14 רחב
היא בחרה לצדד ביהוה ולא בבני עמה
בבית ששכן בחומת יריחו, הנקראת גם ”עיר התמרים”, התגוררה זונה ששמה רחב. מחלונה נשקף נוף רחב ידיים ושטוף שמש (דב׳ ל״ד:3). אבל כשהיא התהלכה ברחבי העיר, היא ראתה מסביב רק פנים קודרות ומפוחדות. תושבי יריחו ידעו שיהוה עומד לעזור לעמו לכבוש ולהשמיד את העיר. והעונש הזה אכן היה במקומו.
ארבעים שנה קודם לכן יהוה גאל את עמו והטביע את צבאו של פרעה בים סוף. מאוחר יותר יהוה הנחיל לבני ישראל, שהיו נוודים פשוטים, ניצחונות מרשימים על הממלכות העוצמתיות של סיחון ועוג האמוריים. כעת בני ישראל חונים בקרבת יריחו. הם נחושים להוציא לפועל את משפטיו של יהוה על תושבי העיר המרושעים.
רחב הייתה מודעת למעשיהם הנוראיים של אנשי עירה. בתור מישהי שעסקה במקצוע משפיל כמו זנות, היא ודאי שאפה לחיים טובים יותר. מה שהיא שמעה על יהוה לא מילא אותה בפחד אלא בתקווה. היא גילתה שבשונה מהאלילים הפגאניים של כנען, יהוה הוא אל שמגן על משרתיו ומכבד אותם. היא רצתה להתקרב אליו משום שהבינה שהוא אל טהור ורב צדק.
לילה אחד הגיעו אל פתח ביתה שני זרים שחיפשו מקום לינה. רחב חדת ההבחנה מייד הבינה מי הם — מרגלים מעם ישראל. והיא לא הייתה היחידה שהבינה במי מדובר. מלך יריחו שלח את אנשיו אל ביתה ודרש ממנה למסור לידיו את המרגלים. כעת רחב ניצבה בפני החלטה שתשנה את חייה. האם היא תגן על אנשי עירה המרושעים או תצדד ביהוה?
רחב בחרה לצדד ביהוה באומץ. היא הסתירה את המרגלים בגג ביתה, ואז כיוונה את אנשי המלך לכיוון אחר. לאחר שהם עזבו היא עלתה לגג והסבירה למרגלים למה היא הצילה את חייהם. היא אמרה: ”אני יודעת שיהוה ייתן לכם את הארץ”. רחב שמה את מבטחה באלוהי ישראל. היא חשפה בפניהם עוד פרט מעודד: ליבם של אנשי יריחו נמס והם פחדו מבני ישראל. אחרי כן היא התחננה בפני המרגלים שיגנו עליה ועל משפחתה כשיהוה ישמיד את העיר.
מה עזר לרחב לצדד ביהוה ולנטוש את חיי הזנות?
לאחר שרחב הגנה על המרגלים, הם הבינו שהיא בחרה בצד של יהוה. לכן הם נענו לבקשתה והבטיחו לה שיחוסו על חייה ועל חיי משפחתה. כל זאת בתנאי שהיא לא תחשוף את מיקומם, תקשור חבל שָׁנִי בחלונה שבחומת העיר ותסתגר בבית יחד עם בני משפחתה במהלך הקרב.
רחב עזרה למרגלים להימלט מהעיר והורידה אותם בחבל מבעד לחלון. בהמשך היא פעלה בדיוק על־פי הנחיותיהם: היא קשרה חוט שני בחלונה, לא סיפרה עליהם לאיש ואספה את משפחתה אל ביתה. כל זה דרש ממנה אומץ, כי אם מעשיה היו מתגלים לאנשי עירה, חייה היו בסכנה. אבל כשהיא שמעה שיהוה עצר את זרימת נהר הירדן ואפשר לבני ישראל לעבור דרכו, זה ודאי חיזק את ביטחונה שהיא קיבלה את ההחלטה הנכונה. כאשר צבא ישראל הקיף את העיר במשך שבעה ימים, המתח בתוך העיר הלך וגבר. כל אותו הזמן רחב ומשפחתה הסתתרו בבטחה בביתה. ולבסוף ביום השביעי כשהכוהנים תקעו בשופרות ובני ישראל הריעו בקול, חומות העיר נפלו!
בתום הקרב ניתן היה לראות שביתה של רחב היה החלק היחידי מהחומה שלא נפל. המרגלים הוציאו את רחב ומשפחתה אל מחוץ לעיר, ובמצוות יהושע הם נשארו בחיים. עם הזמן, רחב הפכה להיות חלק מעמו של יהוה. היא התחתנה עם אחד מבני ישראל ונולדו להם ילדים. מאות שנים לאחר מכן אחד מצאצאיה היה ישוע המשיח, האדם האמיץ ביותר שחי אי פעם עלי אדמות (מתי א׳:5, 16). יהוה אכן בירך את רחב ביד רחבה על אמונתה ועל אומץ ליבה.
קרא מתוך המקרא:
שאלה לדיון:
כיצד רחב גילתה אומץ?
למחקר מעמיק
1. תאר איך נראו חייה של רחב ביריחו. (מ13 11/1 12 §4 עד 13 §1)
2. איך אנחנו יודעים שהמרגלים לא נשארו בביתה של רחב למטרות מין? (בנ ערך: ”זונה” §16)
3. מדוע היו קני פשתים בגג של רחב, ואיך השתמשו בצמח הפשתה? (בנ ”פשתה” §2–4) א
Thanks for your interest in my photos/Moment Open via Getty Images
תמונה א: שדה פשתה
4. מדוע זה לא היה פסול מצד רחב להטעות את אנשי המלך? (מ04 12/1 9 §1) ב
תמונה ב
למד מדוגמתה
מדוע רחב הייתה צריכה לאזור אומץ כדי לשרת את יהוה לצד בני ישראל ולנטוש את חיי הזנות? מה תלמידי מקרא יכולים ללמוד מדוגמתה?
ידוע לנו שהמקרא מגנה שקרים. אבל לפעמים אויבינו מנסים ללחוץ עלינו לחשוף מידע חסוי לגבי אחינו לאמונה. במקרה כזה, מה אנחנו יכולים ללמוד מדוגמתה של רחב? (מש׳ י״א:13; קהלת ג׳:7; אפ׳ ד׳:25) ג
תמונה ג
תמונה ג
באילו דרכים נוספות נוכל לחקות את אומץ הלב של רחב?
ראה את התמונה הגדולה
מה הפרק הזה מלמד אותי על יהוה?
איך הפרק הזה משתלב עם מטרתו של יהוה?
מה הייתי רוצה לשאול את רחב לאחר שתקום לתחייה?
למד עוד
איך סיפורה של רחב עוזר לנו להבין מה עלינו לעשות כדי להינצל ביום יהוה הקרב ובא?
עזור לילדך לדמיין את המאורעות בעזרת הסיפור המקראי המאויר.