כיצד תוכל להעניק לחייך משמעות עמוקה יותר
בספר משלי כתוב: ”אל תיגע להעשיר. מבינתך חדל. התעיף עיניך בו, ואיננו? כי עשׂה יעשה לו כנפיים כנשר יעוף השמים” (משלי כ״ג:4, 5). במילים אחרות, אין זה מן התבונה להתייגע כדי להתעשר, משום שהעושר עלול לעשות לו כנפיים ולעוף כנשר.
המקרא מלמד שהעושר החומרי יכול להתנדף חיש קל. הוא עלול להיעלם בן לילה בשל אסון טבע, שפל כלכלי או כל דבר בלתי צפוי אחר. יתרה מזו, גם אנשים שמצליחים מבחינה חומרית מקיצים לא אחת מאשליה אל התפכחות כואבת. הנה סיפורו של ג׳ון, אשר במסגרת עבודתו סיפק שירותי הסעדה (קייטרינג) לפוליטיקאים, לכוכבי ספורט ולבני משפחות מלוכה.
הוא מספר: ”הקדשתי את כל כולי לעבודה. עשיתי הרבה כסף, התארחתי במלונות פאר ולפעמים אפילו נסעתי לעבודה במטוס סילון פרטי. בהתחלה נהניתי, אבל אט אט נעשיתי משועמם. האנשים ששירתתי נראו לי שטחיים. חיי היו חסרי תוכן”.
ג׳ון נוכח שחיים נטולי ערכים רוחניים אינם חיים מלאי סיפוק. בדרשת ההר המפורסמת הצביע ישוע על המפתח לאושר בר קיימא. הוא אמר: ”אשרי המודעים לצורכם הרוחני” (מתי ה׳:3, ע״ח). מן התבונה, אפוא, להציב את העניינים הרוחניים במקום הראשון בחיים. עם זאת, קיימים גורמים אחרים שיכולים לעזור לנו להעניק לחיים משמעות עמוקה יותר.
תפקידם החשוב של בני משפחתך וידידיך
האם היית נהנה מן החיים אילו לא היית בקשר עם משפחתך ולא היו לך ידידים קרובים? מובן שלא. הבורא נטע בנו את הצורך לאהוב ולהיות נאהבים. זו אחת הסיבות שישוע הדגיש את המצווה ”ואהבת לרעך כמוך” (מתי כ״ב:39). המשפחה היא מתנה מאת אלוהים המקנה מסגרת אידיאלית לגילוי אהבה נטולת אנוכיות (אפסים ג׳:14, 15).
כיצד יכולה המשפחה להעניק לחיינו משמעות עמוקה יותר? ניתן להמשיל משפחה מאוחדת לגן יפהפה המספק מחסה מרענן ממתחי היומיום. במסגרת המשפחה ניתן למצוא ידידות וחמימות משיבות נפש המסלקות את רגשי הבדידות. כמובן, לא כל משפחה הופכת אוטומטית לחוף מבטחים. אך ככל שנחזק את קשרי המשפחה, כן נתקרב זה לזה והחיים יהיו מלאים יותר. למשל, הזמן ותשומת הלב שבני זוג מקדישים כדי לגלות אהבה וכבוד זה לזה הם השקעות יומיומיות שבסופו של דבר יניבו רווחים רבים (אפסים ה׳:33).
אם יש לנו ילדים, עלינו להשתדל שהסביבה שבה הם גדלים תהיה סביבה בריאה. דרושים מאמצים כדי לבלות עימם, לשמור על אפיקי תקשורת פתוחים ולתת להם הדרכה רוחנית. אך הזמן והמאמצים שנשקיע יסבו לנו סיפוק רב. הורים מוצלחים רואים בילדיהם ברכה, כנחלה מידי יהוה שיש לטפל בה כהלכה (תהלים קכ״ז:3).
ידידים טובים תורמים אף הם לחיים מלאי סיפוק ובעלי משמעות עמוקה יותר (משלי כ״ז:9). היכולת להזדהות עם האחר תעזור לנו לרכוש ידידים רבים (פטרוס א׳. ג׳:8). אם נפלנו, יעזרו לנו ידידי אמת לקום (קהלת ד׳:9, 10). ”הרֵע” האמיתי הוא כ”אח לצרה יוולד” (משלי י״ז:17).
מה רב הסיפוק שמניבה ידידות אמיתית! בחברת ידיד נעשית שקיעת השמש יפה יותר, הארוחה הופכת עריבה יותר לחך והמוסיקה נעשית נעימה יותר לאוזן. כמובן, משפחה קרובה וידידי אמת הם רק שניים מן הגורמים התורמים לחיים מלאי משמעות. אילו דברים נוספים שמאת אלוהים יכולים להעניק לחיינו משמעות עמוקה יותר?
סיפוק צרכינו הרוחניים
כאמור, ישוע המשיח ציין שהמודעות לצורך הרוחני היא המפתח לאושר. מטבע ברייתנו יש בנו נטייה רוחנית ויכולת מוסרית. זו הסיבה שהמקרא מדבר על ”האדם הרוחני” ועל ”האדם אשר בסתר הלב” (קורינתים א׳. ב׳:15; פטרוס א׳. ג׳:3, 4).
על־פי המילון הפרשני למילים בברית החדשה מאת וו. א. ווין, הלב הוא סמל ל”כל פעילותו הנפשית והמוסרית של האדם, ולכל היסודות הרציונליים והרגשיים”. לביאור דבריו מוסיף ווין: ”במילים אחרות, הלב משמש בלשון השאלה סמל למקורות החבויים של האישיות הפנימית”. המילון מוסיף ואומר כי ”הלב, השוכן בנו עמוק, מכיל בתוכו את ’האדם הנסתר’... האדם האמיתי”.
כיצד ניתן לספק את צרכיו של ”האדם הרוחני” ו”האדם הנסתר”, כלומר, ”האדם אשר בסתר לב”? אחד הצעדים הנחוצים לסיפוק צרכינו הרוחניים הוא להכיר בעובדה שנאמרה מפי מחבר התהלים: ”דעו כי יהוה הוא אלוהים. הוא עשנו, ולא אנחנו. [אנו] עמו וצאן מרעיתו” (תהלים ק׳:3). הכרה בכך מובילה למסקנה ההגיונית שאנו חייבים לתת דין וחשבון לאלוהים. כדי להיות חלק מ”עמו וצאן מרעיתו”, עלינו לפעול על־פי דברו, המקרא.
האם אחריות זו לפני הבורא היא דבר שלילי? לא, מפני שעצם הידיעה שהתנהגותנו חשובה לאלוהים מוסיפה משמעות לחיינו. הדבר מעודד אותנו להיות אנשים טובים יותר — מטרה נעלה בהחלט. ”אשרי איש ירא את יהוה, במצוותיו חפץ מאוד”, אומר הכתוב בתהלים קי״ב:1. יראת כבוד מפני אלוהים ועשיית מצוותיו בלב ובנפש יעניקו לחיינו משמעות עמוקה יותר.
מדוע הצייתנות לאלוהים מסבה לנו סיפוק? משום שיש לנו מצפון, מתנה שנתן אלוהים לכל בני האדם. המצפון הוא בחזקת בוחן מוסרי הפוסק אם דבר מה שעשינו או שאנו מתכוונים לעשות מותר או אסור. כולנו התנסינו בנקיפות מצפון (רומים ב׳:15). המצפון יכול גם לגמול לנו. כשאנו עושים מעשים טובים, שלא מטעמים אנוכיים, למען אלוהים ולמען בני אדם, מציפה אותנו תחושה של סיפוק ושביעות רצון. מתברר לנו ש”גדול אושרו של הנותן משל המקבל” (מעשי השליחים כ׳:23, ע״ח). ויש סיבה חשובה לכך.
הבורא ברא אותנו בצורה כזו שהרצונות והצרכים של בני אדם אחרים משפיעים עלינו. הושטת עזרה לזולת מסבה לנו עונג. בנוסף לכך, המקרא אומר שכאשר אנו עוזרים לנזקקים, אלוהים רואה זאת כטובה שנעשתה עבורו (משלי י״ט:17).
היכולה תשומת לב לצרכינו הרוחניים לעזור לנו באופן מעשי ולא רק לנסוך בנו סיפוק פנימי? ריימונד, איש עסקים מן המזרח התיכון, מאמין שכן. ”המטרה שלי בחיים היתה לעשות כסף ותו לא”, הוא מספר. ”אבל מן הרגע שהבנתי עמוק בלבי שיש אלוהים ושהמקרא מביע את רצונותיו, נעשיתי אדם אחר. ענייני פרנסה תופסים היום מקום שני בחיי. המאמץ לעשות את רצון אלוהים חוסך ממני את רגשי השנאה ההרסנית. אבי נהרג במלחמה, אבל אינני רוצה לנקום באחראים למותו”.
ריימונד נוכח כי הדאגה המסורה לצרכיו של ”האדם הרוחני” יש בה כדי לרפא פצעים רגשיים עמוקים. עם זאת, אם לא נדע להתמודד עם בעיות היומיום, לא נזכה לסיפוק אמיתי בחיים.
”שלום אלוהים”
בעולמנו הקדחתני מעטים הם הימים שחולפים על מי מנוחות. תאונות קורות, תוכניות משתבשות ואנשים מאכזבים אותנו. הפרעות אלו עלולות לגזול את אושרנו. ואולם, למשרתי יהוה אלוהים מבטיח המקרא סיפוק פנימי, ”שלום אלוהים”. כיצד ניתן להשיג שלום זה?
השליח פאולוס כתב: ”אל תדאגו לשום דבר, כי אם בכל דבר הציגו משאלותיכם לאלוהים בתפילה ובתחנונים ובהודיה. ושלום אלוהים הנשגב מכל שכל ינצור את לבבכם ואת מחשבותיכם במשיח ישוע” (פיליפים ד׳:6, 7). במקום לנסות לשאת את בעיותינו לבד, עלינו להתפלל מעומק הלב ולהשליך על אלוהים את משאותינו היומיומיים (תהלים נ״ה:23). האמונה שאלוהים ייענה לתחינותינו באמצעות בנו, ישוע המשיח, תגדל ככל שנתקדם מבחינה רוחנית וככל שנזהה את העזרה שהוא מושיט לנו (יוחנן י״ד:6, 14; תסלוניקים ב׳. א׳:3).
לאחר שנבנה את ביטחוננו ביהוה אלוהים, ה”שומע תפילה”, יהיה לנו קל יותר להתמודד עם ניסיונות, כגון מחלה ממושכת, זִקנה או שכול (תהלים ס״ה:3). אבל כדי שלחיינו תהיה משמעות אמיתית, עלינו לחשוב גם על העתיד.
גילו בתקווה
כתבי־הקודש מבטיחים שיהיו ’שמים חדשים וארץ חדשה’, ממשלה שמימית צודקת ואוהבת שתשלוט על בני אדם עושי רצון אלוהים (פטרוס ב׳. ג׳:13). בעולם חדש זה, ייפנו המלחמות והעוולות את מקומם לשלום ולצדק. אין זו משאלה חולפת ותו לא, אלא אמונה היכולה ללכת ולהתחזק מיום ליום. זו בשורה טובה ומשמחת (רומים י״ב:12; טיטוס א׳:2).
ג׳ון, שהוזכר בתחילת המאמר, חש כיום שלחייו יש משמעות עמוקה יותר. ”תמיד האמנתי באלוהים אם כי מעולם לא הייתי ממש דתי”, הוא אומר. ”אבל לא עשיתי שום דבר בעניין עד אשר ביקרו אצלי שני עדי־יהוה. המטרתי עליהם שאלות, כמו: ’מה מטרת קיומנו? ומה צופן לנו העתיד?’ התשובות המקראיות שלהם הניחו את דעתי ונתנו לי לראשונה בחיי תחושה של משמעות. וזו היתה רק ההתחלה. פיתחתי צימאון לאמת שהביא אותי לחולל שינוי בערכיי מקצה לקצה. אינני עשיר עוד מבחינה חומרית, אך אני מרגיש כמו מיליונר מבחינה רוחנית”.
אולי גם אתה, כמו ג׳ון, לא השתמשת שנים בנטייה הרוחנית שלך. אך אם תפתח ”לבב חוכמה” תוכל להפיח בה רוח חיים (תהלים צ׳:12). בנחישות דעת ובמאמצים תוכל למצוא שמחה, שלום ותקווה אמיתיים (רומים ט״ו:13). ואז תהיה לחייך משמעות עמוקה יותר.
[תמונה בעמוד 6]
התפילות יכולות להעניק לנו את ”שלום אלוהים”
[תמונות בעמוד 7]
האם אתה יודע כיצד תוכל לתרום לחיי משפחה מאושרים יותר?