שמים חדשים וארץ חדשה, כי השמים הראשונים והארץ הראשונה עברו והים איננו עוד.” – חזון־יוחנן כ״א:1; ישעיהו ס״ה:17.
3. באיזה מובן ”הים” לא יהיה עוד?
3 אך, האמנם שבעת הימים והאוקיינוסים שעל כדור־הארץ יתאדו במשך ”יום יהוה” הגדול והנורא, ולא יהיו עוד? לשמחתנו, לא! יוחנן מדבר על ”ים” סמלי. כאשר, בבוא העת, יתבוננו השארית ו’ההמון הרב’ של הניצולים על המראה החדש, שוב לא יראו על־פני הארץ המטוהרת את החברה האנושית חסרת־המנוחה, הממורמרת והנסערת, שהביעה התנגדות לממשלתו העולמית המיוסדת של אלהים. עולם זה של רשעים יימחה ו’יתנדף’ במהלך ”הצרה הגדולה”, שתהיה אז מאחוריהם. אותו ”ים”, המלא במים עכורים ומזוהמים, לא יינצל מיום־הדין שבו תבער חמתו של יהוה להשחית. – חזון־יוחנן ח׳:8, 9; י׳:2; י״ג:1; ט״ז:3; י״ז:15; פטרוס ב׳. ב׳:5; ישעיהו י״ז:12; נ״ז:20.
4. אילו יסודות אחרים יהיה צורך להרחיק, מלבד ”הים”?
4 היסודות הסוערים שעל הארץ, שהרעימו בקולם נגד הממשלה העולמית של אלהים, שבידי המשיח, לא יהיו היחידים שיוצאו מכלל פעולה. מתנגדים אחרים, העולים עליהם בעוצמתם, יורחקו מתחום כדור־הארץ. במי המדובר? אין המדובר אלא ב”תנין” הסמלי ובכל מלאכי־החבלה שלו. לאחר המלחמה שהתחוללה בשמים עקב הולדתה של מלכות אלהים המשיחית, בתום ”עתות הגויים” בשנת 1914, הושלכו מן השמים ”שר השדים” יחד עם צבא מלאכיו. הם הושלכו אל תחום כדור־הארץ שלנו, והוגבלו אליו ל’עת קצרה’. ברוב כעסו על שהושלך והורחק לצמיתות מן השמים, הסעיר ה”תנין” העל־אנושי, הדומה ל”לווייתן” ענק, את ”ים” האנושות חסר־המנוחה והסית אותו נגד מלכות אלהים ומשיחו, שנולדה זה לא מכבר, ונגד שלטונה בן אלף השנים. – חזון־יוחנן י״ב:3–13; איוב מ׳:25–מ״א:24.
5, 6. (א) מתי וכיצד ישותקו השטן ושדיו? (ב) תוך תמיכה במה יריעו ’ההמון הרב’?
5 לאחר שיראה השטן, ה”תנין”, כי משרתיו הארציים הובסו ב”מלחמת היום הגדול אשר לאלהי צבאות” בהר־מגידון, תגיע ’העת הקצרה’ שניתנה לו ולצבאותיו הסמויים, לקיצה. ומה אז? בחזון נבואי על התקופה שלאחר מלחמת יהוה, ראה השליח יוחנן את השטן ואת שדיו מורחקים מתחום כדור־הארץ ונכבלים בתהום לתקופת מאסר של אלף שנים. כך יטוהרו ביסודיות הן השמים והן הארץ מכל מתנגדיה הרשעים של הממשלה העולמית של יהוה, שבידי משיחו. (חזון־יוחנן ט״ז:14, 16; י״ט:19 עד כ׳:3) איזה מצב אידיאלי ישרור אז ברחבי היקום! איזו הנאה נפיק מן החיים, אם נוכיח שאנו ראויים להימנות בין ’ההמון הרב’ של ניצולי ”הצרה הגדולה”! השטן, וכל המתריסים יחד עימו נגד ריבונותו החוקית של אלהים על השמים ועל הארץ, יושתקו ויורחקו. חברי ’ההמון הרב’ יעמדו אז לפני כסא יהוה ויריעו תוך תמיכה נלהבת בריבונותו:
6 ”הישועה לאלהינו היושב על הכסא ולשה!” – חזון־יוחנן ז׳:9, 10, 14, 15.
ממשלה עולמית נותנת־חיים
7. מה תעניק הממשלה של אלהים לאנושות, על־פי חזון־יוחנן כ״א:2–5?
7 ישועה מן ”הצרה הגדולה” היא דבר אחד, נאדר כשלעצמו, אך חיי־נצח תוך אושר ובריאות שופעת הם דבר אחר, שאין כדוגמתו. זוהי התועלת שתציע הממשלה העולמית של אלהים ליושבי תבל. השליח יוחנן מתאר לנו זאת בלשון ציורית. לאחר שהוא אומר ש”הים איננו עוד”, הוא מציין: ”ראיתי את עיר־הקודש, ירושלים החדשה, יורדת מן השמים מאת האלהים, מוכנה ככלה מקושטת לבעלה. ושמעתי קול גדול מן הכסא [כלומר, קול אלהים], אומר: ’הנה משכן האלהים [לא כסא האלהים] עם בני־אדם וישכון עימהם: המה יהיו לו לעם והוא האלהים יהיה עימהם, וימחה כל דמעה מעיניהם והמוות לא יהיה עוד: גם אבל וזעקה וכאב לא יהיו עוד, כי הראשונות עברו [כולל השמים והארץ הישנים].’ אמר היושב על הכסא: ’הנני עושה הכל חדש.’” – חזון־יוחנן כ״א:2–5.
8. מה מייצגת ”ירושלים החדשה” ומה תביא לבני־האדם?
8 הביטוי ”עיר הקודש, ירושלים החדשה,” מרמז על ממשלה, ממש כשם שירושלים הקדומה בימי המלך דוד, ובנו שלמה, היוותה את מושב הממשלה’ ועל המלכים שבה נאמר שהם יושבים על ”כסא יהוה”, כנציגיו. (דברי־הימים א׳. כ״ט:23) האם עלה בידי ממשלה כלשהי, עד כה, להעניק לתושבי כדור־הארץ את מה שתעניק ”ירושלים החדשה”, אשר תמחה את הדמעות הנובעות מאסונות ומדאבון־לב, ותשים קץ למוות, לאבל, לזעקה ולכאב? מצבה הקודר של האנושות עד עצם היום הזה, משיב על כך בשלילה! אך, ”ירושלים החדשה” תוכל להביא, ואכן תביא, את הברכות הללו עקב היותה ממשלה מאת אלהים. המשיח טעם את המוות כקרבן־אנוש, כדי לכפר לנצח על החטא התורשתי הטמון באנושות כולה. כדי להגשים זאת, עליו למלוך אלף שנה. – טימותיוס א׳. ב׳:5, 6: עברים ב׳:9; קורינתיים א׳. ט״ו:24–27.
9. ממי תהיה מורכבת ”ירושלים החדשה”?
9 ממשלה איננה אוטומט הפועל מאליו, לאחר שמכוונים אותו. כדי שתתפקד, חיוני שיכהנו בה שרים ושליטים. ממי, אם כן, תורכב ”ירושלים החדשה” שמטעם אלהים? מלאך אלהים הסביר לשליח יוחנן, כי ירושלים החדשה היא ”הכלה, אשת השה”. אנו למדים מכך, שזוהי הקהילה בת 000,144 התלמידים והיורשים־השותפים עם השה, ישוע המשיח – היינו, כל בני־ישראל הרוחניים. (חזון־יוחנן כ״א:9–14; ז׳:4–8; י״ד:1–4; י״ט:7, 8 קורינתיים ב׳. י״א:2) אך, מאחר שמדובר על ”ירושלים החדשה” כעל כלה, אשת־איש, לא נאמר פה על כיתה זאת שהיא מולכת, אלא חתנה הוא זה שמולך.
10. באיזה מובן יושבים יהוה והמשיח על ”הכסא” ב־”עיר”?
10 ממש כשם ש”כסא יהוה” ניצב בירושלים הארצית הקדומה, ודוד המלך ויורשי מלכותו ישבו על אותו כסא כנציגי יהוה, הוא הדין לגבי ”ירושלים החדשה”. הכתוב אומר: ”כסא אלהים והשה יהיה בה.” מכסא זה זורם ”נהר מים חיים”, כדי להעניק חיי־נצח לנתיני מלכות אלהים, שבידי המשיח. (חזון־יוחנן כ״ב:1, 3) בהתאם לכך, בירושלים החדשה יישב השה, ישוע המשיח, על ”כסא יהוה” כמלך שנמשח על־ידיו. צאצא מלכותי זה של המלכים דוד ושלמה, גדול מאבותיו אלה, משום שמלכותו שמימית ותכהן כממשלה עולמית: ”וירד [וימשול] מים עד ים ומנהר [פרת] עד אפסי ארץ.” (תהלים ע״ב:8) שלטונו יהיה כלל־עולמי. – זכריה ט׳:9, 10; תהלים ק״י:1, 2.
11. (א) מתי וכיצד תושלם כיתת ”הכלה”? (ב) מה יהיה המשיח, השליט העולמי, לגבי נתיניו, ועל איזה יסוד?
11 במועד בלתי־ידוע, תעזוב שארית שותפיו של המשיח לירושה את זירת המאורעות העולמית, ותתאחד עם חתנה השמימי באמצעות ”התחייה הראשונה”. כך תושלם כיתת ”הכלה”, שמספרה 000,144 שותפים־לירושה. (חזון־יוחנן כ׳:4, 6) אך, ’ההמון הרב’, המשמשים כבני־לווייתם דמויי־הבתולות, ימשיכו לחיות על הארץ כנתיני השליט העולמי, ישוע המשיח. (תהלים מ״ה:15) על אף היותו שליט עולמי, הוא יהיה להם לאב. הוא יהיה ”אבי־עד” לנתיניו הנאמנים, משום שמת בעד כולם כדי להעניק להם חיים. בתור ”אדם האחרון”, הוא ישמש להם כ”רוח מחייה”. – ישעיהו ט׳:5; קורינתיים א׳. ט״ו:45.
12. למה יתמסרו ’ההמון הרב’? היכן?
12 על ’ההמון הרב’ נאמר, ש”כיבסו את גלימותיהם והלבינו אותן בדם השה”. ”שה האלהים”, שהוקרב למען האנושות, פועל כתוצאה מכך ככהן הגדול של אלהים בהיכלו הרוחני. מהו, איפוא, המעשה הראשון שיעשו חברי ’ההמון הרב’, לובשי הגלימות הלבנות, לאחר שיינצלו מן ”הצרה הגדולה”? בדומה לנוח ולמשפחתו מיד לאחר שניצלו מן המבול, יתמסרו ’ההמון הרב’ לעבודת יהוה. ”לכן הם נמצאים לפני כסא אלהים ועובדים אותו יומם ולילה בהיכלו.” (חזון־יוחנן ז׳:9, 10, 14, 15; יוחנן א׳:29, 36) היטב ידוע להם, שתחת הממשלה העולמית של אלהים, שבידי המשיח, לא יורשה פולחן אחר מלבד זה של דת האמת, שהיא עבודת יהוה הטהורה. זו תהיה הדת האחת והיחידה של ’הארץ החדשה’. היא תהווה כוח מאחד לכל יושבי תבל.
13. מי על הארץ ייטול חלק בהפיכת כדור־הארץ לגן־עדן?
13 האם יהיו ”המון רב” הניצולים, היחידים שיעסקו בהפיכת כדור־הארץ לגן־עדן כליל יופי? לא, משום שבעבודה מהנה זו יטלו חלק גם המתים הפדויים, לאחר הקמתם לתחייה. הם יכללו גם את האיש האוהד שמת לצידו של ישוע. – לוקס כ״ג:43.
14. מי ישתמש ב”מפתחות שאול ומוות”? למען מי?
14 לשם כך יהיה צורך להשתמש ב”מפתחות שאול [הקבר המשותף של האנושות] ומוות.” המשיח מחזיק בהם מאז הקמתו לתחייה. למרבה השמחה, הוא ישתמש בהם כדי להקים לתחייה את כל הראויים ליהנות מקרבן־הכופר שלו. המוקמים־לתחייה יישפטו על־פי מעשיהם במרוצת אלף שנות שלטונו. אלה שיוכיחו עצמם כמורדים בזדון וללא־תקנה, יאבדו כל זכות לחיות. ייגזר עליהם פסק־דין מוות, שאין ממנו תחייה. – חזון־יוחנן א׳:18; כ׳:11–15; מעשי־השליחים כ״ד:15; יוחנן ה׳:28, 29.
15. במה יגיע טיהור כדור־הארץ לסיומו?
15 טיהור היקום יגיע לסיומו עם השמדת השטן ושדיו, יוזמי הרשע. (חזון־יוחנן כ׳:7–10; בראשית ג׳:15) עד כמה יתברך אז כדור־הארץ! תייפה אותו האחדות שתשרור תחת הממשלה האחת, כתוצאה מן הנאמנות האוהבת לריבונותו של אלהים.
16, 17. מה מניע אותנו חסדו של אלהים לעשות?
16 איזו תקווה ברוכה ניצבת לפנינו, בהתאם לדבר־אלהים! היא מעוררת את נימי נפשנו. אנו מברכים, איפוא, בזרועות פתוחות את בואך, הממשלה העולמית המיוחלת. ה”אות” להתקרבותך מתגלה לנגד עינינו ונעשה משמעותי יותר מתמיד. לנגד עינינו נמצאים חיי־הנצח בארץ גן־עדן, שיסופקו באהבה תחת שלטונך החוקי. לבותינו, הגואים מהערכה, מניעים אותנו לנצל הזדמנות יקרה זו.
17 הודות ליוצרך, יהוה, בורא השמים והארץ, יודעים אנו מה מוטל עלינו לעשות עתה, ב”שנת־רצון ליהוה”. (ישעיהו ס״ה:2; מ״ט:8; קורינתיים ב׳. ו׳:1, 2) אנו רואים זאת לזכות להיות עובדי־יהוה המוקדשים, כדוגמת המשיח. אנו נתקדם בעקבותיו, בהכריזנו בכל מקום בשמחה את ”הבשורה הטובה של המלכות” עד כי כל אויבייך ייכנעו לנצחונך המפואר, הממשלה העולמית הנכנסת, מלכות אלהים.