פרק 25

אוננות — עד כמה חמורה היא?‏

‏”‏הייתי רוצָה לדעת אם האוננות פסולה בעיני אלוהים.‏ האם תהא לכך השפעה על בריאותי הפיסית או הנפשית בעתיד,‏ גם אם אתחתן”‏?‏ (‏מליסה בת ה־15)‏.‏

תהיות אלו מציקות לצעירים רבים.‏ מדוע?‏ מפני שהאוננות היא תופעה נפוצה.‏ נמסר כי קרוב ל־97 אחוז מן הבנים ויותר מ־90 אחוז מן הבנות נוהגים לאונן עד גיל 21.‏ נוסף על כך,‏ חולָיים מחולָיים שונים יוחסו בעבר להרגל זה — החל מיבלות ועפעפיים אדומים וכלה במחלת הנפילה ובמחלות־נפש.‏

טענות מבהילות אלו אינן נשמעות עוד מפי אנשי רפואה במאה העשרים.‏ למעשה,‏ הרופאים היום סבורים שהאוננות איננה מזיקה לבריאות.‏ החוקרים ויליאם מסטרס ווירג׳יניה ג׳ונסון מוסיפים:‏ ”‏אין הוכחה רפואית מוצקה שהאוננות,‏ גם אם מאוננים לעתים תכופות,‏ אחראית למחלות נפשיות”‏.‏ אף־על־פי־כן,‏ בהחלט יש תוצאות שליליות אחרות!‏ יצויין שרבים מבני־הנוער המשיחיים מוטרדים מהרגל זה ובצדק.‏ ”‏כשנכנעתי [‏לדחף לאונן]‏ הרגשתי כאילו אכזבתי את יהוה אלוהים”‏,‏ כתב נער.‏ ”‏לפעמים הייתי שוקע בדיכאון עמוק”‏.‏

מהי בדיוק אוננות?‏ עד כמה חמור ההרגל,‏ ומדוע בני־נוער רבים מתקשים להיפטר ממנו?‏

מדוע בני העשרֵה פגיעים יותר

האוננות היא גירוי עצמי מכוּון של איברי המין כדי לבוא לידי ריגוש מיני.‏ בשנות הנעורים המוקדמות,‏ התאוות המיניות גוברות.‏ מופרשים הורמונים רבי־עוצמה,‏ והללו משפיעים על איברי הפרייה והרבייה.‏ הנער מתחיל להיוודע לתחושות ההנאה שאיברים אלו מסוגלים להפיק.‏ כמו־כן,‏ יש מקרים שהנער מגיע לריגוש מיני אפילו מבלי לחשוב על מין.‏

למשל,‏ מתחים שמקורם בדאגות,‏ בפחדים או בתסכולים עשויים להשפיע על מערכת העצבים הרגישה של הנער ולגרום לו ריגוש מיני.‏ בנוסף,‏ הצטברות זרע יכולה לגרום לו להתעורר משנתו מגורה מינית.‏ היא עשויה להביא גם לידי פליטת זרע בלילה,‏ בדרך־כלל בליווי חלומות ארוטיים.‏ בדומה לכך,‏ יש נערות צעירות החשות גירוי מיני בלתי רצוני.‏ אצל רבות,‏ גוברת התשוקה המינית בדיוק לפני המחזור החודשי או אחריו.‏

לכן,‏ אם חווית ריגוש כזה,‏ אין סיבה לדאגה.‏ זוהי תגובה טבעית של גופך הצעיר.‏ תחושות אלו,‏ גם אם עוצמתן רבה,‏ אינן דומות לאוננות,‏ מפני שהן במידה רבה בלתי רצוניות.‏ ככל שתגדל,‏ ייחלשו הריגושים הללו.‏

מכל מקום,‏ יש בני־נוער,‏ שמתוך סקרנות לגבי תחושות חדשות אלו מחככים או משפשפים במודע את איברי מינם.‏

‏’‏דלק שכלי’‏

המקרא מספר על בחור צעיר הפוגש אשה מופקרת.‏ היא נושקת לו ואומרת:‏ ”‏לכה,‏ .‏.‏.‏ נתעלסה באהבים”‏.‏ מה קורה אז?‏ הוא ”‏הולך אחריה פתאום,‏ כשור אל טבח יבוא”‏ (‏משלי ז׳:‏7–22‏)‏.‏ ברור שתשוקותיו של הצעיר לא התעוררו פשוט עקב פעילות הורמונלית בגופו,‏ אלא בגלל מה שראו עיניו ושמעו אוזניו.‏

בדומה לכך,‏ צעיר אחד מודה:‏ ’‏מה שהחדרתי לראשי היה בעצם הגורם המרכזי לבעיית האוננות שלי.‏ נהגתי לצפות בתוכניות טלוויזיה שהיו בהן סצינות לא־מוסריות,‏ ולפעמים ראיתי תוכניות בכבלים שהציגו עירום.‏ התמונות האלו כל־כך מזעזעות,‏ שהן נחרתות לך בראש.‏ הן היו צפות ועולות במוחי וסיפקו לי את הדלק השכלי לאונן’‏.‏

ואכן לעתים קרובות מה שקולט האדם בקריאה,‏ בצפייה ובהאזנה והנושאים שעליהם הוא משוחח ומהרהר — הם שמעוררים בו את הדחף לאונן.‏ בחורה בת 25 הודתה:‏ ”‏פשוט לא הצלחתי להיפטר מן ההרגל.‏ האמת היא שנהגתי לקרוא רומנים רומנטיים,‏ וזה החמיר את הבעיה”‏.‏

‏”‏סם הרגעה”‏

המקרה של בחורה זו מלמד מהי,‏ ללא ספק,‏ הסיבה העיקרית לקושי הרב במקרים מסוימים להתגבר על ההרגל.‏ היא מוסיפה:‏ ”‏בדרך־כלל אוננתי כדי לשחרר לחצים,‏ מתחים ודאגות.‏ התענוג הרגעי היה כמשקה ששותה אלכוהוליסט להרגעת עצביו”‏.‏

החוקרים סוזן וארווינג סארנוף כותבים:‏ ”‏יש אנשים המוצאים מפלט באוננות כל אימת שהם נתקלים בדחייה או נתקפים חששות.‏ אצל אחרים האוננות משמשת למטרה זו רק לעתים רחוקות,‏ כשהם במצוקה רגשית חמורה מאוד”‏.‏ כפי הנראה,‏ יש הנוהגים לאונן ברגעי כעס,‏ דיכאון,‏ בדידות או מתחים רבים;‏ ההרגל הופך ל”‏סם הרגעה”‏ המשכך את צרותיהם.‏

מה אומר המקרא?‏

נער אחד שאל:‏ ”‏האם האוננות היא חטא בל־יסולח?‏”‏ האוננות אינה מוזכרת כלל במקרא.‏a הנוהג היה נפוץ בימי המקרא בעולם הדובר יוונית,‏ ויש מספר מילים יווניות ששימשו לתיאור ההרגל.‏ אך,‏ אף לא אחת ממילים אלו מופיעה בכתבי־הקודש.‏

מאחר שכתבי־הקודש אינם מגנים את האוננות במישרין,‏ האם פירושו שאין בזה כל רע?‏ בהחלט לא!‏ אף שאין היא ברשימת החטאים החמורים,‏ כמו זנות,‏ האוננות היא בהחלט הרגל טמא (‏אפסים ד׳:‏19‏)‏.‏ עקרונותיו של דבר־אלוהים מורים שיהא זה ’‏לתועלתך’‏ אם תיאבק בכל מאודך בהרגל טמא זה (‏ישעיהו מ״ח:‏17‏)‏.‏

גירוי ”‏התאווה המינית”‏

כתבי־הקודש קוראים:‏ ”‏על כן מותתו את האיברים השייכים לארץ,‏ את.‏.‏.‏ התאווה הרעה [‏”‏התאווה המינית”‏,‏ ע״ח‏]‏”‏ (‏קולוסים ג׳:‏5‏)‏.‏ ”‏התאווה המינית”‏ אינה מתייחסת כאן לרגשות מיניים טבעיים,‏ אלא לתשוקה בלתי מרוסנת.‏ ’‏תאווה מינית’‏ זו עלולה להוביל לעשיית מעשים חמורים — מעשים שתיאר פאולוס ברומים א׳:‏26,‏ 27‏.‏

אך,‏ האין האוננות ’‏ממיתה’‏ תאוות אלו?‏ לא,‏ נהפוך הוא!‏ נער התוודה:‏ ”‏כשאתה מאונן,‏ מתעוררות בך תשוקות פסולות,‏ והאוננות רק מגבירה את התאווה”‏.‏ לעתים תכופות,‏ המאונן מעלה במחשבותיו פנטזיות לא־מוסריות כדי להגביר את התענוג המיני (‏מתי ה׳:‏27,‏ 28‏)‏.‏ על כן,‏ בהיווצר ההזדמנות הנכונה,‏ עלול המאונן להסתבך בקלות באי־מוסריות.‏ כך קרה לנער אחד.‏ הוא מודה:‏ ”‏פעם חשבתי שהאוננות תעזור לי להתגבר על תסכולים בלי שאצטרך לקיים יחסים עם בחורה.‏ אבל התפתחה אצלי תשוקה עזה מאוד ליחסי־מין”‏.‏ הוא ביצע מעשה זנות.‏ אין פלא אפוא,‏ שעל־פי סקר כלל־ארצי,‏ רוב בני־הנוער שאוננו נהגו גם לקיים יחסי־מין לא־מוסריים.‏ מספרם היה כפליים ממספר הבתולים!‏

טומאה שכלית ורגשית

בנוסף לכך,‏ האוננות משרישה גישות מסוימות בעלות השפעה משחיתה על השכל.‏ (‏השווה קורינתים ב׳.‏ י״א:‏3‏.‏)‏ כשאדם מאונן,‏ תשומת־לבו נתונה כל כולה לתענוגות גופו שלו — הוא מרוכז לגמרי בעצמו.‏ המין מתנתק מאהבה ויורד לדרגת רפלקס להפגת מתחים.‏ אך אלוהים קבע שהתשוקות המיניות תבואנה על סיפוקן ביחסי־מין — כביטוי לאהבה שבין גבר לאשה (‏משלי ה׳:‏15–19‏)‏.‏

המאונן עלול גם להתייחס למין השני כאל אובייקט מיני — ככלי לסיפוק מאווייו המיניים.‏ מכאן שהאוננות מטמיעה באדם גישות שליליות המטמאות את ’‏רוחו’‏,‏ כלומר את נטייתו השכלית השלטת.‏ במקרים מסוימים,‏ הבעיות שמולידה האוננות אינן נפתרות גם אחרי הנישואין!‏ דבר־אלוהים מפציר בנו בצדק:‏ ”‏חביביי,‏ .‏.‏.‏ נטהר את עצמנו מכל טומאת גוף ורוח”‏ (‏קורינתים ב׳.‏ ז׳:‏1‏)‏.‏

השקפה מאוזנת לגבי תחושות האשמה

צעירים רבים מצליחים בדרך־כלל לגבור על הרגל שלילי זה,‏ אך מדי פעם מועדים.‏ לאושרנו,‏ אלוהים רחום מאוד.‏ ”‏כי אתה אדני [‏יהוה]‏ טוב וסַלָח [‏סלחן]‏”‏,‏ אמר מחבר המזמור (‏תהלים פ״ו:‏5‏)‏.‏ כאשר משיחי נכנע לאוננות,‏ לבו נוטה להרשיעו.‏ אולם,‏ כתבי־הקודש אומרים,‏ כי ”‏האלוהים גדול מלבנו והוא יודע הכל”‏ (‏יוחנן א׳.‏ ג׳:‏20‏)‏.‏ אלוהים רואה מעבר לחטאים.‏ הוא רואה את כל התמונה,‏ ולכן מסוגל יהיה להטות לנו אוזן אוהדת אם נתחנן לסליחתו מכל הלב.‏ צעירה כתבה:‏ ”‏אני חשה מידה מסוימת של אשמה,‏ אבל עצם הידיעה שיהוה הוא אל אוהב ומסוגל לבחון את לבי ולראות את כל מאמציי וכוונותיי,‏ עוזרת לי שלא לשקוע בדיכאון עמוק כשאני מועדת מפעם לפעם”‏.‏ אם אתה נאבק בתשוקה לאונן,‏ רוב הסיכויים שלא תידרדר לחטא חמור — ליחסי־מין פסולים.‏

בחוברת המצפה (‏אנג׳)‏ מה־1 בספטמבר 1959 נאמר:‏ ”‏[‏אולי]‏ אנו כושלים לא אחת ומוֹעדים מפאת הרגל פסול כלשהו,‏ שהיכה שורשים עמוקים באורח חיינו הקודם — עמוקים משסברנו.‏.‏.‏ אל תאמר נואש.‏ אל תסיק שביצעת חטא בל־יסולח.‏ זה בדיוק מה שהשטן מעוניין שתחשוב.‏ העובדה שלבך מלא צער ויגון,‏ מוכיחה שלא הרחקת לכת.‏ לעולם אל תלאה מלפנות לאלוהים בענווה ובכנות ולבקש סליחה,‏ טיהור ועזרה.‏ פנה אליו כילד הפונה אל אביו בשעת צרה.‏ אין זה משנה כמה פעמים תשטח בפניו אותה חולשה,‏ יהוה יסייע לך בטוּב לב,‏ כי רב חסדו.‏ ואם פיך ולבך שווים,‏ יעניק לך מצפון טהור”‏.‏

כיצד ניתן להשיג ”‏מצפון טהור”‏?‏

‏[‏הערת שוליים]‏

שאלות לדיון

◻ מהי אוננות,‏ ומהן כמה מן התפיסות הרווחות המוטעות לגביה?‏

◻ מדוע מתעוררת בבני־הנוער לעתים קרובות תשוקה מינית עזה?‏ האם לדעתך תשוקה זו פסולה?‏

◻ מה עלול להגביר את התשוקה לאונן?‏

◻ האם האוננות מזיקה בדרך כלשהי לנער?‏

◻ עד כמה חמור לדעתך חטא האוננות?‏ מה חושב יהוה על צעיר שנאבק באוננות,‏ גם אם לעתים קשה לו לגבור על ההרגל?‏

‏[‏קטע מוגדל בעמוד 200]‏

יש שחשים דחף לאונן ברגעי לחץ,‏ מתח,‏ בדידות או דיכאון

‏[‏קטע מוגדל בעמוד 202]‏

‏’‏מה שהחדרתי לראשי היה בעצם הגורם המרכזי לבעיית האוננות שלי’‏

‏[‏קטע מוגדל בעמוד 204]‏

‏”‏כשנכנעתי [‏לדחף לאונן]‏ הרגשתי כאילו אכזבתי את יהוה אלוהים”‏

‏[‏תמונה בעמוד 198]‏

הגם שהאוננות עלולה לעורר רגשות אשמה עזים,‏ כל המבקש סליחה מאלוהים בתפילות כנות ועושה מאמצים חרוצים להתגבר על ההרגל יכול ליהנות ממצפון נקי

‏[‏תמונה בעמוד 203]‏

סרטים,‏ ספרים ותוכניות טלוויזיה ארוטיים משמשים בדרך־ כלל כ’‏דלק שכלי’‏ לאוננות