האם זה משנה באיזו דת אתה בוחר?
כאשר אנו יוצאים לקניות, מרביתנו אוהבים לבחור מתוך מגוון רחב של פריטים. אם יש בשוק מבחר פירות וירקות, מתאפשר לנו לבחור מביניהם את המועדפים עלינו אשר יהיו גם טובים לבני משפחתנו. כאשר חנות בגדים מציעה שלל סגנונות לבוש, במבחר צבעים ובמחירים השווים לכל כיס, ביכולתנו לבחור פרטי לבוש ההולמים אותנו. בחירות מסוימות בחיינו הן עניין של טעם אישי. אחרות משפיעות על רווחתנו, כגון בחירת מזון בריא או חברים נבונים. ומה באשר לבחירת דת? האם הדרך שבה אנו עובדים את אלוהים היא עניין של טעם אישי ותו לא? או האם מדובר בנושא בעל השפעה כבדת משקל על רווחתנו?
קיימת קשת רחבה של דתות לבחירה. כיום בארצות רבות יש חופש דת, ויותר ויותר אנשים אינם רואים כל מניעה לעזוב את הדת שהתחנכו על ברכיה. משאל שנעשה בארצות־הברית העלה ש־80 אחוז מהאמריקנים ”מאמינים שיותר מדת אחת מובילה לישועה”. כמו כן, ”אחד מתוך חמישה ציין ששינה את דתו כמבוגר”. סקר שנערך בברזיל הראה שכמעט רבע מהתושבים שינו את דתם.
בעבר ניטשו ויכוחים סוערים בשל הבדלים דוקטרינליים בין דת אחת לרעותה. בימינו, הדעה הרווחת היא שאין זה משנה באיזו דת אתה בוחר. האומנם? האם בחירתך בנושא הדת עשוייה להשפיע על חייך?
כפי שצרכן נבון שואל שאלות לגבי מקור המוצרים המוצעים למכירה, יהיה זה נבון מצידך אם תברר ותשאל כיצד כל הדתות נוצרו, ולשם מה. את התשובות לכך תמצא במקרא.
כיצד דתות נוצרות?
כאלף שנה לפני שבא ישוע לכדור־הארץ, ייסד המלך ירבעם בישראל הקדומה דת חדשה. ירבעם היה המלך הראשון בממלכת ישראל הצפונית העצמאית, והוא שם לו למטרה ללכד סביבו את נתיניו. ”וייוועץ המלך ויעש שני עגלי זהב, ויאמר אליהם: ’רב לכם מעלות ירושלים. הנה אלוהיך, ישראל’” (מלכים א׳. י״ב:28). אין ספק שהמלך התכוון לרתום את הדת כדי להסית את נאמנותם של בני העם מירושלים, היכן שנהגו לעבוד את אלוהים. דת זו החזיקה מעמד מאות שנים ולבסוף המיטה אסון על מיליוני אנשים, כאשר אלוהים העניש את ישראל הכופרת. דת ירבעם הייתה תחבולה פוליטית. באופן דומה, מספר דתות ממוסדות הקיימות עד ימינו נוצרו במטרה לחזק את כוחם של גורמים פוליטיים.
השליח פאולוס חשף מניע נוסף המוביל להיווסדותן של דתות חדשות. הוא כתב: ”אני יודע שאחרי צאתי יבואו בתוככם זאבים עזים אשר לא יחוסו על העדר, ומקרבכם יקומו אנשים דוברי תהפוכות להטות אחריהם את התלמידים” (מעשי השליחים כ׳:29, 30). מנהיגים יהירים מקימים לעתים קרובות תנועות דתיות רק כדי להיות באור הזרקורים. כנסיות המתיימרות לייצג את תורת המשיח מתפצלות לזרמים רבים.
את מי הדתות מעוניינות לרצות?
יש אשר מקימים דת חדשה כמענה לביקוש מצד הציבור. לדוגמה, כתב העת האקונומיסט דיווח על תופעת ה”מגה־כנסיות” בארצות־הברית. המאמר מציין כי כנסיות אלו עולות כפורחות מאחר שהן ”מבוססות על העיקרון שעליו מבוסס כל עסק מצליח: הלקוח תמיד צודק”. בחלקן נערכים טקסים תוססים המלווים ב”סרטי וידיאו, אלמנטים דרמטיים ומוסיקה מודרנית”. מנהיגי הדת באותן כנסיות טוענים שהם מלמדים את צאן מרעיתם להיות ”עשירים, בריאים ונטולי דאגות”. אומנם הכנסיות הללו סופגות ביקורת על כך שהן נכנסות לתעשיית הבידור או ”לתעשיית העזרה העצמית”, אך אותו כתב עת אומר: ”הן בסך הכול מגיבות לביקוש”. הכתבה מסתיימת במילים: ”המיזוג בין עסקים לדת מתברר כהצלחה מסחררת”.
אף־על־פי שהאופי העסקי בדתות אחרות פחות מוחצן, כנסיות ה”מגיבות לביקוש” מזכירות לנו את אזהרתו של פאולוס. הוא כתב: ”יבוא הזמן שלא יסבלו את הלקח הבריא, אלא יאספו להם מורים לפי מאווייהם לשם שעשועי אוזניים, ומן האמת יטו אוזניהם לפנות אל האגדות” (טימותיאוס ב׳. ד׳:3, 4).
מאחר שדתות רבות קמו מתוך רצון להשיג כוח פוליטי, יוקרה ואהדה — ולא מתוך כוונה להשביע את רצון אלוהים — אין פלא אפוא שהדתות מעורבות במעשים מרושעים, כגון התעללות בילדים, הונאה, מלחמות או טרור. ברוב המקרים הדת היא מקסם שווא. מה עליך לעשות כדי לא ללכת שולל?
[קטע מוגדל בעמוד 4]
דתות רבות קמו מתוך רצון להשיג כוח פוליטי, יוקרה ואהדה — ולא מתוך כוונה להשביע את רצון אלוהים