מלכות אלהים — מה תהיה משמעותה לגביך?
ישוע המשיח לימד את תלמידיו להתפלל: ”תבוא מלכותך”. (מתי ו׳:10) פעמים כה רבות היפנו אנשים הטוענים להיות תלמידיו של ישוע מלים אלה לאלהים!
ברם, ישוע עשה יותר מאשר ללמד את תלמידיו להתפלל לבוא מלכות אלהים. הוא הפך את המלכות לאחד הנושאים העיקריים של פעילות ההטפה שלו. למעשה, האנציקלופדיה בריטניקה מציינת שמלכות אלהים ”נחשבת, בדרך־כלל, לנושא המרכזי בהוראתו של ישוע”.
כשתלמידיו של ישוע מתפללים לבואה של מלכות אלהים, עבור מה, בעצם, מתפללים הם? מה יכולה להיות משמעות מלכות אלהים לגביהם ולגביך? וכיצד התייחס אליה ישוע?
השקפתו של ישוע על המלכות
לעתים קרובות, כינה עצמו ישוע ”בן־האדם”. (מתי י׳:23; י״א:19; ט״ז:28; כ׳:18, 28) הדבר מזכיר לנו את התייחסותו של הנביא דניאל ל”בן־אדם”. בנוגע למאורע שמימי שעתיד היה להתרחש, אמר דניאל: ”רואה הייתי בחזיונות לילה, והנה בא עם ענני השמים אחד הדומה לבן־אדם, ועד עתיק־יומין הגיע והובא לפניו. שלטון וכבוד ומלכות נתנו לו, וכל העמים, האומות והלשונות עבדו לו”. — דניאל ז׳:13, 14, מארמית.
בדברו על המועד בו יקבל שלטון זה, אמר ישוע לתלמידיו: ”כאשר תתחדש הבריאה ובן־האדם יישב על כסא כבודו, תשבו גם אתם על שנים־עשר כסאות”. בנוסף לכך, ציין: ”כאשר יבוא בן־האדם בכבודו... ייאספו לפניו כל הגויים. אז יפרידם זה מזה כרועה המפריד את הכבשים מן העזים. ... אלה [הרשעים] ילכו לעונש עולם והצדיקים לחיי עולם”. — מתי י״ט:28; כ״ה:31, 32, 46.
נבואות אלה שהתייחסו לכסאות מלכותיים ולקיבוץ כל האומות, מצביעות על כך שמלכות אלהים הינה ממשלה, בה ישלטו ישוע המשיח וחלק מתלמידיו על האנושות. לשלטון זה יהיו הסמכות והכוח להשמיד את הרשעים. ברם, תחת שלטון המלכות, ייזכו שוחרי־הצדק למתת חיי־הנצח מאת אלהים.
ברור, אם כן, שמלכות אלהים היא ממשלה שמימית שהוסמכה על־ידי אלהים עצמו. המלכות אינה מערכת כנסייתית, וכתבי־הקודש אינם מייחסים לה כל אופי חילוני. יתרה מזאת, ממשלה מאת אלהים איננה יכולה פשוט להיות רגש הקיים בלב הפרט. מאחר שמלכות אלהים היא ממשלה, אין היא הופכת להיות רגש כלשהו בקרב אלה המקבלים את המשיחיות. אך, מדוע סוברים אחדים שהמלכות היא מצב הקשור בלבו של האדם?
המלכות בתוכנו?
יש שהסיקו שהמלכות קיימת בלבבות האנשים מהאופן בו תרגומים מסוימים בשפות שונות מנסחים את הכתוב בלוקס י״ז:21. כל תרגומי כתבי־הקודש המשיחיים לשפה העברית משתמשים בביטוי ”בקרבכם”, אשר ניתן לפרשו כ”בתוך, בפנים” או כ”בין”.
באשר לכוונתו של ישוע כאן, ציין The Interpreter’s Dictionary of the Bible (מילון הפרשן של כתבי־הקודש): ”פסוק זה מצוטט לעתים קרובות כדוגמה של ’פנימיוּתו המיסטית’ של ישוע, אך העושים כן מתעלמים מהעובדה שישוע השתמש כאן בלשון רבים — לא ’בקרבך’ אלא ’בקרבכם’ (ישוע דיבר אל הפרושים — פסוק 20) ... הגירסה שמלכות אלהים הינה מצב נפשי פנימי, או תחושת ישועה, נוגדת את הֶקשר הפסוק הנדון, וכמו־כן את הצגת הנושא בברית החדשה כולה”.
מכאן, ברור שישוע לא התכוון שמלכות אלהים היתה קיימת בלבבות הפרושים הגאוותנים אליהם דיבר, אלא הוא נמצא ביניהם, בקרבם, בתור המשיח המיוחל והמלך המיועד. אך, זמן ממושך נועד לחלוף עד לביאת המלכות.
מועד ייסודה
תלמידים מסוימים של ישוע נבחרו לשמש כשוּתפיו במלכות המשיח השמימית. בדומה לישוע, הם מתים בעודם נאמנים ליהוה ומוּקמים לתחייה לחיים רוחניים בשמים. (פטרוס א׳. ג׳:18) מספרם קטן יחסית, סך של 000,144 מלכים וכהנים אשר ניפדו מקרב האנושות. (ההתגלות י״ד:1–4; כ׳:6) בין שותפיו של ישוע נמנים שליחיו הנאמנים. — לוקס י״ב:32.
בדברו אל תלמידיו במקרה אחד, אמר ישוע: ”יש מן העומדים פה שלא יטעמו מוות עד כי יראו את בן־האדם בא במלכותו”. (מתי ט״ז:28) מעניין לציין שהפסוק הבא אחריו מבהיר כיצד הבטחה זו מפי ישוע התגשמה כעבור מספר ימים. הוא לקח שלושה מתלמידיו עימו אל הר גבוה שם השתנה מראהו לנגד עיניהם, כך שהם זכו לחזון בו ראו את ישוע בתפארת מלכותו. (מתי י״ז:1–9) אולם, המלכות לא נוסדה באותה עת. מתי נועד הדבר להתרחש?
אחד ממשליו של ישוע הצביע על כך שלא נועד לקבל את כס מלכותו מיד. בלוקס י״ט:11–15, אנו קוראים: ”הוסיף וסיפר משל, משום שהיה קרוב לירושלים והם חשבו כי מיד תיגלה מלכות האלהים. לפיכך אמר: ’איש אציל אחד הלך אל ארץ רחוקה לקבל סמכות למלוכה ולשוב לארצו. קודם לכן קרא לעשרת עבדיו, נתן להם עשרה מָנים ואמר להם, ”סחרו עד בואי”. ... אחרי שקיבל את המלוכה חזר וציווה לקרוא אליו את העבדים אשר נתן להם את הכסף, כדי לדעת מה הרוויח כל אחד במסחרו’”.
בימים ההם נדרש זמן רב לאדם לנסוע מישראל לרומא, להמתין באותה עיר עד אשר יתמנה למעמד מלכותי, ולשוב אל עיר מולדתו בתור מלך ממונה. ישוע היה אותו ”איש אציל”. אמנם, עתיד היה לקבל סמכות מלכותית מידי אביו בשמים, אך תפקיד המלך המשיח לא יוענק לו מיד. על תלמידיו הוטל ’לסחור’ בפעילות הטפת הבשורה הטובה על המלכות במשך זמן ממושך, בטרם ישוב אליהם כמלך.
כיצד נועדה המלכות לבוא
מה מבקשים אוהבי אלהים כשהם מתפללים ל’בוא המלכות’? הם מבקשים בעצם שהמלכות השמימית תנקוט את הפעולה המכרעת של השמדת כל שלטונות האנוש שלא קיימו את הבטחותיהם להשכין שלום ושפע אמיתיים. בהצביעו על התפתחות זו, כתב הנביא דניאל: ”ובימי המלכים האלה יקים אלהי השמים מלכות שלא תיחרב לעולם. מלכות זו לא תעבור לעם אחר. היא תפורר את כל המלכויות האלה, ותשים להן קץ והיא תקום לעולם”. (דניאל ב׳:44, מארמית) מתי יתרחש הדבר?
ישוע ניבא שפעולה זו תתבצע במרוצת הדור של אלה שיחוו על בשרם את המהפך המיוחד־במינו בתולדות האנושות. בנוגע ל’נוכחותו’ פירט ישוע ”אות” המורכב ממספר התפתחויות, כגון מלחמות שלא היה להן תקדים, רעידות־אדמה, רעב, מגיפות — זאת בנוסף להטפת הבשורה הטובה של המלכות בקנה־מידה כלל־עולמי. — מתי פרקים כ״ד, כ״ה; מרקוס פרק י״ג; לוקס פרק כ״א.
נבואתו של ישוע התייחסה למאורעות המתרחשים ממש עתה — במאה העשרים הנוכחית. מכאן שבקרוב תרעיף מלכות אלהים שפע ברכות על האנושות כולה. תוכל להיות בין אלה שייהנו מאותן ברכות תחת שלטון המלכות. אם כן, מה תהא משמעותה של מלכות אלהים עבורך ועבור יקיריך?
ברכות שלטון המלכות
האושר ישרור ברחבי תבל. תחת ”שמים חדשים” — המלכות השמימית — תתקיים ”ארץ חדשה”, חברה כלל־עולמית של נתינים צייתנים למלכות. ”מישכן האלהים עם בני־אדם וישכון עימהם”, כתב השליח יוחנן. ”וימחה כל דימעה מעיניהם”. כל דבר יתרום לשמחת יושבי הארץ, משום ש”אבל וזעקה וכאב לא יהיו עוד”. — ההתגלות כ״א:1–4.
המוות לא יהיה עוד. גורם נורא ומצער זה לא יגזול עוד מאיתנו את יקירינו. ”האויב האחרון שיבוטל הוא המוות”. (קורינתים א׳. ט״ו:26) איזו שמחה תהיה מנת־חלקנו כאשר לוויות תוחלפנה בהקמתם לתחייה של אלה הנמצאים בזכרונו של אלהים! — יוחנן ה׳:28, 29.
בריאוּת שופעת תחליף את החולי והנכות. לא עוד תאוכלסנה מיטות בתי־החולים באנשים חולים גופנית ונפשית. הרופא הראשי, ישוע המשיח, יַחס את ערך קרבן־הכופר שלו ”למרפא הגויים”. (ההתגלות כ״ב:1, 2; מתי כ׳:28; יוחנן א׳. ב׳:1, 2) נִסי הריפוי שחולל בהיותו על הארץ היוו דוגמה בזעיר־אנפין למה שיבצע באמצעות המלכות. — השווה ישעיהו ל״ג:24; מתי י״ד:14.
שפע של מזון. כשם שאמר מחבר התהלים, ”יהי פיסת־בר [שפע תבואה] בארץ; בראש הרים ירעש”. (תהלים ע״ב:16) באותו נושא, נבואת ישעיהו מוסיפה: ”ועשה יהוה צבאות לכל העמים בהר הזה, משתה שמנים, משתה שמרים, שמנים ממוחיים, שמרים מזוקקים”. (ישעיהו כ״ה:6) אכן, רעב לעולם לא יפקוד את תושבי כדור־הארץ תחת שלטון המלכות.
כדור־הארץ כולו יהפוך לגן־עדן. בכך תתגשם הבטחתו של ישוע לפושע שגילה חרטה: ”איתי תהיה בגן־עדן”. (לוקס כ״ג:43) גם אתה תוכל ליהנות מחיי־נצח עלי־אדמות, על ארץ שתטוהר מכל רשע ותיהפך לגן מהנה של עדנה חובק־עולם. — יוחנן י״ז:3.
תוחלת נפלאה זו מוצעת לכל המצייתים ליהוה מקרב האנושות. דברו הכתוב של יהוה, כתבי־הקודש, מבטיח לנו ברכות אלה. מימוש תקווה זו הוא מה שתוכל להיות משמעות המלכות לגביך.
(מקור המאמרים: 92/3/15)
[תמונה בעמוד 6]
האם אתה מאמין לדברי ישוע על מלכות אלהים?