אל תחמיץ את מטרת החירות שהעניק לך אלהים

‏”‏והיכן שרוח יהוה שם החירות”‏.‏ — קורינתים ב׳.‏ ג׳:‏17‏.‏

1.‏ מדוע מתייחס הכתוב בישעיהו ס״ה:‏13 ,‏14 לעדי־יהוה?‏

יהוה הינו אל החירות.‏ מה גדולה הברכה שבחירות שהעניק לנו אלהים!‏ מאחר שמשרתיו המוקדשים נהנים מחירות זו,‏ מייחס להם יהוה האל העליון את המלים הבאות:‏ ”‏הנה עבדַי יאכלו ואתם תרעבו.‏ הנה עבדַי ישתו ואתם תצמאו.‏ הנה עבדַי ישמחו ואתם תבושו.‏ הנה עבדַי ירונו מטוּב־לב ואתם תצעקו מכאב־לב ומשבר־רוח תיילילו”‏.‏ — ישעיהו ס״ה:‏13,‏ 14‏.‏

2.‏ מדוע נהנים משרתיו של יהוה משפע רוחני?‏

² משרתי אלהים נהנים משפע רוחני זה מאחר שזוהי רוח־הקודש,‏ או כוחו הפעיל של יהוה,‏ המדריך אותם.‏ השליח פאולוס ציין:‏ ”‏האדון [‏יהוה]‏ הוא הרוח והיכן שרוח יהוה שם החירות”‏.‏ (‏קורינתים ב׳.‏ ג׳:‏17‏)‏ לאיזו מטרה העניק לנו אלהים חירות זו?‏ מה דרוש מאיתנו על־מנת שנוכל לנצלה במלואה?‏

החירות שיש לאלהים עצמו

3.‏ איזה סוג של חירות יש לאלהים,‏ ומדוע?‏

³ ליהוה בלבד יש חירות מוחלטת.‏ בהיותו האל הכל־יכול וריבון היקום,‏ אף לא אחד מברואיו יכול להגביל את חירותו.‏ כשם שאמר איוב הנאמן,‏ ”‏מי ישיבנו?‏ [‏כלומר,‏ מי יאמר לו,‏ ’‏הָשֵב’‏?‏]‏ מי יאמר אליו:‏ ’‏מה תעשה?‏’‏”‏ (‏איוב ט׳:‏12‏)‏ בדומה לכך,‏ נאלץ נבוכדנאצר,‏ מלך בבל,‏ להודות:‏ ”‏אין מי שימחה בידו [‏של אלהים]‏ ויאמר לו:‏ ’‏מה עשית?‏’‏”‏ — דניאל ד׳:‏32‏,‏ מארמית.‏

4.‏ מדוע ניתן לומר שיהוה שם גבולות לחירותו?‏

⁴ אולם,‏ ערכי הצדק של יהוה עצמו מגדירים חירות מוחלטת זו.‏ הדבר הודגם במה שהביע אברהם בנוגע לתושבי סדום,‏ כששאל:‏ ”‏השופט כל הארץ לא יעשה משפט?‏”‏ תגובתו של אלהים מעידה על כך שהוא הכיר באחריותו לפעול בתואם עם עקרונות הצדק.‏ הוא לא היה משמיד את סדום אילו נמצאו בה תושבים צדיקים.‏ (‏בראשית י״ח:‏22–33‏)‏ אלהים קבע גבולות לחירותו הוא,‏ גם בשל האהבה והחכמה הגורמים לו לגלות אורך־רוח ואיפוק.‏ — ישעיהו מ״ב:‏14‏.‏

חירות האדם מוגבלת

5.‏ מה הם כמה מהגורמים המגבילים את חירות האדם?‏

⁵ אף־על־פי שליהוה יש חירות מוחלטת,‏ כל האחרים פועלים בגבולות אשר מכתיבים להם טבעם,‏ יכולתם,‏ תחום מושבם,‏ וכן גם גורמים אחרים,‏ כגון תוחלת־חיים קצרה שהיא נחלתם הנוכחית של בני־אנוש חוטאים.‏ כשאלהים ברא את האדם,‏ הוא העניק לו חירות מושלמת לפעול בתחום שהועיד לו יהוה.‏ אך,‏ קיימות סיבות נוספות לכך שחירות האדם מוגבלת,‏ ולא מוחלטת.‏

6.‏ כיצד מושפעת חירותנו מכך שעלינו לתת דין־וחשבון על מעשינו?‏

⁶ ראשית,‏ חירות האדם מוגבלת כיון שאלהים יצר את האדם כדי לשרת את מטרתו.‏ ליהוה ’‏יאה לקבל את הכבוד והיקר והגבורה,‏ כי הוא ברא הכל וברצונו היו ונבראו’‏.‏ (‏ההתגלות ד׳:‏11‏)‏ לכן,‏ בני־האדם חייבים דין וחשבון על מעשיהם לפני יוצרם,‏ אשר חוקק בצדק חוקים המנחים את ענייני האנושות.‏ בימי־קדם,‏ תחת תורת משה,‏ דרש אלהים מעם־ישראל להמית כל מי שנשא את שמו לשווא או שחילל את השבת.‏ (‏שמות כ׳:‏7;‏ ל״א:‏14,‏ 15;‏ ויקרא כ״ד:‏13–16;‏ במדבר ט״ו:‏32–36‏)‏ אמנם,‏ המשיחי אינו נתון לעול התורה,‏ אך חירותו מוגבלת כיון שעליו לתת את הדין בפני יהוה,‏ אשר הוא שופטנו,‏ מחוקקנו ומלכנו.‏ — ישעיהו ל״ג:‏22;‏ רומיים י״ד:‏12‏.‏

7,‏ 8.‏ (‏א)‏ כיצד מגבילים חוקי הפיסיקה את חירות האדם?‏ (‏ב)‏ אילו חוקים אחרים מאת אלהים מגבילים את חירותנו?‏

⁷ שנית,‏ חירות האדם מוגבלת על־ידי חוקי הפיסיקה שיצר אלהים.‏ למשל,‏ בשל חוק המשיכה,‏ אין אדם יכול לקפוץ מגורד־שחקים מבלי להיפגע או להיהרג.‏ ברור,‏ אם כן,‏ שחוקי הפיסיקה שקבע אלהים מונעים מהאדם את החופש לעשות דברים מסוימים.‏

⁸ שלישית,‏ חירות האדם מוגבלת עקב חוקי המוסר של אלהים.‏ סביר להניח שנתקלתָ במקרים בהם אוּמתו דברי פאולוס בגלטיים ו׳:‏7,‏ 8‏:‏ ”‏אל תטעו,‏ באלהים אין להתל;‏ כי מה שאדם זורע,‏ את זאת גם יקצור.‏ מי שזורע בשדה בשרו,‏ מן הבשר יקצור כיליון.‏ אבל הזורע בשדה הרוח,‏ מן הרוח יקצור חיי עולם”‏.‏ ללא ספק,‏ חוקי המוסר של יהוה אלהים אף הם שמים גבולות לחירותנו,‏ אולם ציות להם משמעו חיים.‏

9.‏ כיצד מגבילה את חירותנו העובדה שאנו חלק מהחברה האנושית?‏

⁹ רביעית,‏ העובדה שהפרט הינו חלק מהחברה האנושית מגבילה את חירות האדם.‏ לפיכך,‏ מן הראוי שניהנה מחירותנו רק במידה שהיא אינה פוגעת בחירותו של הזולת.‏ על המשיחי להיכנע ל”‏רשויות השלטון”‏ ולציית להן כל עוד אין הן דורשות ממנו להפר את חוקי אלהים.‏ (‏רומיים י״ג:‏1;‏ מעשי־השליחים ה׳:‏29‏)‏ לדוגמה,‏ עלינו לציית לחוקים בנוגע לתשלום מיסים,‏ למהירות המותרת לנהיגה ברכב,‏ וכן הלאה.‏ העובדה שעלינו לציית לחוקי ”‏קיסר”‏ מוכיחה אף היא שהחירות שהעניק לנו אלהים אינה מוחלטת.‏ — מרקוס י״ב:‏17;‏ רומיים י״ג:‏7‏.‏

מדוע חירות יחסית?‏

10,‏ 11.‏ מדוע העניק אלהים לאנושות חירות יחסית?‏

¹⁰ מדוע העניק אלהים לאנושות חירות יחסית?‏ סיבה אחת נעוצה בכך שבדרך זו,‏ לבורא יהיו עלי־אדמות יצורים בני־תבונה אשר יסבו לו כבוד ותהילה בדבריהם ובמעשיהם החיוביים.‏ בני־אדם מסוגלים לעשות זאת,‏ אך לא כן החיות.‏ חיות,‏ המוּנעות באמצעות חוש האינסטינקט הטמון בהן,‏ אינן יודעות מאומה על ערכי מוסר.‏ אתה יכול לאלף כלב לא לקחת דבר מסוים,‏ אולם אינך יכול להחדיר לתודעתו את העוול שבגניבה.‏ בעל־חיים,‏ אשר תגובותיו ’‏מתוּכנתות’‏,‏ אינו יכול להחליט החלטות שתסבנה כבוד ותהילה לאלהים,‏ בעוד שהאדם יכול לבחור מרצונו לשרת את בוראו מתוך אהבה והערכה אליו.‏

¹¹ אלהים מעניק חירות זו לבני־האדם גם לתועלתם ולאושרם.‏ ביכולתם להפעיל חירות יחסית זו במעשים יצירתיים וכשרוניים,‏ בגילוי נדיבות ושיתוף־פעולה.‏ לבני־האדם יש גם החופש לבחור בנושאים כגון מיקצוע ומקום־מגורים.‏ כיום,‏ לעתים קרובות גורמים כלכליים ופוליטיים מגבילים את חופש הבחירה,‏ אך זה תוצאה מחמדנות האנשים,‏ ולא בגלל הדרך בה ברא אלהים את בני־האדם מלכתחילה.‏

12.‏ מדוע נמצא הרוב המכריע של האנושות במצב דמוי שיעבוד?‏

¹² אף־על־פי שאלהים העניק לאנושות חירות רבה,‏ נתון כיום רובם המכריע בשיעבוד מתסכל.‏ מה אירע?‏ בני הזוג האנושי הראשון,‏ אדם וחוה,‏ החמיצו את מטרת החירות שאלהים העניק להם.‏ הם השיגו את הגבול אשר הציב אלהים לחירותם,‏ וקראו תיגר על צידקת שלטונו של יהוה אלהים עליהם כריבון היקום.‏ (‏בראשית ג׳:‏1–7;‏ ירמיהו י׳:‏10;‏ נ׳:‏31‏)‏ הם לא חפצו להשתמש בחירותם כדי לפאר את אלהים,‏ אלא עשו בה שימוש אנוכיי,‏ כדי להחליט לעצמם מה טוב ומה רע,‏ ובדרך זו הצטרפו לשטן במרדו ביהוה.‏ אולם,‏ במקום להשיג בכך חירות גדולה יותר,‏ מצאו עצמם אדם וחוה החוטאים תחת הגבלות מציקות ושבי,‏ חירותם צומצמה,‏ ולבסוף בא עליהם המוות.‏ צאצאיהם ירשו את ההשלכות של אובדן חירות זה.‏ ”‏כי הכל חטאו ומחוסרי כבוד אלהים המה”‏.‏ ”‏שכר החטא הוא מוות”‏.‏ — רומיים ג׳:‏23;‏ ה׳:‏12;‏ ו׳:‏23‏.‏

13.‏ כיצד עלה בידי השטן להפוך בני־אנוש לעבדיו?‏

¹³ בעקבות המרד שפרץ בגן־עדן,‏ נעשו אדם וכל צאצאיו משועבדים לשטן.‏ שהרי,‏ ”‏העולם כולו נתון ביד הרָשָע”‏!‏ (‏יוחנן א׳.‏ ה׳:‏19‏,‏ ע״ח‏)‏ עקב כוחו ויכולתו העל־אנושיים,‏ הצליח השטן להתעות את כל בני הגזע האנושי שהתנכרו לאלהים,‏ ולהפכם לשבויו.‏ בנוסף לכך,‏ אנשים אנוכיים שולטים באנשים אחרים ’‏לרעתם’‏.‏ (‏קהלת ח׳:‏9‏)‏ לכן,‏ האנושות בכללותה כיום משועבדת לחטא ולמוות,‏ לשטן ולשדיו,‏ ולמערכות הפוליטיות,‏ הכלכליות והדתיות של העולם הזה.‏

חירות אמיתית נעשתה אפשרית

14.‏ במה כרוכה תקוות האנושות לחירות אמיתית?‏

¹⁴ השגת חופש מן החטא והמוות,‏ ומן השטן ועולמו,‏ כרוכה במטרתו המוצהרת של אלהים ליישב את המחלוקת באשר לצידקת שלטונו האוניברסלי.‏ כיון שהשטן עורר מחלוקת זו,‏ הירשה לו יהוה להמשיך להתקיים,‏ כשם שהירשה לפרעה להישאר בחיים לתקופה מסוימת.‏ זאת כדי לאפשר לעצמו להפגין את מלוא כוחו ולפרסם את שמו בעולם כולו.‏ (‏שמות ט׳:‏15,‏ 16‏)‏ בקרוב,‏ יפעל יהוה להצדקת ריבונותו האוניברסלית ולטיהור שמו הקדוש מכל רבב,‏ כשיסיר את החרפה שהוטלה עליו במרדם של השטן ושל אדם וחוה.‏ כך,‏ ישוּחררו יראי יהוה מהשיעבוד לחטא ולמוות,‏ ויובאו אלי עולם חדש בו תשרור חירות מאת אלהים.‏ — רומיים ח׳:‏19–23‏.‏

15.‏ איזה תפקיד מילא ישוע בהחזרת חירות האנושות על כנה?‏

¹⁵ כדי להשיב לבני־האדם את החירות,‏ שלח אלהים את בנו אל הארץ בתור אדם מושלם.‏ בוותרו מרצון על חייו כבן־אנוש מושלם,‏ סיפק ישוע,‏ בנו של אלהים,‏ את קרבן־הכופר,‏ המהווה יסוד לגאולת האנושות מהשבי.‏ (‏מתי כ׳:‏28‏)‏ מלבד זה,‏ הוא הכריז ברבים מסר של חירות.‏ בתחילת שירותו,‏ ייחס לעצמו את המלים:‏ ”‏רוח אדני יהוה עלי,‏ יען משח יהוה אותי לבשר ענווים.‏ שלחני לחבוש לנשברי־לב.‏ לקרוא לשבויים דרור ולאסורים פקח־קוח”‏.‏ — ישעיהו ס״א:‏1;‏ לוקס ד׳:‏16–21‏.‏

16.‏ אילו צעדים היה על יהודים בני המאה הראשונה לספירה לנקוט כדי לזכות בחירות אמיתית?‏

¹⁶ כיצד יוכלו אנשים לזכות בחירות זו?‏ ישוע אמר:‏ ”‏אם תעמדו בדברי,‏ תלמידַי אתם באמת;‏ ותדעו את האמת והאמת תשחרר אתכם”‏.‏ לפיכך,‏ זכו תלמידי ישוע לחירות רוחנית.‏ (‏יוחנן ח׳:‏31,‏ 32,‏ 36‏)‏ בנוסף,‏ ישוע אמר לפונטיוס פילטוס,‏ הנציב הרומי:‏ ”‏אני לכך נולדתי ולשם כך באתי לעולם,‏ כדי שאעיד על האמת.‏ כל אשר הוא מן האמת שומע לקולי”‏.‏ (‏יוחנן י״ח:‏37‏)‏ היהודים אשר קיבלו את האמת שישוע בישר עליה והדגים אותה בחייו,‏ גילו חרטה על חטאיהם,‏ שבו מדרכיהם הפסולות,‏ הקדישו את עצמם ליהוה,‏ ונטבלו כדוגמת ישוע.‏ (‏מתי ג׳:‏13–17;‏ מעשי־השליחים ג׳:‏19‏)‏ בדרך זו,‏ אלהים נתן להם חירות יחסית.‏

17.‏ מדוע מעניק יהוה חירות למשרתיו?‏

¹⁷ יהוה מעניק למשרתיו הנאמנים חירות בראש ובראשונה למען קידוש ריבונותו,‏ אך גם לטובתם ולתועלתם הם.‏ הוא שיחרר את בני־ישראל מעבדות במצרים כדי שיפארוהו כ”‏ממלכת כהנים”‏,‏ כ’‏עדיו’‏.‏ (‏שמות י״ט:‏5,‏ 6;‏ ישעיהו מ״ג:‏10–12‏)‏ בדומה לכך,‏ הסיבה העיקרית לגאולת עם־ישראל מהשבי בבבל ב־537 לפה״ס היתה לאפשר את בניית בית־מקדשו של יהוה,‏ וחידוש עבודת־אלהים האמיתית.‏ (‏עזרא א׳:‏2–4‏)‏ כשהגולים הקדישו את מאמציהם רק לשיפור נוחיותם החומרית,‏ שלח יהוה את נביאיו חגי וזכריה כדי להזכיר להם מהי חובתם בפני יהוה.‏ ברכשם הבנה נכונה באשר לחירות שהעניק להם אלהים,‏ השלימו הם את בניית בית־המקדש,‏ לתהילתו של יהוה וכן לאושרו ולרווחתו של עמו.‏

אל לנו להחמיץ את מטרת החירות שהעניק לנו אלהים

18.‏ מדוע ניתן לומר שמשרתי יהוה בני־זמננו לא החמיצו את מטרת החירות שהעניק להם אלהים?‏

¹⁸ מה באשר לעובדי אלהים בימינו?‏ בתור אירגון,‏ הם לא החמיצו את מטרת החירות שהעניק להם אלהים.‏ בשנות ה־70 של המאה התשע־עשרה,‏ החלו הם להשתחרר מכזבים בבליים וליהנות מחירות משיחית גדלה והולכת,‏ זאת בתואם עם הכתוב במשלי ד׳:‏18‏:‏ ”‏ואורח צדיקים כאור נוגה הולך ואור עד נכון היום”‏.‏ אולם,‏ כשם שעמו הקדום של אלהים הוגלה לשבי בבבל לזמן מה,‏ משרתי יהוה בני־זמננו נלקחו,‏ במידה מסוימת,‏ לשבי ב”‏בבל הגדולה”‏,‏ בשנת 1918 לספירה.‏ (‏ההתגלות י״ז:‏1‏,‏ ,‏2 ,‏5)‏ נציגי דתות הכזב המרכיבות מעצמה דתית עולמית זו,‏ צהלו כאשר ”‏שני העדים”‏ הסמליים ’‏מתו’‏ באופן רוחני.‏ אך,‏ בחסדו,‏ שיקם אלהים את משרתיו המשוחים בשנת 1919,‏ ושיחרר אותם מבחינה רוחנית.‏ (‏ההתגלות י״א:‏3 ,‏7–11‏)‏ הם ניצלו לטובה את החירות שהעניק להם אלהים,‏ כעדיו המסורים של האל העליון.‏ לכן,‏ היה זה מתאים שבשנת 1931 קיבלו בשמחה את השם ”‏עדי־יהוה”‏!‏ (‏ישעיהו מ״ג:‏10–12‏)‏ במיוחד משנת 1935 ואילך,‏ הצטרפו למשיחיים המשוחים ”‏המון רב”‏ של מאמינים,‏ שתקוותם לזכות בחיי־נצח עלי־אדמות.‏ גם הם אינם מחמיצים את המטרה של החירות שהעניק להם אלהים.‏ — ההתגלות ז׳:‏9–17‏.‏

19,‏ 20.‏ (‏א)‏ מהי דרך אחת ראויה־לציון בה מנצלים לטובה משרתי אלהים את חירותם?‏ (‏ב)‏ באיזו דרך ברורה נוספת משתמשים עדי־יהוה לחיוב בחירות שהעניק להם אלהים?‏

¹⁹ משרתיו של יהוה עושים שימוש חיובי בחירות שנתן להם אלהים,‏ בשתי דרכים עיקריות.‏ ראשית,‏ הם מנצלים אותה כדי לחיות את חייהם בתואם עם עקרונות היושר וההגינות.‏ (‏פטרוס א׳.‏ ב׳:‏16‏)‏ עקב כך,‏ הם רכשו לעצמם שם חיובי ביותר!‏ למשל,‏ פעם נכנס אדם לאולם־מלכות בציריך,‏ שוויץ,‏ וציין שהוא מעוניין להיות אחד מעדי־יהוה.‏ כשנשאל מדוע,‏ הסביר שאחותו היתה בעבר אחת מעדי־יהוה,‏ אך נודתה מהקהילה עקב אי־מוסריות מינית.‏ הוא אמר:‏ ’‏זה האירגון שאני רוצה להיות חבר בו — אירגון אשר אינו סובל התנהגות פסולה’‏.‏ מסיבה טובה,‏ אם כן,‏ ציינה האנציקלופדיה הקתולית החדשה שעדי־יהוה רכשו לעצמם שם של ”‏קבוצה אשר התנהגותה היא בין הטובות ביותר בעולם”‏.‏

²⁰ עדי־יהוה משתמשים בחירות שהעניק להם אלהים גם בביצוע השליחות שהוטלה עליהם,‏ הלא היא לבשר את הבשורה הטובה על המלכות,‏ כשם שעשה ישוע.‏ (‏מתי ד׳:‏17‏)‏ הם אכן מכריזים על מלכות יהוה — בשיחות עם הזולת ובהפצת חומר מודפס,‏ בשירות־השדה ובכל הזדמנות אחרת.‏ הם עצמם מפיקים תועלת רבה מפעילות זו,‏ המחזקת את אמונתם והמחדדת את תקוותם.‏ בנוסף לכך,‏ פעילות זו מצילה הן את המשתתפים בה והן את שומעיהם.‏ (‏טימותיוס א׳.‏ ד׳:‏16‏)‏ על פעילות זאת,‏ ציין הספר Dynamic Religious Movements (‏תנועות דתיות פעלתניות)‏:‏ ”‏יהא זה קשה למצוא קבוצה אחרת בה החברים פעילים כה נמרצות למען דתם,‏ כפי שעושים עדי־יהוה”‏.‏

21.‏ מה מעיד על כך שיהוה מברך את השירות של עדיו?‏

²¹ יהוה מרעיף עלינו שפע ברכות בהגשימנו את מטרת החירות שהעניק לנו!‏ הדבר משתקף בדו״ח שירות־השדה מהשנה שעברה — שיא של למעלה מארבעה מיליון מבשרי מלכות,‏ ונוכחות של למעלה מעשרה מיליון בערב־הזיכרון למותו של ישוע.‏ סקר אחד העלה,‏ שבאירלנד הושגו 29 שיאים ברציפות חודש אחר חודש במספר המבשרים,‏ במקסיקו 78 שיאים במשך 80 חודשים,‏ וביפן 153 שיאים ברציפות!‏

נצל היטב את החירות שהעניק לך אלהים

22.‏ אילו שאלות מעוררות־מחשבה עלינו לשאול את עצמנו?‏

²² אם הינך אחד מעדי־יהוה המוקדשים,‏ האם מנצל אתה היטב את החירות שהעניק לך אלהים?‏ על כל אחד מאיתנו לשאול את עצמו:‏ ’‏האם אני נזהר לנצל חירות זו כך שלא אכשיל אחרים בהתנהגות פסולה?‏ האם אני מציית בכנות לחוקי ”‏קיסר”‏,‏ אך עם זאת שם את חוקי אלהים במקום הראשון?‏ האם אני משתף פעולה במידה מלאה עם זקני־הקהילה?‏ האם אני מנצל את חירותי עד תום בהטפת הבשורה הטובה?‏ האם אני תמיד ”‏עתיר פועל בעבודתו של האדון”‏?‏ (‏קורינתים א׳.‏ ט״ו:‏58‏)‏ או שמא להוט אני אחר קריירה חילונית,‏ בעוד שאני יכול לנצל בצורה טובה יותר את חירותי בהרחבת חלקי בשירות יהוה,‏ במאמצי לשאוף לתפקידים אחראיים יותר בקהילה או בשירות מלא?‏’‏

23.‏ מה עלינו לעשות כדי שלא נחמיץ את מטרת החירות שזכינו לה מאת אלהים?‏

²³ הבה ניענה לדברי העידוד:‏ ”‏טעמו וראו כי טוב יהוה”‏.‏ (‏תהלים ל״ד:‏9‏)‏ הבה נבטח בו,‏ ננהג בתואם עם חוקיו,‏ ונפאר את שמו הקדוש בנטילת חלק מלא בהכרזת מלכותו.‏ זכור ש’‏הזורעים בנדיבות יקצרו בשפע’‏.‏ (‏קורינתים ב׳.‏ ט׳:‏6‏)‏ לכן,‏ הבה נשרת את יהוה בכל לב ונפש;‏ ונוכיח בכך שלא החמצנו את מטרת החירות שהעניק לנו!‏

‏(‏מקור המאמר:‏ 92/‏3/‏15)‏

כיצד תשיב?‏

◻ איזה סוג של חירות יש לאלהים?‏

◻ כיצד מוגבלת חירות האדם?‏

◻ כיצד התאפשרה לאנושות החירות האמיתית?‏

◻ מה עלינו לעשות כדי שנמנע מלהחמיץ את מטרת החירות שהעניק לנו אלהים?‏

‏[‏תמונה בעמוד 8]‏

מספר גורמים,‏ כגון חוק־המשיכה,‏ מגבילים את חירות האדם