האם חזר בו משה מדבריו?
בתום המכה התשיעית — בה הוכתה מצרים בחושך במשך שלושה ימים — איים פרעה על משה: ”הישמר לך! אל תוסף ראות פני, כי ביום ראותך פני, תמות.” (שמות י׳:28) על־פי שמות י׳:29, השיב לו משה לאמור: ”כן דיברת. לא אוסיף עוד ראות פניך.”
אולם, בפרק הבא, פסוקים 4–8, אנו קוראים כיצד הכריז משה על המכה העשירית בפני פרעה. האם חזר בו משה מדבריו? לא זו המסקנה המתבקשת. מן ההקשר אנו למדים, שיש לראות בשמות י״א:1–3 מאמר מסוגר, כלומר, קטע הנתון בסוגריים. לפיכך, לאחר שמשה אמר: ”לא אוסיף עוד ראות פניך,” הוא לא סיים בכך את דבריו, אלא הכריז בעקבות זה על המכה העשירית. אזי, כפי שאומר הכתוב ”וייצא [משה] מעם פרעה בחרי־אף.” — שמות י״א:8.
משה רשאי היה לומר לפרעה כי לא יוסיף לראות את פניו, אך ורק על־סמך הידיעה שהמכה העשירית תהיה המכה האחרונה והסופית. שאם לא כן, היה משה נוהג ביהירות אילו הסכים לדבר־מה שלא עלה בקנה אחד עם רצון יהוה. הקטע בשמות י״א:1–3 מגלה, שמשה היה מודע לכך שהמכה העשירית תהיה האחרונה, מה גם שהוא מכיל מידע על מה שאמורים היו בני־ישראל לעשות לאחר המכה האחרונה על מצרים. — השווה את שמות י״א:2, 3 עם שמות י״ב:35, 36.
בהתאם להשתלשלות העניינים, נאלץ פרעה לקרוא למשה ולאהרון בעל־כורחו. לאחר שהמכה העשירית השפילה את רוחו, אמר להם פרעה: ”קומו, צאו מתוך עמי גם אתם, גם בני־ישראל, ולכו עיבדו את יהוה כדברכם. גם צאנכם, גם בקרכם קחו כאשר דיברתם, ולכו, וברכתם גם אותי.” (שמות י״ב:31, 32) איזה הבדל! אותו פרעה שאיים להמית את משה, מפציר בו עתה כי יברכהו. הוא לא רצה לשלח את משה ובני־ישראל ממצרים, כשעדיין רובצת עליו קללה הטומנת בחובה פגעים נוספים.
[תיבה בעמוד 10]
”אמונה דתית זו של המדען”
הרעיון המדעי הרווח הוא, שליקום היתה התחלה, רעיון הידוע בשם ”המפץ הגדול” והדוגל בהתפשטות היקום לכל עבר. הוא עולה בקנה אחד עם הפסוק הראשון בתנ״ך, המציין כי ליקום היתה ראשית. ג׳אסטרו מעיר בספרו GOD AND THE ASTRONOMERS (אלהים והאסטרונומים), מ־1978:
”הערותיהם מהוות דוגמה מעניינת לתגובת המוח המדעי — שלכאורה הוא אובייקטיבי ביותר – לנוכח ראיות המתנגשות עם ה”אני מאמין” של המקצוע שלנו. מסתבר, שהמדען מתנהג כפי שכולנו נוהגים, בהיתקלנו בראיות הסותרות את עיקרי אמונתנו. הדבר מרגיזנו, אנו מעמידים פנים שהסתירה איננה קיימת, או שאנו ’מטייחים’ זאת בביטויים חסרי־משמעות.” לאחר־מכן אומר ג׳אסטרו: ”המדע הוא מעין דת. ... אמונה דתית זו של המדען הופרכה על־ידי התגלית, שלעולם היתה התחלה...”