חיפוש אחר טעויות הוביל אותי לאמת
סיפורו של ר. סטיוארט מרשל
”אנחנו לא מדברים עם עדי־יהוה”, אמר הכומר הישועי. ”הם משתמשים במקרא”. תשובתו הפתיעה אותי כיוון שרגע אחד קודם לכן ביקשתי ממנו לעזור לאשתי על־ידי כך שיראה לה סתירות בעיקרי האמונה של עדי־יהוה. החלטתי שעליי ללמוד בעצמי את המקרא אצל עדי־יהוה כדי שאוכל להוכיח לה שהם טועים.
בשלב זה, בגיל 43, שמתי לי למטרה להפריך את עיקרי האמונה של עדי־יהוה בעזרת הידע שלי בלוגיקה ובתיאולוגיה. מבית־הספר היסודי ועד המכללה למדתי במוסדות קתוליים. הגם שהוצאתי ב־1969 תואר ראשון בכלכלה ולקחתי גם קורסי חובה בפילוסופיה ובתיאולוגיה, לא היה לימוד המקרא חלק מהשכלתי הקתולית.
לאחר סיום לימודיי במכללה, נשאתי לאישה את פטרישה מקג׳ין שהייתה אף היא קתולית. שנינו הוצאנו באותו זמן תואר דוקטור באוניברסיטת סטנפורד. בננו סטיוארט נולד ב־1977, ובסופו של דבר עברנו לסקרמנטו שבקליפורניה, ארה״ב. ב־23 השנים הבאות עבדתי עבור מדינת קליפורניה במשרד האנליסט החקיקתי (LAO), ובמסגרת עבודתי ניתחתי את השפעתם הכלכלית של תקציבי החינוך במדינה. עבדתי קשה והיו לי חיים טובים. נהניתי להיות אבא ולגדל את בני. אשתי היקרה תמכה בי במסירות, ואני תמכתי בה.
תשובה ב־25 סנט
כאשר בננו היה בן שנתיים, קיבלה פטרישה ספר מקרא מעדי־יהוה והחלה ללמוד בסיועם את המקרא. כעבור שלוש שנים נטבלה. סברתי שהשקפתם של עדי־יהוה באשר לחגים ולעירויי דם מעידה על צרות אופקים, אולם טיעוניהם בנושאים מסוימים היו משכנעים. להפתעתי, יום אחד ב־1987 השמעתי את דעתי על עדי־יהוה כשנתבקשתי להעיד בדיון משותף של ועדות החינוך של הסנאט ובית הנבחרים בנוגע לאחת מהמלצותיי לבית המחוקקים של המדינה.
אוניברסיטת קליפורניה ביקשה תקציבים כדי להתחרות במדינות אחרות על זכייה בפרויקט פדראלי שעלותו שישה מיליארד דולר. מדובר היה בבניית מאיץ על־נגשן על־מוליך, לצורכי מחקר של חלקיקים תת־אטומיים. המלצתי לא לאשר את התקציב בטענה שלטווח הארוך תרומתו לכלכלת המדינה תהיה מועטה. האוניברסיטה מצידה הביאה שני חתני פרס נובל לפיזיקה כדי להעיד בפני המחוקקים. כל אחד מהם תיאר את הידע שעשוי להתגלות בזכות הפרויקט. אחד מהם אמר שהפרויקט ישיב על שאלות הנוגעות למוצא היקום. השני אמר כי הוא יכול לשפוך אור על ראשית החיים על פני האדמה.
יושב ראש הוועדה פנה אליי.
”האם אתה סבור כי שישה מיליארד דולר הם סכום גבוה מדי עבור תשובות לשאלות אלו?”
”אני מסכים שאלו שאלות חשובות”, השבתי. ”אולם בימי שבת בבוקר מגיעים עדי־יהוה אל דלת ביתי ומציעים לי כתב עת המשיב על אותן שאלות בעלות 25 סנט. ואני לא בטוח שהתשובה שלהם ב־25 סנט פחות טובה מהתשובות שהפרויקט הזה אולי יספק בשישה מיליארד דולר”.
כל הנוכחים בחדר התפקעו מצחוק, וביניהם חתני פרס הנובל. אומנם המחוקקים אישרו את מימון הפרויקט, אך איש לא חלק על הנקודה שהעליתי.
במשך הזמן ראיתי צורך לטפל במצב שהתפתח בביתנו. לאחר שש שנים של שיחות שניהלתי עם פטרישה על המקרא ועל עדי־יהוה, התאכזבתי לשמוע שהיא רוצה להקדיש יותר זמן לפעילות הבישור. זה ידרוש ממנה לעבוד פחות שעות באוניברסיטה. תסכלה אותי המחשבה שאישה אשר על־פי־רוב מתנהגת בהיגיון, יכולה להציב לעצמה מטרה כזו. נדמה היה שלא יכולתי להגיד או לעשות שום דבר שיגרום לה לשנות את דעתה.
ניסיתי לגייס את עזרתו של מומחה, מישהו שהידע המקראי שלו רב משלי, מישהו שחשבתי שיוכל להצביע בקלות על הסתירות בין מה שמלמדים עדי־יהוה לבין המקרא. די להוכיח שרק אחד מעיקרי אמונתם שגוי כדי להעמיד בספק את כל השאר. זה כל מה שהייתי צריך כדי לחדור לראש המתמטי של אשתי. יצרתי קשר עם הכומר הישועי מהכנסייה שפטרישה ואני נהגנו לפקוד. הפגישה שלנו נחתמה בחילופי הדברים שתוארו בתחילת המאמר. כאשר הכומר סירב לדבר עם אשתי, ידעתי שגם אם יידרש ממני קצת יותר זמן, אני זה שיצטרך למצוא את הפגמים ולהצביע עליהם בפניה.
החיפוש אחר טעויות
כשלמדתי את המקרא בסיועם של העדים התרשמתי במיוחד מנבואות המקרא. קראתי בנבואת ישעיהו פרטים על אודות נפילת בבל שנכתבו קרוב ל־200 שנה לפני האירוע עצמו. בין היתר נכתב ששמו של הכובש יהיה כורש ומתוארת הטקטיקה שנקט: הטיית נהר הפרת על מנת לכבוש את בבל (ישעיהו מ״ד:27 עד מ״ה:4). שנים קודם לכן, למדתי על נפילת בבל בשיעור ללימודי אסטרטגיות צבאיות. למדתי גם שהנביא דניאל סיפק, למעלה מ־200 שנה מראש, פרטים על אודות מלך יוון רב־עוצמה שמלכותו תתחלק לאחר מותו לארבע מלכויות חזקות פחות (דניאל ח׳:21, 22). זכרתי מתוך לימודי ההיסטוריה שלי שכך קרה לאחר מותו של אלכסנדר הגדול. באמצעות מחקר אישי בספרי עיון, הוכחתי לעצמי שספרים מקראיים אלה נכתבו למעשה לפני התרחשות המאורעות המנובאים בהם.
ככל שלמדתי אצל העדים, כך השתכנעתי שהמקרא הוא דבר־אלוהים. למסקנה הזאת לא הגעתי אחרי שנים של לימודי תיאולוגיה קתולית. מה אעשה בידע הזה? החלטתי להקדיש את חיי ליהוה ולהפוך לעד־יהוה (ישעיהו מ״ג:10). נטבלתי ב־1991, שנתיים לאחר השיחה עם הכומר. כעבור שנה נטבל בננו.
עכשיו כשהיינו ממוקדים בדברים חדשים, שינינו את יעדינו כמשפחה. אחד הדברים הראשונים שעשיתי לאחר טבילתי היה להכין תוכנית לחמש שנים עבור אשתי, כדי לצמצם בהדרגה את עבודתה כמרצה באוניברסיטה עד לפרישתה בגיל 50. היא רצתה לשרת כחלוצה, ובאותם ימים זה דרש ממנה להקדיש 000,1 שעות בשנה, או כ־83 שעות בחודש, שבהן היא תעזור לזולת ללמוד את אמיתות המקרא. עד שנת 1994 היא הפחיתה את שעות עבודתה במידה כזו שאיפשרה לה להתחיל בשירות החלוצי. מטרותיי הראשונות היו להשתפר בהכרזת הבשורה, לעזור ככל האפשר בקהילה, ולנדב את שירותיי בטיפול בעניינים הכספיים של בניית אולמי מלכות באזורנו.
מדי פעם הזדמן לי לשוחח על המקרא בעבודה. התברר כי אנליסטית תקציבית חדשה במשרד היא עדת־יהוה שחדלה לבשר ולנכוח באסיפות. ספקות בנוגע למקרא החלישו את אמונתה. לשמחתי היה בידי לסייע לה מבחינה רוחנית. היא חזרה למדינה שבה גדלה והחלה בשירות החלוצי.
בשנת 1995 השתתפתי בדיון משותף מיוחד של ועדות החינוך של בית הנבחרים והסנאט בנוגע למחקר פדראלי. יושב ראש הוועדה שאל את הנציג הפדראלי מה עלה בגורל פרויקט המאיץ על־נגשן על־מוליך. הנציג השיב שהפרויקט הוענק למדינת טקסס אבל לא הושלם משלוש סיבות. ראשית, עלות הפרויקט זינקה משישה מיליארד לתשעה מיליארד דולר עוד לפני תחילתו. שנית, הממשל הפדראלי רצה שהכספים יוזרמו למקום אחר, בייחוד לצורכי מלחמת המפרץ שפרצה ב־1991. שלישית, הם גילו שהם יכולים לקבל תשובות לשאלות החיים מעדי־יהוה תמורת 25 סנט! הסתבר שההערה שלי פשטה ושבה אל המקום שממנו יצאה.
מספר חברי ועדה הביטו בי בשעה שכולם צחקו. לעדכון כל הנוכחים אמרתי: ”עכשיו אתם יכולים לקבל את התשובות בחינם אם רק תקראו את כתבי העת”.
חיים מלאי תוכן ומשמעות
כאשר אשתי פרשה לגמלאות, הכנו תוכנית לחמש שנים עבורי. בדקתי בדיסקרטיות במשרדים אחרים בנוגע לאפשרות לעבוד במשרה חלקית, כיוון שרציתי כעת להקדיש זמן רב יותר להוראת המקרא. למרבה ההפתעה, במשרד LAO שבו עבדתי הציעו לי לעבוד פחות שעות. וכך, בשנת 1998, הצטרפתי גם אני לשורות החלוצים.
בוקר אחד כאשר אשתי ואני התכוננו לצאת לשירות, קיבלתי שיחת טלפון ממשרד הסניף של עדי־יהוה בברוקלין שבניו־יורק. על בסיס בירור מוקדם שנערך עימי, שאל המטלפן אם אני מעוניין לעבוד בפרויקט בברוקלין. עניתי בכן מוחלט. וכך הגענו לעבוד במשך 18 חודשים במשרדים הראשיים של עדי־יהוה. בסופו של דבר יצאתי לפנסיה מוקדמת מעבודתי במדינת קליפורניה כדי לסיים את הפרויקט. לאחר מכן, התנדבנו לעבוד בבניית אולם הכינוסים של עדי־יהוה בפיירפילד שבקליפורניה. מכרנו את ביתנו בסקרמנטו ועברנו לדירה קטנה בפאלו אלטו. פרישתי המוקדמת מהעבודה פתחה פתח לברכות נוספות. עבדנו מאז בפרויקטים שונים בסניפים של עדי־יהוה בניגריה, דרום אפריקה, קנדה, בריטניה וגרמניה.
בדומה לעדים שעזרו לנו, אשתי ואני שמחים כעת לעזור לאחרים ללמוד את אמיתות המקרא. אני מאמין בכל הכנות כי השכלה מאת יהוה היא ההשכלה המתגמלת ביותר מכל ההשכלה הגבוהה שרכשתי. אין היא דומה לשום תוכנית חינוכית אחרת עלי אדמות בהיקפה ובעומקה. יהוה מכשיר את עדיו ללמד את אמיתות המקרא בדרך החודרת הן לשכל והן ללב. זה מה שמניע אותי להעמיק את ידיעותיי. אשתי ואני מלאי הכרת תודה על החיים שאנו מנהלים היום, ועל הזכות לנצל את השכלתנו בשירותו של ריבון היקום, יהוה אלוהים.
[קטע מוגדל בעמוד 27]
כשלמדתי את המקרא בסיועם של העדים התרשמתי במיוחד מנבואות המקרא
[תמונה בעמוד 27]
עם פטרישה ביום נישואינו
[תמונה בעמוד 29]
אנו נהנים לעזור לאחרים ללמוד את אמיתות המקרא