פרק 26
כיצד אוכל לגבור על הדחף לאונן?
”זו התמכרות חזקה מאוד”, אמר צעיר שנאבק באוננות יותר מ־15 שנה. ”היא יכולה להיות ממכרת בדיוק כמו סמים או משקאות חריפים”.
השליח פאולוס לא היה מוכן שתשוקותיו יהיו כאדון אכזרי על חייו. אדרבה, הוא כתב: ”נוהג אני בקשיחות עם גופי [תאוות הבשר] ומשעבדו” (קורינתים א׳. ט׳:27). הוא נהג עם עצמו ביד קשה! כל מי שישקיע מאמצים דומים יוכל להיפטר מהרגל האוננות.
”חיגרו מותני שכלכם”
רבים מאוננים כדי לפרוק מתחים ודאגות. אלא שהאוננות היא דרך ילדותית לטפל בבעיות. (השווה קורינתים א׳. י״ג:11.) מוטב לגלות ”מזימה” [כושר חשיבה] ולתקוף את הבעיה עצמה (משלי א׳:4). כשהבעיות והתסכולים נראים קשים מנשוא, ’השלך על אלוהים כל יהבך’ (פטרוס א׳. ה׳:6, 7).
נניח שתראה או תשמע דבר־מה, שיעורר בך את היצר המיני. כתבי־הקודש ממליצים: ”חיגרו מותני שכליכם, הייו עירנים” (פטרוס א׳. א׳:13). אמץ את שכלך ודחה את המחשבה הלא־מוסרית. לא יחלוף זמן רב והריגוש ידעך.
דחיית מחשבות פסולות היא משימה קשה מאוד, במיוחד כשאתה לבד בלילה. צעירה מייעצת: ”הדבר הטוב ביותר לעשות הוא לצאת מייד מן המיטה ולעסוק בפעילות כלשהי, או אולי לאכול חטיף. כך המוח מתמקד בדברים אחרים”. כן, הכרח את עצמך ’להגות בכל מה שנכבד, בכל דבר ישר, טהור, מלא נועם ובכל אשר שימעוֹ טוב’ (פיליפים ד׳:8).
כשאתה מתקשה להירדם, השתדל לנהוג כמו המלך הנאמן דוד, אשר כתב: ”אם זכרתיך על יצועיי, באשמורות אהגה בך” (תהלים ס״ג:7). אם תאלץ את מוחך להרהר באלוהים ובתכונותיו, תצליח על־פי־רוב להפיג את המחשבות הלא־מוסריות. כדאי גם לזכור תמיד מה אלוהים חושב על הרגל טמא זה (תהלים צ״ז:10).
נקוט צעדי מנע
”ערוּם [פיקח] ראה רעה ונסתר, ופתיים עברו ונענשו”, כתב החכם בהשראת הרוח (משלי כ״ב:3). הפיקח פועל במחשבה תחילה. לדוגמה, אם מתברר לך שפעילויות מסוימות, בגדים צמודים, או אי־אילו מאכלים מעוררים אותך מבחינה מינית, הימנע מהם בכל דרך שהיא. משקאות אלכוהוליים, למשל, עלולים להחליש את מעצוריך הנפשיים ולהקשות עליך לשלוט בעצמך. כמו־כן, ברח מחומר קריאה, מתוכניות טלוויזיה או מסרטים בעלי אופי חושני. ”העבר עיניי מראות שווא”, התפלל מחבר המזמור (תהלים קי״ט:37).
קיימים גם אמצעֵי מנע שתוכל לנקוט בזמנים שבהם אתה פגיע במיוחד. בחורה צעירה עשויה לחוש שתשוקותיה המיניות גוברות בזמנים מסוימים בחודש. אדם עלול להיות פגוע רגשית או בדיכאון. ”הִתרפִּיתָ ביום צרה? צר כֹחֶכָה”, מזהיר משלי כ״ד:10. לכן, אל תתבודד לפרקי זמן ארוכים. תכנן פעילויות בונות, שיעסיקו את מוחך במשימות שיש בהן אתגר, כדי להקטין את הסיכויים שמחשבותיך יידרדרו לאי־מוסריות.
מתקפה רוחנית
בחור בן 27, שנאבק בהרגל מגיל 11, הצליח סוף סוף לנצח במאבק. ”צריך לצאת להתקפה”, הסביר. ”אני קורא בכתבי־הקודש לפחות שני פרקים יום יום, ללא יוצא מן הכלל”. הוא עשה כן במשך יותר משלוש שנים, מבלי להחמיץ ולוּ יום אחד. משיחי אחר מייעץ: ”לפני שאתה נכנס למיטה, קרא משהו רוחני. חשוב מאוד שהמחשבה האחרונה ביום תהיה מחשבה רוחנית. תפילה ברגעים אלו תקל עליך מאוד”.
דרך נוספת למצוא הקלה היא להיות ”עתירי פועל בעבודתו של האדון”, ובכלל זה להורות את כתבי־הקודש לזולת (קורינתים א׳. ט״ו:58). אשה שהתגברה על האוננות אמרה: ”בתור מבשרת בשירות מלא, אחד הדברים שעוזרים לי היום להימנע מן ההרגל היא העובדה שכל מוחי ומרצי מרוכזים בעזרה לזולת לרקום יחסים טובים עם אלוהים”.
התפלל לאלוהים מעומק הלב והפצר בו שיעניק לך ’כוח נשגב’ (קורינתים ב׳. ד׳:7). ’שפוך לפניו [לפני אלוהים] לבבך’ (תהלים ס״ב:9). בחורה מציינת: ”התפילה היא כמגדל עוז שניתן לבנות בן רגע. תפילה ברגע שהחשק מתעורר עוזרת בהחלט”. כמו־כן, בבוקר ובמהלך היום, הבע לפני אלוהים את החלטתך הנחושה בנידון והתחנן לפניו שיתן לך את רוח־קודשו המחזקת (לוקס י״א:13).
עזרה מאחרים
אם מאמציך האישיים אינם נושאים פרי, שוחח עם מישהו שיכול לעזור, אולי עם אחד מהוריך או עם זקן־קהילה. לבחורות צעירות יהיה אולי למועיל לפתוח את סגור לבן באוזני אשה משיחית בוגרת (טיטוס ב׳:3–5). צעיר שעמד על סף ייאוש סיפר: ”ערב אחד שוחחתי על הנושא בארבע עיניים עם אבי. אזרתי את כל כוחותיי לספר לו. בכיתי. כל־כך התביישתי. אבל לעולם לא אשכח את דבריו. הוא חייך חיוך מרגיע ואמר: ’אני מאוד גאה בך’. הוא הבין מה שעבר עלי עד שהגעתי לשלב זה. אין מילים שיכלו לרומם את רוחי ולחזק את נחישותי כמילים אלו”.
”אבי הראה לי כמה פסוקים שעזרו לי להבין שלא שקעתי בבוץ עמוק מדי ופסוקים נוספים כדי לוודא שאני מבין את חומרת מעשיי השליליים. הוא הציע לי לפתוח דף חדש והבטיח לדבר איתי על כך אחרי תקופת־מה. הוא אמר לי לא להישבר אם אמעד, אלא פשוט לנסות להחזיק מעמד פרק זמן ארוך יותר”. לאחר שהתגבר כליל על הבעיה, הוסיף הצעיר: ”חשיפת הבעיה לפני מישהו אחר והעזרה שהעניק לי הביאו לי תועלת מרבית”.
התמודדות עם מעידות
צעיר שעמל קשות לגבור על ההרגל מעד. הוא הודה: ”הרגשתי כאילו ניחתה עלי מהלומה חזקה מאוד. חשתי חסר ערך. אחר־כך חשבתי לעצמי: ’הסתבכתי. ממילא איבדתי את חסדו של יהוה, אז למה לי להחמיר עם עצמי?’” אולם, מעידה אינה שקולה לתבוסה בקרב. נערה בת 19 נזכרת: ”בהתחלה נכשלתי כל לילה, אבל אחר־כך התחלתי להישען יותר על יהוה, ובעזרת רוחו אני נכשלת אולי רק שש פעמים בשנה. רע לי מאוד לאחר מעשה, אך אחרי כל מעידה, אני חזקה יותר בהרבה בפיתוי הבא”. אם כן, היא מנצחת בקרב בהדרגה.
אם מעדת, נתח את הגורמים שהובילו לכך. נער אחד אומר: ”אני חושב על מה שקראתי או על מה שחשבתי. אני מסוגל כמעט תמיד למצוא את הגורם. כך אני יכול להימנע מזה ולהשתפר להבא”.
שכר המאבק הנחרץ
צעיר שהתגבר על האוננות אומר: ”מאז שהתגברתי על הבעיה, יש לי מצפון נקי לפני יהוה, ועל זה אינני מוכן לוותר בעד שום דבר שבעולם!”
כן, מצפון נקי, שיפור ההערכה העצמית, חיזוק הכוח המוסרי והידוק היחסים עם אלוהים הם שכר המאבק הנחרץ באוננות. בחורה שניצחה את הרגל האוננות אומרת: ”תאמינו לי, הניצחון על הרגל זה שווה ועוד איך את כל המאמצים”.
שאלות לדיון
◻ מדוע מסוכן לשקוע במחשבות אירוטיות? מה ניתן לעשות להסחת המחשבות לכיוונים אחרים?
◻ אילו אמצעֵי מנע ניתן לנקוט כדי להחליש את הדחף לאונן?
◻ איזו תועלת צומחת אם יוצאים למתקפה רוחנית?
◻ כיצד מסייעות התפילות להתגבר על ההרגל?
◻ מדוע כדאי לשוחח עם מישהו במקרה של בעיה בנושא?
[תיבה/תמונה בעמודים 208, 209]
הפורנוגרפיה — ממכרת ומסוכנת!
”הפורנוגרפיה נמצאת בכל מקום: אתה הולך ברחוב — והנה היא מתנוססת מולך בדוכני העיתונים”, אמר רונלד בן ה־19. ”היו לנו מורים שנהגו להביא לבית־הספר ספרות פורנוגרפית ולעיין בה בכיתה בין השיעורים”. רבים, מכל מיני גילים, רקעים ורמות השכלה, שייכים לציבור קוראים נלהב של ספרות פורנוגרפית. נער ששמו מארק אמר: ”כשהייתי קורא כתבי־עת ארוטיים זה היה מעורר בי ריגושים! ... חיכיתי להוצאות חדשות של כתבי־העת, כי כשעיינתי בכתבי־העת שכבר קראתי לא חוויתי אותה עוצמה של התרגשות. זה הופך להרגל”. אך האם זהו הרגל טוב?
הפורנוגרפיה משדרת מסר חד־משמעי: ’יחסי המין נועדו אך ורק לסיפוק עצמי’. חלק ניכר מן החומר הפורנוגרפי קשור לאונס ולאלימות סדיסטית. צופים רבים מגלים עד מהרה שפורנוגרפיה ”מתונה יותר” (פורנו רך) כבר אינה מגרה אותם מינית ומחפשים תמונות או סרטים גסים יותר! ארנסט ואן דֶן האג, אסיסטנט מאוניברסיטת ניו־יורק, אמר: ”הפורנוגרפיה מלמדת אותנו לראות את הזולת כחתיכות בשר, כאובייקטים שיש לנצלם לעינוגים אישיים”.
הפורנוגרפיה מציגה את המין באור מעוות ומפריזה בחשיבותו, והתוצאה היא לעתים קרובות בעיות בנישואין. אשה צעירה מספרת: ”קראתי ספרות פורנוגרפית והיא עוררה בי את הרצון לקיים עם בעלי את היחסים הלא־טבעיים שתוארו בספרים. זה הוביל לתחושת תסכול מתמדת וליחסי־מין מאכזבים”. ב־1981 נערך סקר בקרב כמה מאות נשים, שבדק את השפעות הפורנוגרפיה על יחסיהן עם גברים, שנהגו לקרוא חומר פורנוגרפי. קרוב למחציתן דיווחו שנגרמו עקב כך בעיות חמורות. למעשה, הפורנוגרפיה הביאה להרס נישואין ולביטול אירוסין. אשה קוננה: ”אני יכולה רק להניח, על סמך הצורך והרצון [של בעלי] להגיע לפורקן מיני בעזרת פורנוגרפיה, שאינני טובה מספיק... הלוואי שיכולתי לספק אותו, אבל הוא מעדיף פלסטיק ונייר, והצורך שלו הרס חלק ממני. ... הפורנוגרפיה היא... ההיפך הגמור מאהבה... היא מכוערת, אכזרית והרסנית”.
אולם, אחד הדברים המדאיגים ביותר מבחינת הנוער המשיחי היא העובדה, שהפורנוגרפיה מסכלת את המאמצים לשמור על מעמד טהור לפני אלוהים (קורינתים ב׳. ו׳:17 עד ז׳:1). כתבי־הקודש אומרים כי ”בגלל... קשי לבם”, היו בימי קדם ש”התנוונו [”איבדו כל חוש מוסרי”, ע״ח] [ו]התמכרו בתאווה לזימה ולכל מעשה טומאה” (אפסים ד׳:18, 19). האם היית רוצה להסתבך בשחיתות כזו? זכור, גם אם מתעסקים בפורנוגרפיה לעתים רחוקות, עלול המצפון להתקהות. יש בני־נוער משיחיים שבעקבות הדבר החלו לאונן, או גרוע מזה, נפלו לאי־מוסריות מינית. אם כן, החוכמה היא לעשות כל מאמץ להתרחק מפורנוגרפיה.
”הרבה פעמים אני נתקל בתמונות פורנוגרפיות”, מספר דאריל הצעיר. ”אני רואה אותן שלא במתכוון; אבל אינני חייב להביט בהן שנית”. כן, אל תביט בפורנוגרפיה המוצגת בראש חוצות, ואל תיכנע ללחץ של חבריך לכיתה להתבונן בתמונות מסוג זה. קרן בת ה־18 הציגה נימוקים הגיוניים לכך: ”בתור אדם לא־מושלם, מספיק קשה לי להרהר בכל דבר טהור שראוי לשבח. האם לא יהיה זה קשה פי כמה אם אקרא ספרות פורנוגרפית בכוונה תחילה?”
[תמונה בעמוד 206]
”התפילה היא כמגדל עוז שניתן לבנות בן רגע. תפילה ברגע שהחשק מתעורר עוזרת בהחלט”