”יום לסובלנות דתית”
מוקסמת משיחה שהיתה לה עם עדי־יהוה, החליטה מנהלת בית־ספר בפולין לקבוע בבית־ספרה ”יום לסובלנות דתית”. היא הציעה שמתנדבים מקרב התלמידים — קתולים, בודהיסטים ועדי־יהוה — יכינו נאומים קצרים כדי שיתר התלמידים יכירו את עיקרי אמונתם ומנהגיהם. בו במקום התנדבו שלושה עדי־יהוה בגיל העשרֵה.
הגיע היום, והראשונה שהציגה את דבריה היתה מלווינה בת ה־15. היא אמרה בין השאר: ”רבים מכם הכירו אותנו לפני שהתחלנו ללמוד בבית־ספר זה משום שביקרנו בבתיכם. אולי אתם שואלים מדוע אנו ממשיכים ללכת מבית לבית. הסיבה לכך היא שאנו הולכים בעקבות ישוע המשיח, מייסד הדת המשיחית האמיתית. הוא הכריז את הבשורה הטובה על מלכות אלוהים בכל מקום שהיו בו אנשים. כך עשו גם השליחים והמשיחיים הראשונים. במקומות רבים עומדים עדי־יהוה במבחני אמונה קשים, אבל אנחנו שמחים שבבית־ספרנו טוב לנו וכולכם תורמים לכך. ועל כך אנו מודים לכם!”
בסיום דבריה אמרה מלווינה: ”יש עוד סיבה שבגללה אנחנו מבקרים בבתיכם. איכפת לנו מכם. המקרא אומר שבקרוב תתנסה האנושות באירועים מזעזעים. אז בפעם הבאה שנדפוק על דלת ביתכם, אנא הקדישו לנו מזמנכם והקשיבו. ברצוננו לומר לכם כיצד נוכל לחיות יחד לנצח בגן־עדן עלי אדמות”.
הנואם הבא היה מאטאיוּש, גם הוא בן 15. מאטאיוש סיפר לקהל שבמרוצת השנים השתמשו עדי־יהוה בשיטות שונות להפצת הבשורה הטובה. לדוגמה, ב־1914 — בתקופת הסרטים האילמים — הקרינו העדים את ה”פוטו־דרמה של הבריאה”, סרט המורכב מתמונות נעות ושקופיות בליווי קול מתואם.
מאטאיוש דיבר גם על ה־שימוש ברדיו להפצת בשורת המלכות ותיאר את המערכת הייחודית שפיתחו עדי־יהוה, מערכת סדר־צילום אלקטרונית רב־לשונית ממוחשבת. הוא גם סיפר כיצד עדי־יהוה מספקים לרופאים מידע לגבי שיטות טיפול ללא שימוש בדם. ”רופאים רמי דרג בפולין מדברים כיום בחיוב על עמדתנו ומדגישים שמדי שנה יותר ויותר חולים שאינם עדי־יהוה מנותחים ללא עירויי דם”, אמר.
לסיום דיבר מאטאיוש על בניית אולמי־מלכות ואמר: ”האם אתם מעוניינים לבקר באולם שלנו? הכניסה חינם, ואין איסוף תרומות”. באשר למרכז הכינוסים בסוֹסְנוֹביֶץ’, אמר מאטאיוש: ”כדאי לכם לראות את המבנה הגדול והשימושי הזה. למה שלא נלך לשם יחד? יש לנו רעיון, וחברתנו קטרז׳ינה תספר לכם מהו”.
אחריו דיברה בהתלהבות קטרז׳ינה בת ה־15: ”אתם מוזמנים לבוא לסוֹסְנוֹביֶץ’ לכינוס המחוזי של עדי־יהוה. ידונו שם בנושאים הקשורים לצעירים”. קטרז׳ינה סיפרה גם על הטקס העיקרי שעורכים המשיחיים — טקס הזיכרון למות ישוע המשיח. היא עודדה את המאזינים ואמרה: ”בשנה שעברה השתתפו בטקס יותר מ־14 מיליון איש. מדוע לא תצטרפו אלינו בפעם הבאה?”
לאחר הנאומים נתנו מלווינה, מאטאיוש ו־קטרז׳ינה למורים את הספר עדי־יהוה — מכריזי מלכות אלוהים (לועזית), וגם שני סרטי וידיאו על עיקרי אמו־נתם ופעליהם של עדי־יהוה.a המורים קיבלו זאת בהוקרה והבטיחו להשתמש בחומר ב־שיעורי היסטוריה.
בתום התוכנית ניגנה מרטינה בת ה־12 בפני כל הקהל את השיר ”תודה, יהוה”. בני נוער אלו מעדי־יהוה ’התחזקו באלוהיהם’ ומסרו עדות טובה (תסלוניקים א׳. ב׳:2). איזו דוגמה נפלאה לעדים צעירים בעולם כולו!
[הערת שוליים]
a יצאו לאור מטעם עדי־יהוה.
[תמונה בעמוד 26]
קטרז׳ינה בוחרת פסוקים לצורך הנאום
[תמונה בעמוד 26]
מלווינה מכינה את הנאום מספר ימים לפני הגשתו בבית־הספר