מעשי טרור — מדוע?
לא מכבר נלכד זוג שליחים, מעדי יהוה, בטבח הנורא שהתחולל בעיר קולווזי, שבזאיר, אפריקה. המיתקפה על העיר נערכה, ככל הנראה, על־ידי אנשי שבטים, בתמיכת הקומוניסטים. בהתחלה דומה היה שיסתפקו בזריעת בהלה בקרב הלבנים, משום שירו לעבר ראשי הבתים. לבנים רבים הקימו מיתרסים בתוך בתיהם, אך, המצב החמיר. התוקפים פתחו בהשתוללות חסרת־רסן של מעשי ביזה, שתייה לשוכרה, אונס והרג, אשר שיוו לעיר מראה של טבח מוחלט. שבוע אימים של מעשי טרור בא אל קיצו עם הגעת לגיון־הזרים הצרפתי וחיל־הצנחנים הבלגי. מספר הקרבנות שנהרגו בטבח נאמד ב־200 לבנים ו־700 כושים.
ומה באשר לזוג העדים? במשך שבעה ימים הסתתרו הם בביתם, בבקשם מקלט מאחורי תיבות קרטון מליאות ספרות מקראית, תוך שהם מגינים על חלונות בקרטונים, במזרונים ובכריות. מטר של פגזים ורסיסי פגזים ניתך סביבם. הבניין בו התגוררו נהרס כליל, אך הם ניצלו והוטסו לקינשאסה. אף כי נפצעו קלות בלבד, סבלה האישה, שהיתה בחודש הששי להריונה, ממתח נפשי כה רב, עד כי ילדה את תינוקה בטרם עת. הוולד, שלא היה מפותח דייו, מת כעבור ארבעה ימים. אך, ההורים התנחמו בידיעה שהוא יקום לתחייה בסדר־דברים חדש, ושהם עצמם מסוגלים להינצל מעידן מלא אלימות זה ולקבל את פניו בתנאי גן־עדן עלי־אדמות. – ישעיהו ל״ב:16–18; דניאל י״ב:2.
אימת הטרור
בכל אשר תביט כיום בעולם, תראה גל גואה והולך של מעשי טרור. טרוריסטיים הפילו משטרים דמוקרטיים באמריקה הצפונית והדרומית. אלפים מצאו את מותם בפעולות טרור בין הקתולים והפרוטסטנטים בצפון אירלנד. לוחמים טרוריסטים ביפן עיכבו במשך חמש שנים את פתיחתו של נמל־התעופה החדש בטוקיו. בגרמניה ובאיטליה נחטפו ונרצחו אישים רמי־דרג, דבר שהגיע בשיאו ברצח אלדו מורו, ראש ממשלת איטליה לשעבר, ברומא. פעולות הסטודנטים באירן והסתערות הקנאים המוסלמים בערב הסעודית, תרמו של שלהן לגל הגואה. ועל אלה יש להוסיף, כמובן, את פעולות המחבלים הפלשתינאים, הממשיכים במעשי איבה נגד ישראל.
הטרור מהלך אימים גם ברחובותיהן של ערים גדולות רבות בעולם. תקיפות, גניבות, מעשי אונס ורצח הפכו למעשה של יום ביומו. מעטים חשים שהם בטוחים מכל רע. הטרור משתולל בעולם.
שבועון, היוצא לאור בארה״ב, תיאר את המצב כ”מגיפת אלימות”.a בעקבות ראיון שנערך עם וולטר לאקר, ”בר־סמכא בענייני טרור”, הביא כתב־העת את דבריו:
”הטרוריסטים בני המאה ה־19 היו בררנים. . . . אך, בימינו מתבצעים מעשי הטרור ללא־אבחנה, בפראיות ובאכזריות גדולות פי כמה וכמה. כיום מניחים טרוריסטטים מטען־חבלה בסופרמרקט, וכלל לא איכפת להם מי ייהרג. אתה מבין, התקופה עד מלחמת־העולם הראשונה היתה, באופן כללי, אנושית יותר. צר לי לומר, כי בימינו נעשו חיי אנוש זולים יותר – בחלקו כתוצאה מן החוויה של טבח המונים במלחמות העולמיות הראשונה והשנייה. מה גם שכעת יש לנו פילוסופים הדוגלים באלימות, שלא היו קיימים במאה ה־19, הטוענים שהאלימות נפלאה, שהיא עובדת מבחינה פסיכולוגית לטובתך, וכי האלימות בעצם נחוצה לנו.”
לאקר גם הזהיר מפני האפשרות, שטרוריסטים ישיגו נשק גרעיני שבעזרתו יוכלו להשמיד מדינה שלימה, על משפחותיהם, ידידיהם ואויביהם – כל נפש חיה!
סיבת המגפה
שים לב, שאותו בר־סמכא ציין שעידן זה של אלימות בלתי־אנושית החל בעקבות מלחמת־העולם הראשונה. מני אז הלכה מגיפת האלימות וגאתה. יש בכך משום עניין מיוחד לתלמידי המקרא, משום שכתבי־הקודש, בדברם על ’אות סיום סדר־הדברים,’ ניבאו כי ב’ראשית חבלי הייסורים’ ”גוי יקום על גוי וממלכה על ממלכה” – כלומר, מלחמה כללית תסחף את העולם. לאחר־מכן ”תרבה ההפקרות” ויהיו ”מוראים” ו”בני אדם יתעלפו מאימה ומצפיית הבאות על עולם.” למותר לציין, שאנו חיים בתקופה זו מאז החלה מגיפת הטרור ב־1914. – מתי כ״ד:3, 7, 8, 12; לוקס כ״א:10, 11, 26.
ואכן, הפילוסופיה הדוגלת באלימות בלטה במיוחד מאז 1914, בהטביעה על המאה הזאת חותם של תקופה מחרידה מאי פעם. מעניין לציין, שבתולדות האנושות היה עידן דומה של אלימות וטרור, לפני למעלה מארבעת אלפים שנה. הדבר אירע בימי נוח. המקרא מתאר זאת באמרו:
”ותישחת הארץ לפני האלהים ותימלא הארץ חמס. וירא אלהים את הארץ והנה נשחתה, כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ.” – בראשית ו׳:11, 12.
אלימים במיוחד באותה תקופה היו צאצאיהם הגיבורים, בני הכלאיים, של בנות־האדם ובני־האלהים – המלאכים הממרים שירדו על הארץ ולבשו בשר־ודם. צאצאיהם נקראו ”נפילים” (מלשון ’מפילים’) ”גיבורים” שהטילו אימתם על האנושות. (בראשית ו׳:4) הם פתחו בתקופה של אלימות, המקבילה לזו שאנו עדים לה כיום. הדור המושחת ההוא סירב להשמע לאזהרתו של נוח מפני ההשמדה הקריבה ובאה. בהקשר לכך אומרת הנבואה שצוטטה־לעיל: ”ולא שמו־לב, עד כי בא המבול וסחף את כולם.” המקרא מנבא, שבמקביל לכך יחרוץ אלהים את משפטו על הדור המושחת הזה, בקץ העולם. – מתי כ״ד:37–39.
כיצד יגיע הדבר לקיצו?
נבואות מקראיות רבות מצביעות בבירור על קיצה המר והנמהר של תקופת הטרור. (ירמיהו כ״ה:31–33; צפניה ג׳:8; יואל ד׳:12–17; משלי ב׳:22) אך, הדבר לא יבוא מידי אנשים או עמים טרוריסטיים, שישתמשו בשנק גרעיני, או אחר, כדי להשמיד את כדור־הארץ כולו, או חלקו. יד יהוה אלהים תהיה בדבר, על שום אהבתו לאנושות ורצונו להציל את שוחרי־הצדק ממעשי־הטרור בתקופתנו. לפיכך, לאחר שהכתוב מתאר את ’מצוקת הגויים’ בימינו, הוא מעודדנו לאמור:
”כאשר יתחילו לקרות הדברים האלה התעודדו והרימו ראשיכם, כי קריבה גאולתכם.” – לוקס כ״א:25, 28.
הנה הגיעה השעה שכל אוהבי הצדק, שבקרב האנושות המדוכאת, ירימו את ראשיהם לקראת הימים הברוכים שלעתיד לבוא. אמונה איתנה באלהים, כולל התקווה לגן־עדן עלי־אדמות ולתחיית־המתים, היא שחיזקה את רוחם של השליחים הנאמנים בחוויה הקשה שבזאיר. האמונה בהבטחות אלהים מוסיפה לעודד את משרתיו המוקדשים של אלהים באשר הם. הבה תעודד גם אותך, תוך תקווה להינצל מתקופת טרור זו אל ’השמים החדשים והארץ החדשה’ שצדק ילין בם. – ישעיהו ס״ה:17.
[הערת שוליים]
a U.S. News & World Report מ־22 במאי, 1978, עמודים 35, 36.