האם תביט מעבר למראה החיצוני?‏

דון,‏ עד־יהוה בקנדה,‏ עושה מאמץ מיוחד לבשר לדרי הרחוב.‏ דון מספר על אחד מהם:‏ ”‏אדם חסר בית ששמו פיטר היה אחד האנשים הכי מטונפים שראיתי בסמטאות.‏ הוא היה אדם אנטיפתי שידע להרחיק מעליו אנשים בכישרון גדול.‏ הוא דחה את העזרה שניסו להושיט לו אנשים רבים מתוך רחמנות”‏.‏ למרות הכול,‏ במשך למעלה מ־14 שנה השתדל דון לפנות אליו מדי פעם ולנהוג בו בטוב לב.‏

יום אחד שאל פיטר את דון:‏ ”‏למה אתה מבזבז את הזמן שלך עליי?‏ כולם כבר עזבו אותי לנפשי.‏ למה אכפת לך ממני?‏”‏ דון ניסה בעדינות לגעת ללבו של פיטר באמצעות שלושה פסוקים.‏ תחילה הוא שאל את פיטר אם הוא יודע שלאלוהים יש שם,‏ וביקש ממנו לקרוא את התשובה ישירות מתהלים פ״ג:‏19‏.‏ אחרי כן,‏ כדי להסביר לפיטר מדוע אכפת לו ממנו,‏ הוא אמר לו לקרוא את הכתוב ברומים י׳:‏13,‏ 14‏.‏ שם נאמר ש”‏כל הקורא בשם יהוה ייוושע”‏.‏ לבסוף קרא דון את מתי ט׳:‏36‏,‏ ולאחר מכן ביקש מפיטר לקרוא זאת שוב בעצמו.‏ בפסוק נאמר:‏ ”‏כראותו את ההמונים ריחם עליהם [‏ישוע]‏ כי היו פצועים ועזובים כצאן ללא רועה”‏.‏ ואז,‏ בעיניים דומעות,‏ שאל פיטר:‏ ”‏האם אני אחד מהם?‏”‏

פיטר החל להשתנות.‏ הוא התרחץ,‏ סידר את זקנו ולבש בגדים מכובדים יותר שנתן לו דון.‏ מאותו יום ואילך הוא הקפיד על מראה נקי ומסודר.‏

פיטר ניהל יומן.‏ החלק הראשון של היומן כתוב בנימה קודרת ועגומה,‏ ואילו הדברים שכתב לקראת הסוף משקפים נימה שונה.‏ באחד הימים הוא רשם:‏ ”‏היום למדתי מהו שמו של אלוהים.‏ עכשיו כשאני מתפלל,‏ אני יכול להתפלל ליהוה.‏ זה נפלא לדעת את שמו.‏ דון אומר שיהוה יכול להיות חבר קרוב שלי,‏ ותמיד יהיה לו זמן להקשיב לי.‏ אני יכול להתפלל אליו בכל שעה ועל כל דבר”‏.‏

את המילים האחרונות ביומנו הפנה פיטר לאֶחיו.‏ הוא כתב:‏

‏”‏אני לא מרגיש טוב היום.‏ אני חושב שגילי מתחיל לתת בי את אותותיו.‏ אבל אפילו אם זה יומי האחרון,‏ אני יודע שאראה שוב את החבר שלי [‏דון‏]‏ בגן עדן.‏ אם אתם קוראים את המילים האלה,‏ זה אומר שאני כבר לא בין החיים.‏ אבל אם תראו בהלוויה שלי אדם שנראה לא שייך,‏ דברו אתו,‏ ובבקשה תקראו את הספר הכחול הקטן הזה.‏a שם כתוב שאני אראה שוב את החבר שלי בגן עדן.‏ אני מאמין בכך בכל לבי.‏ באהבה,‏ אחיכם,‏ פיטר”‏.‏

לאחר ההלוויה אמרה אוּמי,‏ אחותו של פיטר:‏ ”‏לפני כשנתיים פיטר יצר אתי קשר.‏ לראשונה מזה שנים הוא נראה מאושר.‏ הוא אפילו חייך”‏.‏ היא אמרה לדון:‏ ”‏אני אקרא את הספר הזה,‏ כי אם הוא הצליח לגעת ללב של אחי,‏ הוא חייב להיות משהו מיוחד”‏.‏ אומי גם הסכימה להיפגש עם אחת מעדי־יהוה ולשוחח על נושאים מהספר העדכני יותר,‏ מה באמת מלמד המקרא?‏

גם אנחנו יכולים להביט מעבר למראה החיצוני,‏ להביע אהבה כנה כלפי הזולת ולנהוג בסבלנות באנשים מכל הסוגים (‏טימ״א ב׳:‏3,‏ 4‏)‏.‏ אם נעשה כן,‏ אולי נצליח לגעת ללבם של אנשים כמו פיטר,‏ אנשים לא מצודדי עין,‏ אך בעלי לב ישר.‏ נוכל להיות סמוכים ובטוחים שאלוהים ’‏הרואה ללבב’‏ יצמיח את זרע האמת בלבם של בעלי נטיית הלב הנכונה (‏שמ״א ט״ז:‏7;‏ יוח׳ ו׳:‏44‏)‏.‏