שאלות של קוראים

מהי השקפת הקהילה המשיחית לגבי זללנות?‏

דבר־​אלוהים מגנה הן את השכרות והן את הזללנות כהתנהגות שאינה מקובלת בקרב משרתי אלוהים.‏ לפיכך,‏ יחסה של הקהילה המשיחית לזללן חסר תקנה היא בדיוק כמו לשיכור מוּעד.‏ אין מקום לא לסובאים ולא לזללנים בקהילה המשיחית.‏

במשלי כ״ג:‏20,‏ 21 נאמר:‏ ”‏אל תהי בסובאי יין,‏ בזוללי בשר למו.‏ כי סובא וזולל ייוורש,‏ וקרעים תלביש נומה”‏.‏ בדברים כ״א:‏20 אנו קוראים על אדם ”‏סורר ומורה”‏ שהיה ראוי לפי תורת משה לדין מוות.‏ לפי הפסוק,‏ שתי התכונות ”‏זולל וסובא”‏,‏ אפיינו מורד חסר חרטה זה.‏ ברור שהדעת לא סבלה זללנות בעם ישראל הקדום בקרב אלה שרצו לשרת את אלוהים.‏

מה הזללנות מקפלת בתוכה ומה יש לכתבי־​הקודש המשיחיים לומר בנושא?‏ הזללן מוגדר כ”‏אדם הנוהג בחמדנות וברעבתנות באכילה ובשתייה”‏.‏ אם כן,‏ הזלילה היא צורה של חמדנות,‏ והרי דבר־​אלוהים מציין ש”‏חמדנים”‏ לא יימנו בין יורשי מלכות אלוהים (‏קורינתים א׳.‏ ו׳:‏9,‏ 10;‏ פיליפים ג׳:‏18,‏ 19;‏ פטרוס א׳.‏ ד׳:‏3‏)‏.‏ בנוסף,‏ כאשר הזהיר השליח פאולוס את המשיחיים לבל יעסקו ב”‏מעשי הבשר”‏,‏ הוא מנה באותה נשימה ”‏שכרות,‏ הוללות וכדומה”‏ (‏גלטים ה׳:‏​19–21‏)‏.‏ ברוב המקרים מתלוות לבולמוס האכילה גם שכרות והוללות.‏ ללא ספק,‏ הזללנות כלולה בדברי פאולוס:‏ ”‏וכדומה”‏.‏ וכדין יתר ”‏מעשי הבשר”‏,‏ יש להרחיק מן הקהילה משיחי שיצא לו שם של זללן המסרב בכל תוקף לשנות את אורח חייו החמדני (‏קורינתים א׳.‏ ה׳:‏11,‏ 13‏)‏.‏a

הגם שהשכרות שקולה במקרא כנגד זללנות,‏ קל יותר לזהות את השכרות משום שברוב המקרים הסימנים ניכרים לעין.‏ ואולם קשה בהרבה להצביע על הפרט כזללן מושבע,‏ מכיוון שלא ניתן להסיק מסקנות רק על־​פי מראה חיצוני.‏ מכאן שטיפול במצבים בנושא חשוב זה דורש משנה תשומת לב וחדות הבחנה מצד זקני־​הקהילה.‏

לדוגמה,‏ השמנוּת עשויה להוות ראיה לזללנות,‏ אך אין זה כלל גורף.‏ משקל יתר יכול להיגרם ממחלה.‏ סיבה אחרת לעודף משקל נובעת מגורמים תורשתיים.‏ עלינו גם לזכור כי השמנה היא מצב פיסי בעוד שזללנות היא הלוך נפש.‏ השמנוּת מוגדרת כ”‏הצטברות שומן גוף עודף”‏,‏ ולעומת זאת הזללנות או הגרגרנות כ”‏אכילה בחמדנות רבה או אכילה מופרזת”‏.‏ לפיכך,‏ הזללנות אינה נקבעת על־​פי ממדיו של האדם,‏ אלא על־​פי גישתו למזון.‏ האדם יכול להיות בעל משקל נורמאלי או אפילו רזה אך עדיין זללן.‏ נוסף על כך,‏ ההגדרה למשקל אידיאלי או לגזרה מושלמת שונה לחלוטין ממקום למקום.‏

מה הם תסמיני הזללנות?‏ הזללן אינו מגלה בדרך כלל ריסון עצמי.‏ הוא נתקף בולמוס ומלעיט עצמו באוכל עד כדי הרגשת חוסר נוחות ורצון להקיא.‏ היעדר ריסון עצמי מצביע כי אין זה מעניינו כלל ועיקר שהוא מטיל חרפה על יהוה ומכפיש את שמם הטוב של משרתיו (‏קורינתים א׳.‏ י׳:‏31‏)‏.‏ מאידך,‏ אין לקטלג אוטומטית אדם כ”‏בעל תאוות”‏ רק משום שהפריז באכילה בכמה מקרים בודדים (‏אפסים ה׳:‏5‏)‏.‏ בכל אופן,‏ בהתאם לרוח הדברים שבגלטים ו׳:‏1‏,‏ ייתכן שמשיחי שנוהג כך זקוק לעזרה.‏ פאולוס מבהיר:‏ ”‏אחיי,‏ אם ייכשל איש מכם באיזו עבירה,‏ אתם האנשים הרוחניים תקימו אותו ברוח של ענווה”‏.‏

מדוע עצת המקרא להימנע מלהפריז באכילה חשובה בייחוד כיום?‏ משום שבמיוחד לגבי תקופתנו הזהיר ישוע:‏ ”‏הישמרו לכם שלא יכבד לבבכם בשתיה [‏”‏בזללנות”‏,‏ ע״ח‏]‏ ובשכרון ובדאגות החיים והיום ההוא יבוא עליכם פתאום;‏ כי כמו פח יבוא”‏ (‏לוקס כ״א:‏34,‏ 35‏)‏.‏ אחת הדרכים החשובות להימנע מאורח חיים הרסני מבחינה רוחנית היא להתרחק מאכילה מופרזת.‏

מתינות היא מעלה משיחית (‏טימותיאוס א׳.‏ ג׳:‏2,‏ 11‏)‏.‏ לכן,‏ אין ספק שיהוה יושיט יד למי שמבקשים באמת ובתמים ליישם את עצת המקרא בקשר להרגלי אכילה ושתייה מתונים (‏עברים ד׳:‏16‏)‏.‏

‏[‏הערת שוליים]‏