”מי הוליד אגלי טל?”
עיתונאי בן המאה ה־19 תיאר את אגלי הטל כ”אבני חן מימיות שיצר האוויר על־פני האדמה”. את איוב הקדום שאל הבורא: ”מי הוליד אגלי טל?” (איוב ל״ח:28). אלוהים הזכיר לאיוב שאגלי הטל היקרים הם יצירת כפיו.
לבד מיופיו המשול לאבן חן נוצצת, הטל מוזכר במקרא כביטוי לברכות, לפוריות, לשפע ולחיים (בראשית כ״ז:28; דברים ל״ג:13, 28; זכריה ח׳:12). בעונת הקיץ החמה והשחונה שבארץ ישראל הגן ’טל החרמון’ על צמחי האדמה, ומתוך כך, על העם היושב בה. פסגותיו המושלגות והמיוערות של החרמון עודן יוצרות אדי לילה המתעבים והופכים לנטפי טל רבים. דוד, מחבר התהלים, השווה בין הרענון שמביא עימו הטל לבין התענוג לשבת גם יחד עם אחים לאמונה, עובדי יהוה (תהלים קל״ג:3).
ההדרכות שנתן משה הנביא לבני ישראל היו נעימות ומרעננות כאגלי טל. הוא אמר: ”יערוף כמטר לִקחי. תיזל כטל אמרתי, כשעירים עלי דשא וכרביבים עלי עשב” (דברים כ״ג:2). עדי־יהוה מבשרים כיום בכל קצווי תבל את הבשורה משיבת הנפש על מלכות אלוהים (מתי כ״ד:14). אלוהים מושיט את ההזמנה: ”’בוא!’, הצמא יבוא נא, והחפץ יקח נא מים חיים חינם” (ההתגלות כ״ב:17). מיליונים מבני כל העמים נענים להזמנה זו וזוכים לרענון רוחני מאת אלוהים, רענון שבזכותו יוכלו לחיות לנצח.