בטח ביהוה — האל האמיתי
האם הבטת פעם השמיימה בלילה בהיר וראית מאות כוכבים? איך אתה מסביר את קיומם?
בדממת הלילה השמיעו הכוכבים את קולם לדוד מלך ישראל והניעו אותו לכתוב: ”השמים מספרים כבוד אל, ומעשה ידיו מגיד הרקיע” (תהלים י״ט:2). כן, הבורא, ולא הנברא, ראוי ”לקבל את הכבוד והיקר והגבורה” (ההתגלות ד׳:11; רומים א׳:25).
”בונה הכול הוא האלוהים”, מוסר המקרא (עברים ג׳:4). ואכן האל האמיתי, אשר שמו יהוה, הוא ’לבדו עליון על כל הארץ’ (תהלים פ״ג:19). הוא אינו אשליה או מראה תעתועים. ישוע המשיח אמר על יהוה, אביו השמימי: ”שולחי הוא אמת [”אמיתי”, דל’]” (יוחנן ז׳:28).
יהוה מממש את מטרותיו
שמו הייחודי של אלוהים, יהוה, מופיע כמעט 000,7 פעם בתנ״ך לבדו. עצם שמו מעיד על כך שהוא אמיתי. משמעותו המילולית של שם אלוהים היא ”גורם להיות”. כך יהוה מזהה את עצמו כאל המממש את מטרותיו. כאשר שאל משה את אלוהים לשמו, הסביר יהוה את משמעות השם ואמר: ”אהיה אשר אהיה” (שמות ג׳:14). יהוה בוחר להיות כל מה שדרוש כדי לממש את מטרותיו הצודקות ואת הבטחותיו. מסיבה זו הוא נושא מגוון מרשים של תארים, כגון בורא, אב, אדון, רועה, יהוה צבאות, שומע תפילה, שופט, מורה וגואל (שופטים י״א:27; תהלים כ״ג:1; ס״ה:3; ע״ג:28; פ״ט:27; ישעיהו ח׳:13; ל׳:20; מ׳:28; מ״א:14).
רק האל האמיתי ראוי לשאת את השם יהוה, וזאת משום שבני אדם אינם יכולים להבטיח שתוכניותיהם יצאו אל הפועל (יעקב ד׳:13, 14). יהוה לבדו יכול לומר: ”כי כאשר ירד הגשם, והשלג, מן השמים ושמה לא ישוב, כי אם הרווה את הארץ והולידהּ והצמיחהּ, ונתן זרע לזורע ולחם לאוכל, כן יהיה דברי אשר יצא מפי. לא ישוב אלי ריקם, כי אם עשה את אשר חפצתי והצליח אשר שלחתיו” (ישעיהו נ״ה:10, 11).
יהוה עושה את חפצו בוודאות כה רבה, עד כי דברים שאולי נראים חסרי שחר לדידם של בני אדם, אמיתיים עבורו. זמן רב אחרי מותם של אברהם, יצחק ויעקב, הזכיר אותם ישוע ואמר: ”והאלוהים לא אלוהי המתים כי אם אלוהי החיים, שהרי הכול חיים לו” (לוקס כ׳:37, 38). שלושת האבות הנאמנים כבר מתו, אך מכיוון שהתגשמות מטרתו של יהוה להקימם לתחייה היתה כה ודאית, הם נחשבים לחיים. עבור יהוה, השבת אותם משרתים נאמנים לחיים אינה קשה יותר מבריאת אדם הראשון עפר מן האדמה (בראשית ב׳:7).
השליח פאולוס הביא דוגמה נוספת לכך שאלוהים מגשים את מטרותיו. אברהם נקרא בכתבי־הקודש ”אב המון גויים” (רומים ד׳:16, 17). כאשר לאברם לא היו עדיין ילדים, שינה יהוה את שמו לאברהם, שמשמעו ”אב המון”. יהוה הגשים את משמעות שם זה כאשר חידש בדרך נס את כוח הפרייה והרבייה של אברהם הקשיש ושל אשתו הזקנה שרה (עברים י״א:11, 12).
בידי ישוע היו סמכות וכוח רבים ולכן היה באפשרותו לדבר על המציאוּת מנקודת מבט נעלה יותר מזו של בני אנוש. אף שידידו הטוב אלעזר נפטר, אמר ישוע לתלמידיו: ”אלעזר ידידנו נרדם, אך אני הולך להעיר אותו” (יוחנן י״א:11). מדוע אמר ישוע שהאיש המת רק ישן?
כאשר הגיע ישוע לעירו של אלעזר, בית עניה, הוא הלך לקבר והורה לגולל את האבן מפי המערה. לאחר שהתפלל בקול רם, ציווה: ”אלעזר, צא החוצה!” ואז, כשעיני הנוכחים נשואות אל הקבר, ”יצא המת כשרגליו וידיו כרוכות בתכריכים ופניו עטופות במטפחת”. ישוע אמר להם: ”התירו אותו והניחו לו ללכת” (יוחנן י״א:43, 44). ישוע הקים את אלעזר לתחייה — הוא השיב לחיים אדם שהיה מת ארבעה ימים! ישוע לא חטא לאמת כשאמר שידידו נרדם. מנקודת מבטם של יהוה וישוע, אלעזר המת היה כביכול ישן. אכן, ישוע ואביו השמימי עוסקים בעניינים אמיתיים ומציאותיים.
יהוה יכול לממש את תקוותינו
איזה ניגוד חד קיים בין אלילי כזב ובין האל האמיתי! לשווא מייחסים עובדי האלילים כוחות על־אנושיים למושאי פולחנם. אך אין בהערצה זו כדי להקנות לאותם אלילים כוחות פלאיים. לעומתם, יהוה יכול בצדק להתייחס למשרתיו מימי קדם אשר מתו כאל אנשים חיים, משום שביכולתו להקים אותם לתחייה. ”יהוה אלוהים אמת”; הוא לעולם לא יתעה את משרתיו (ירמיהו י׳:10).
מה מנחם לדעת שיהוה יקים לתחייה בזמן שקבע לכך את כל המתים השמורים בזיכרונו! (מעשי השליחים כ״ד:15) ואכן, תקומה מן המתים כרוכה בשיקום דפוסי ההתנהגות של הפרט. הבורא אינו מתקשה לזכור את דפוסי ההתנהגות של המתים, שהרי חוכמתו וכוחו נעלים לאין שיעור (איוב י״ב:13; ישעיהו מ׳:26). יהוה, ברוב אהבתו, ישתמש בזיכרונו המושלם כדי להקים את המתים לתחייה בגן־עדן עלי אדמות ולהשיב להם את האישיות שהיתה להם בטרם מתו (יוחנן א׳. ד׳:8).
קצו של עולם השטן הולך וקרב, אך לכל הבוטחים באל האמיתי מובטח עתיד נהדר (משלי ב׳:21, 22; דניאל ב׳:44; יוחנן א׳. ה׳:19). מחבר התהלים מחזק את ידינו: ”ועוד מעט ואין רשע... וענווים יירשו ארץ והתענגו על רוב שלום” (תהלים ל״ז:10, 11). פשיעה ואלימות יהיו נחלת העבר. הצדק ימשול בכול, וקשיים כלכליים ייעלמו לבלי שוב (תהלים ל״ז:6; ע״ב:12, 13; ישעיהו ס״ה:21–23). לא יישאר זכר לאפליה חברתית, גזעית, שבטית ואתנית (מעשי השליחים י׳:34, 35). לא יהיו עוד מלחמות וכלי נשק (תהלים מ״ו:10). באותה עת ”בל יאמר שכן ’חליתי’” (ישעיהו ל״ג:24). הכול ייהנו מבריאות איתנה ומושלמת (ההתגלות כ״א:3, 4). גן עדן עלי אדמות יהפוך בקרוב למציאות. יהוה הבטיח זאת!
כן, כל התקוות המבוססות על המקרא יתממשו בקרוב. אז מדוע שניתן לכל אלילי העולם הזה להוליכנו שולל אם אנו יכולים לשים את מלוא מבטחנו ביהוה? הוא ”חפץ שכל בני אדם ייוושעו ויגיעו להכרת האמת” (טימותיאוס א׳. ב׳:3, 4). במקום שנקדיש זמן ומשאבים לאשליות ולחזיונות התעתועים של העולם ושל אליליו, מוטב שנרחיב את ידיעותינו על האל האמיתי ונבטח בו בכל לבנו (משלי ג׳:1–6; יוחנן י״ז:3).
[תמונה בעמוד 6]
מנקודת מבטם של יהוה וישוע, אלעזר רק נרדם
[תמונות בעמוד 7]
גן עדן עלי אדמות יהפוך בקרוב למציאות