נושא השער | מדוע ישוע סבל ומת?
האם זה אכן קרה?
באביב שנת 33 לספירה הוצא להורג ישוע הנצרתי. הוא הואשם על לא עוול בכפו בהסתה, הוכה באכזריות והוקע על עמוד. הוא מת מות ייסורים. אך אלוהים הקים אותו לתחייה, ולאחר 40 יום עלה ישוע השמיימה.
אנו מוצאים תיעוד מרשים זה בארבעת ספרי הבשורה הנכללים בכתבי־הקודש היווניים, המכונים בפי רבים ”הברית החדשה”. האם המאורעות הללו אכן קרו? זו שאלה חשובה שראוי לשאול. אם המאורעות האלה לא התרחשו, האמונה המשיחית למעשה נטולת ערך, ותקוות חיי הנצח בגן עדן אינה אלא חלום לא־מציאותי (קורינתים א׳. ט״ו:14). מצד שני, אם אירועים אלה כן התרחשו, צפוי לאנושות עתיד מזהיר היכול להיות גם מנת חלקך. לאור זאת, האם ספרי הבשורה הם עובדה או בדיה?
מה מלמדות העובדות
בשונה מסיפורי אגדות ספרי הבשורה מתאפיינים בדייקנות רבה ובהקפדה על הפרטים הקטנים. למשל, הם שופעים בשמות של מקומות ממשיים, אשר ברבים מהם ניתן לבקר גם כיום. הם מזכירים אנשים אמיתיים שקיומם אומת על־ידי היסטוריונים חילוניים (לוקס ג׳:1, 2, 23).
גם ישוע מוזכר על־ידי כותבים חילוניים מהמאות הראשונה והשנייה.a אופן הוצאתו להורג, כפי שמתואר בספרי הבשורה, עולה בקנה אחד עם השיטות הרומיות שהיו מקובלות בזמנו. יתר על כן, המאורעות מתוארים בצורה עובדתית וכנה — וחלק מתלמידי ישוע אף מוצגים באור שלילי (מתי כ״ו:56; לוקס כ״ב:24–26; יוחנן י״ח:10, 11). כל הגורמים הללו מוכיחים חד־משמעית שכותבי ספרי הבשורה תיעדו את חיי ישוע בדייקנות ובכנות.
מה לגבי תחייתו של ישוע?
רבים מסכימים שישוע חי ומת, אך יש המפקפקים בכך שהוא קם לתחייה. אפילו שליחיו לא האמינו לדיווח הראשוני על תחייתו (לוקס כ״ד:11). אולם הוסר כל ספק מלבם לאחר שהם ותלמידים אחרים ראו את ישוע שהוקם לתחייה, וזאת בזמנים שונים. למעשה, במקרה אחד נכחו במקום יותר מ־500 עדי ראייה (קורינתים א׳. ט״ו:6).
חרף הסיכון שייעצרו וייהרגו, הכריזו התלמידים באומץ לכול על תחייתו של ישוע — אפילו באוזני האנשים שהוציאו אותו להורג (מעשי השליחים ד׳:1–3, 10, 19, 20; ה׳:27–32). האם ייתכן שתלמידים כה רבים היו מגלים אומץ שכזה לולא היו משוכנעים לחלוטין שישוע באמת הוקם לתחייה? למען האמת, ממשות תחייתו של ישוע היא הסיבה העיקרית לכך שהדת המשיחית השפיעה כה רבות על העולם דאז וממשיכה להשפיע גם בימינו.
תיעוד מותו ותחייתו של ישוע בספרי הבשורה מכיל את כל המאפיינים הנחוצים לתיעוד היסטורי מהימן. קריאה מעמיקה בהם תשכנע אותך שמאורעות אלה אכן קרו. אמונתך תתחזק עוד יותר אם תבין מדוע הם התרחשו. המאמר הבא ידון בכך.
a טאקיטוס, אשר נולד בסביבות שנת 55 לספירה, כתב ש”אבי השם כריסטיאנים [משיחיים] היה כְריסְטוּס [משיח], אשר בימי שלטונו של טיבּריוּס הוציאוֹ להורג הפּרוֹקוּראטוֹר פּוֹנְטיוּס פּילאטוּס”. ישוע מוזכר גם על־ידי סְווֶטוֹניוּס (המאה הראשונה); ההיסטוריון היהודי יוסף בן מתתיהו (המאה הראשונה); ופְּלִינְיוּס הצעיר, מושל ביתיניה (ראשית המאה השנייה).