תאר לעצמך — עולם ללא חמדנות
האם תוכל לשער בנפשך עולם שבו בני־האדם ישתפו פעולה זה עם זה, במקום להתחרות בינם לבין עצמם? עולם בו יתייחסו בני־אנוש אל הזולת באופן בו חפצים הם שיתחייסו אליהם? אלה הם המאפיינים של עולם ללא חמדנות. איזו תמונה מושכת! אך, האם יבוא עולם כזה אי־פעם? אכן, כן. ברם, כיצד תחוסל החמדנות — שהינה כה מושרשת בטבע בני־האנוש?
על־מנת לקבל מענה לשאלה זו, עלינו להבין תחילה מהו מקור החמדנות. המקרא מציין שתכונה זו לא תמיד איפיינה את המין האנושי. משה, ששירת את אלהים כנביא־אמת, הזכיר שאף פגם, כמו חמדנות, לא נמצא בהתחלה באדם הראשון, הבריאה המושלמת של בורא נטול כל חמדנות: ”הצור, תמים פעלו, כי כל דרכיו משפט.” אם כן, מה מקור החמדנות? הזוג האנושי הראשון התיר לה להתפתח בקרבו — חוה בציפייה דרוכה למה שתשיג עקב אכילת הפרי שאלהים אסר, ואדם האנוכיי בחששו שיאבד את אשתו היפהפיה. משה המשיך את דבריו במלים שהיו נכונות גם לגבי אדם וחוה: ”שיחת לו [השחיתו את דרכם הם]; לא בניו, מומם [המום שהם הביאו על עצמם].” — דברים ל״ב:4, 5; טימותיוס א׳. ב׳:14.
עד למבול הכלל־עולמי של ימי נוח, גברו החמדנות והתאוות עד למצב בו היתה ”רבה רעת האדם בארץ ,וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום.” — בראשית ו׳:5.
גישה חמדנית שלטת באדם עד עצם היום הזה, וכנראה הגיעה לשיאה בחברה כפוית־הטובה והחמדנית של ימינו.
חיסול החמדנות באמצעות חינוך
כשם שהחמדנות גדלה והתפשטה בקרב בני־אנוש, כך אפשרי גם ההיפך. ניתן לגבור על החמדנות. אולם, כדי שזה יתרחש, חיוניים חינוך והדרכה נאותים, והתנהגות לפי כללים וקווי־הנחיה קפדניים. הדבר עשוי להישמע סביר, אך מי מסוגל לספק הדרכה מעין זו ולהקפיד על יישום הדברים הנלמדים — ואפילו לאכוף אותם אם יהא צורך בכך?
הדרכה מעין זו חייבת לנבוע ממקור שהוא עצמו נטול כל חמדנות. עליו להיות נקי מכל מניע כמוס או ציפייה לתמורה בעבור ההדרכה הניתנת. בנוסף לכך, על החינוך להעלות על הנס את ערכו ומעשיותו של אורח־חיים בלתי־אנוכיי. עליו לשכנע את הלומד, לא רק שאורח־חיים מעין זה אפשרי, אלא שזו הדרך המועדפת, ממנה יפיקו תועלת הוא עצמו וגם אלה הסובבים אותו.
אלהי השמים לבדו יכול להעניק הדרכה מעין זו, מפני שלאף אדם ואירגון עלי־אדמות אין הכישורים והרקע המתאימים לכך. כל בני־האדם פסולים, על־פי אמת מקראית זו: ”הכל חטאו ומחוסרי כבוד אלהים המה.” — רומיים ג׳:23.
למרבה השמחה, מספק יהוה, אלהי השמים, הדרכה זו בספר־לימוד, או מורה־דרך, כתבי־הקודש. בנו, ישוע המשיח, דגל בהדרכה מעין זו בהיותו בן־אדם על כדור־הארץ. ב’דרשת ההר’ המפורסמת שלו, דיבר ישוע על אורח־חיים שנשמע מוזר למרבית מאזיניו, מאחר שעודד גילוי של חוסר־אנוכיות אפילו כלפי שונאים ואויבים. ישוע אמר: ”אהבו את אויביכם והתפללו בעד רודפיכם, למען תהיו בנים לאביכם שבשמים, כי הוא מזריח שמשו על רעים ועל טובים וממטיר גשם על צדיקים ועל רשעים. הן אם תאהבו את אוהביכם מה שכרכם? הלא גם המוכסים עושים זאת.” — מתי ה׳:44–46.
חלק משליחותו של ישוע על הארץ היה להכשיר מורים לא־אנוכיים, כדי שיוכלו להמשיך וללמד אחרים אורח־חיים חסר־חמדנות זה. זמן־מה לאחר מותו ותקומתו של ישוע, נעשה השליח פאולוס לאחד המורים האלה. בכמה מאגרותיו שבהשראת אלהים, עודד פאולוס את ביעור החמדנות. למשל, הוא כתב אל האפסיים: ”וכיאה לקדושים, אף לא תעלו על דל־שפתיכם מעשי זנות וכל טומאה או תאוותנות [אהבת־בצע, ד”ץ].” — אפסיים ה׳:3.
בדומה לכך היום, מלמדים עדי־יהוה גברים ונשים לדכא כל נטיה לחמדנות. עם חלוף הזמן, נעשים הם כשירים ללמד לאחרים דרכים אלוהיות אלה.
אמיתות מקראיות בפעולה
ברם, אתה עשוי לשאול: ’האם יכולים אנשים לא־מושלמים, שהחמדנות טבועה עמוק בתוכם, לעקור אותה מתוך אישיותם?’ הם אכן מסוגלים לעשות כן. לא בצורה מושלמת, כמובן, אך במידה ראויה־לציון. הבה נתייחס לדוגמה אחת לכך.
המדובר בגנב מועד שהתגורר בספרד. ביתו היה גדוש בחפצים גנובים. אז החל בשיעור־תנ״ך עם עדי־יהוה. כתוצאה מכך, התחיל מצפונו לייסר אותו, והוא החליט להשיב את כל החפצים הגנובים לבעליהם. הוא ניגש אל מעבידו לשעבר והודה בפניו, שגנב ממנו מכונת־כביסה חדשה. המעביד כה התרשם מהשינוי שחל בגישתו, עד שהחליט שלא להודיע למשטרה, אלא פשוט לתת לגנב לשעבר לשלם את מחירה של מכונת־הכביסה.
לאחר מכן, החליט אותו גנב שחזר למוטב ללכת אל כל האחרים שלגביהם זכר שגנב מהם, כדי להשיב להם את הפריטים הגנובים. כל אחד שזכה לביקור ממנו, הופתע לשמוע שעקב יישום עקרונות המקרא, הוא חולל שינויים כבירים מאוד בהשקפתו.
עתה ניצב בפניו קושי אמיתי. הוא לא הכיר את בעליהם של רבים מהחפצים שעדיין היו ברשותו. לכן, לאחר שהתפלל ליהוה, הלך למטה המשטרה ומסר לידיהם ששה מקלטי־רדיו סטריאופוניים שגנב ממכוניות. אנשי המשטרה היו מופתעים, מפני שלא היה לו כל תיק פלילי אצלם. הם החליטו שעליו לשלם קנס בלבד ולרצות תקופת מאסר קצרה.
לאותו גנב לשעבר יש עתה מצפון נקי, בנטשו את חיי הפשע והחמדנות, על־מנת להצטרף לקהילה החובקת־עולם של עדי־יהוה.
ניתן לספר על אלפי דוגמאות דומות אחרות. אף־על־פי שאלה שחוללו שינויים כגון אלה באורח־חייהם מהווים מיעוט באוכלוסיית העולם, העובדה שרבים עשו כן ממחישה את ההשפעה לטובה הנובעת מידיעת עקרונות כתבי־הקודש ויישומם.
משנה לשנה, מאמצים לעצמם יותר ויותר אנשים אורח־חיים זה. תכניות הדרכה מקראית מתנהלות בלמעלה מ־000,60 קהילות של עדי־יהוה ברחבי העולם. העדים אינם מצפים לתקן בעת זו את העולם ככלל, ולבער את החמדנות מקרב אלפי המיליונים החיים עתה. אך, נבואות המקרא מבהירות שבקרוב, אכן ישרור מצב נקי מכל חמדנות בתבל כולה!
עולם חדש ללא חמדנות
לא יהא כל מקום לחמדנות ולאנוכיות בעולם החדש הממשמש ובא. השליח פטרוס מבטיח לנו שצדק יהא סימן־היכר, לא רק של ’השמים החדשים’, אלא גם של ’הארץ החדשה’. (פטרוס ב׳. ג׳:13) החמדנות תהיה בין ”הראשונות” שיעברו ביחד עם החולי, הכאב ואפילו המוות. — ההתגלות כ״א:4.
על־כן, אם אתה נעצב מהסלמת החמדנות ואורח־החיים האנוכיי הסובבים אותנו היום, חזק ואמץ! התחל עתה לחיות למען העולם החדש שיהפוך בקרוב למציאות. בעזרתו של אלהים, התאמץ לעקור חמדנות מתוך חייך שלך. הצטרף לאלה העוזרים לאחרים להבחין בברכות שבניהול אורח־החיים המשקף את המשיחיות. שים את בטחונך ואת אמונתך בהבטחתו של יהוה אלהים, שבעוד זמן קצר החמדנות לא תהא אלא נחלת העבר, בין הדברים הלא־נעימים ש’לא ייזכרו ולא יעלו על לב.’ — ישעיהו ס״ה:17.
[תמונה בעמוד 5]
ישוע דיבר על אורח־חיים המעודד אי־אנוכיות, ולא חמדנות
[תמונה בעמוד 6]
בקרוב — עולם ללא חמדנות