אלוהים מברך את אברהם ואת משפחתו

יהוה ידע שהיקר לו מכול יצטרך ביום מן הימים לסבול ולמות.‏ הנבואה הכתובה בבראשית ג׳:‏15 רמזה על כך.‏ האם יוכל אלוהים להמחיש לבני האדם את ההקרבה הגדולה שתידרש ממנו בהקשר למוות זה?‏ במקרא יש לנו דוגמה חיה לכך.‏ אלוהים ביקש מאברהם להקריב את בנו אהובו יצחק.‏

לאברהם הייתה אמונה חזקה.‏ כזכור לך,‏ אלוהים הבטיח לו שהגואל המנובא,‏ הזרע,‏ יבוא משושלתו של יצחק.‏ מתוך ביטחון שבמקרה הצורך יקים אלוהים את יצחק לתחייה,‏ ציית אברהם ועמד להעלות את יוצא חלציו לעולה.‏ אך ברגע האחרון עצר מלאך אלוהים בעד אברהם.‏ אלוהים שיבח את אברהם על נכונותו להקריב את היקר לו מכול,‏ וחזר באוזני איש נאמן זה על הבטחותיו.‏

ברבות הימים נולדו ליצחק שני בנים,‏ עשיו ויעקב.‏ להבדיל מעשיו,‏ יעקב העריך דברים רוחניים ועל כך התברך.‏ אלוהים שינה את שמו של יעקב לישראל,‏ ו־12 בניו הפכו לראשי שבטי ישראל.‏ אך כיצד הפכה משפחה זו לעם גדול?‏

שרשרת האירועים שהובילה לכך החלה כאשר רוב בניו של יעקב החלו לקנא באחיהם הצעיר יוסף.‏ הם מכרו אותו לעבדות והוא נלקח למצרים.‏ אך אלוהים בירך את הבחור הנאמן והאמיץ.‏ חרף קשיים נוראיים שעברו עליו,‏ נבחר יוסף בסופו של דבר על־ידי פרעה מלך מצרים להחזיק בסמכות רבה.‏ התפתחות זו אירעה בזמן הנכון,‏ מפני שבעקבות רעב שפקד את הארץ שלח יעקב כמה מבניו לקנות מזון במצרים — והאחראי על כל אספקת המזון היה לא אחר מאשר יוסף!‏ אחרי איחוד דרמטי עם אֶחיו מלאי החרטה,‏ סלח להם יוסף והביא את המשפחה כולה למצרים.‏ שם ניתנה להם אדמה ברוכה בפוריותה שבה יכלו להמשיך לגדול ולשגשג.‏ יוסף הבין שאלוהים כיוון כך את מהלך העניינים על מנת לקיים את הבטחותיו.‏

שארית ימיו של יעקב הקשיש עברו עליו במצרים,‏ בקרב משפחתו ההולכת וגדלה.‏ על ערש דווי הוא חזה שהזרע המובטח,‏ הגואל,‏ יהיה שליט רב עוצמה אשר ייוולד לשושלת בנו יהודה.‏ לימים ניבא יוסף לפני מותו שיבוא יום ואלוהים יוציא את צאצאי יעקב ממצרים.‏

‏(‏מבוסס על בראשית פרקים כ׳ עד נ׳;‏ עברים י״א:‏17–22‏)‏