אלוהים כורת ברית עם אברהם

כבר חלפו כ־350 שנה מאז המבול של ימי נוח.‏ אברהם התגורר בעיר המשגשגת אוּר,‏ בעירק של ימינו.‏ אברהם היה בעל אמונה יוצאת דופן.‏ אך אמונתו הועמדה למבחן.‏

יהוה אמר לאברהם לעזוב את מולדתו ולעקור אל ארץ זרה,‏ והוא ציית ללא היסוס.‏ הוא לקח את בני ביתו,‏ ובהם אשתו שרה ואחיינו לוט,‏ ובתום מסע ארוך הפך ליושב אוהלים בארץ כנען.‏ בברית שכרת עם אברהם הבטיח לו יהוה שהוא יעשה אותו לגוי גדול,‏ שכל משפחות האדמה יתברכו באמצעותו ושצאצאיו יירשו את ארץ כנען.‏

אברהם ולוט שגשגו ורכשו עדרי צאן ובקר גדולים ועצומים.‏ אברהם הפגין רוח בלתי אנוכית כאשר נתן ללוט לבחור לעצמו אזור מחיה כפי העדפתו.‏ לוט בחר בכיכר הירדן הפורה והתיישב בקרבת העיר סדום.‏ אך אנשי סדום היו מושחתים — חוטאים גדולים נגד יהוה.‏

מאוחר יותר חיזק יהוה אלוהים את ידי אברהם והבטיח לו שצאצאיו יהיו רבים ככוכבי השמיים.‏ אברהם האמין בהבטחה זו.‏ עם זאת,‏ אשתו האהובה שרה נותרה עקרה.‏ כאשר היה אברהם בן 99 ושרה התקרבה לגיל 90,‏ הודיע אלוהים לאברהם שהם יחבקו בן.‏ דברו של אלוהים התגשם ושרה ילדה את יצחק.‏ לאברהם היו ילדים אחרים מלבדו,‏ אך הגואל שהובטח בגן עדן נועד לבוא דרך יצחק.‏

בינתיים עברו לוט ומשפחתו לגור בסדום.‏ עם זאת,‏ לוט הצדיק לא אימץ את דרכיהם של תושבי העיר הלא־מוסריים.‏ כאשר החליט יהוה להעניש את סדום,‏ הוא הקדים לשלוח מלאכים שיזהירו את לוט מפני החורבן הקרב ובא.‏ המלאכים האיצו בלוט ובמשפחתו לנוס מסדום ולא להביט לאחור.‏ אז המטיר אלוהים אש וגופרית על סדום ועל שכנתה המושחתת עמורה,‏ והשמיד את כל יושביהן.‏ לוט ושתי בנותיו ניצלו.‏ אשת לוט,‏ לעומתם,‏ הביטה לאחור,‏ אולי בכמיהה לדברים שהשאירה מאחוריה.‏ חוסר הציות עלה לה בחייה.‏

‏(‏מבוסס על בראשית פרקים י״א:‏10 עד י״ט:‏38‏)‏