הפניות עבור ”‏גיליון פעילות לאסיפת אורח חיינו ושירותנו”‏ — המצפה

הפניות עבור גיליון פעילות לאסיפת אורח חיינו ושירותנו

1–7 בינואר

אוצרות מדבר־אלוהים | איוב ל״ב,‏ ל״ג

נחם את מי שמתמודדים עם חרדות

בנ–‏1–א 710

אליהוא

אליהוא לא נשא פנים ולא התחנף לאיש.‏ הוא הבין שגם הוא,‏ כמו איוב,‏ קורץ מחומר ושהאל הכול יכול הוא בוראו.‏ לאליהוא לא הייתה כל כוונה להפחיד את איוב.‏ הוא דיבר איתו כחבר אמיתי,‏ ובניגוד לאליפז,‏ בלדד וצופר,‏ הוא פנה אליו בשמו (‏איו ל״ב:‏21,‏ 22;‏ ל״ג:‏1,‏ 6‏)‏.‏

15–21 בינואר

אוצרות מדבר־אלוהים | איוב ל״ו,‏ ל״ז

מדוע אתה יכול להיות בטוח שאלוהים יגשים את הבטחתו לחיי נצח

פנינים רוחניות

בנ–‏1–א 492

תקשורת

בימי המקרא מידע ורעיונות הועברו מאדם לאדם במגוון דרכים.‏ הדרך העיקרית שבה הועברו ידיעות מקומיות וזרות הייתה מפה לאוזן (‏שמב ג׳:‏17,‏ 19;‏ איו ל״ז:‏20‏)‏.‏ נוודים,‏ שלעיתים קרובות התניידו בשיירות,‏ נהגו להביא עימם ידיעות ממקומות מרוחקים כאשר עצרו בערים או בנקודות שונות לאורך הדרך כדי לחדש את אספקת האוכל,‏ השתייה והדברים האחרים שהם היו זקוקים להם.‏ ישראל ממוקמת בנקודה אסטרטגית,‏ ושיירות שהגיעו מאסיה,‏ אפריקה ואירופה עברו דרכה במסעותיהן מיעדים מרוחקים ואליהם.‏ מסיבה זו מידע על אירועים חשובים שהתרחשו בארצות מרוחקות הגיע לתושביה בקלות.‏ לעיתים קרובות ניתן היה לשמוע ידיעות,‏ הן מקומיות והן זרות,‏ בשווקי העיר.‏

22–28 בינואר

אוצרות מדבר־אלוהים | איוב ל״ח,‏ ל״ט

האם אתה מקדיש זמן כדי להתבונן בבריאה?‏

פנינים רוחניות

בנ–‏2–א 222

מחוקק

יהוה כמחוקק.‏ יהוה הוא למעשה המחוקק האמיתי היחיד ביקום כולו.‏ החוקים הפיסיקליים של הבריאה הדוממת (‏איו ל״ח:‏4–38;‏ תה ק״ד:‏5–19‏)‏ והבריאה החיה (‏איו ל״ט:‏1–30‏)‏ מיוחסים לו.‏ כברואיו,‏ גם בני האדם כפופים לחוקים הפיסיקליים שכונן יהוה.‏ ומכיוון שהם יצורים מוסריים,‏ תבוניים,‏ בעלי כושר חשיבה ונטייה רוחנית,‏ הם כפופים גם לחוקי המוסר שלו (‏רומ י״ב:‏1;‏ קוא ב׳:‏14–16‏)‏.‏ חוקיו של יהוה חלים גם על היצורים הרוחניים,‏ המלאכים (‏תה ק״ג:‏20;‏ פטב ב׳:‏4,‏ 11‏)‏.‏

לא ניתן להפר את החוקים הפיסיקליים שכונן יהוה (‏ירמ ל״ג:‏20,‏ 21‏)‏.‏ הם כל כך יציבים ואמינים,‏ שהמדענים יכולים להסתמך עליהם כדי לחשב את תנועת הירח,‏ כוכבי הלכת והגרמים השמימיים האחרים עד לדיוק של שבריר השנייה.‏ מי שהולך נגד החוקים האלה מרגיש מייד בהשלכות.‏ בדומה לכך,‏ לא ניתן להפר או לעקוף את חוקי המוסר של אלוהים בלי לשאת בתוצאות.‏ יהוה אוכף אותם בדיוק כפי שהוא אוכף את חוקי הטבע,‏ גם אם ההשלכות לא מיידיות.‏ ”‏באלוהים אין להתל.‏ כי כל מה שאדם זורע,‏ את זאת גם יקצור”‏ (‏גלט ו׳:‏7;‏ טמא ה׳:‏24‏)‏.‏

29 בינואר עד 4 בפברואר

אוצרות מדבר־אלוהים | איוב מ׳ עד מ״ב

לקחים שנוכל ללמוד מסיפורו של איוב

פנינים רוחניות

בנ–‏2–א 808

לעג

איוב הצליח לשמור על תומתו למרות שלעגו לו וזלזלו בו.‏ אך למרבה הצער הוא אימץ השקפה מוטעית והיה זקוק לתיקון.‏ אליהוא אמר לגביו:‏ ”‏איזה עוד גבר הוא כאיוב,‏ השותה לעג כמים?‏”‏ (‏איו ל״ד:‏7‏)‏ במקום להתמקד בהצדקת אלוהים,‏ איוב היה עסוק בלהצדיק את עצמו,‏ והייתה לו הנטייה לרומם את צדקתו יותר מאת צדקת אלוהים (‏איו ל״ה:‏2;‏ ל״ו:‏24‏)‏.‏ כאשר שלושת ’‏רעיו’‏ לעגו לו,‏ הוא היה בטוח שהלעג שלהם מופנה כלפיו באופן אישי,‏ ולא כלפי אלוהים.‏ בעשותו כן הוא היה כמו אדם שניזון מהלעג ונהנה ממנו,‏ כמו מי ששותה אותו כמים לרוויה.‏ בהמשך אלוהים הסביר לו שדברי הלעג לא הופנו כלפיו.‏ אלו היו שקרים שהופנו למעשה כלפי אלוהים (‏איו מ״ב:‏7‏)‏.‏ במקרה אחר,‏ כאשר עם ישראל דרש מלך בשר ודם,‏ יהוה אמר לנביא שמואל:‏ ”‏לא בך מאסו,‏ אלא בי מאסו כמלכם”‏ (‏שמא ח׳:‏7‏)‏.‏ וישוע אמר לתלמידיו:‏ ”‏תהיו שנואים על כל האומות [‏לא בגללכם,‏ אלא]‏ בגלל שמי”‏ (‏מתי כ״ד:‏9‏)‏.‏ עובדה זה עוזרת למשיחי לשמור על הגישה הנכונה כלפי לעג ולזכות לגמול על עמידתו האיתנה (‏לוק ו׳:‏22,‏ 23‏)‏.‏

5–11 בפברואר

אוצרות מדבר־אלוהים | תהלים א׳ עד ד׳‏

צדד במלכות אלוהים

פנינים רוחניות

בנ–‏1–א 425

מוץ

שכבת הגנה דקיקה או קליפה העוטפת את גרגרי הדגן,‏ כגון שעורה או חיטה.‏ לאורך המקרא נעשה שימוש מושאל בביטוי מוץ,‏ מה שמשקף את חשיבותה של עבודת האדמה בחיי האדם בימי קדם.‏ אחרי הקציר כבר לא היה צורך בקרום הלא־אכיל שמכסה את הגרגיר.‏ מסיבה זו השימוש הסמלי במוץ כדימוי לדבר בן־חלוף,‏ חסר חשיבות ולא־רצוי,‏ משהו שיש להפרידו מהחלק הטוב ולהיפטר ממנו,‏ הוא שימוש מתאים.‏

פעולת הַדַּיִשׁ מפרידה בין המוץ לגרגיר.‏ פעולת הקציר הבאה היא הזרייה — הפרדת הגרעינים מן המוץ על־ידי העפת התבואה ברוח.‏ פעולות אלו ממחישות היטב איך יהוה אלוהים מסיר את הכופרים מעמו וכן נפטר מהאנשים המרושעים ומהלאומים העוינים (‏איו כ״א:‏18;‏ תה א׳:‏4;‏ ל״ה:‏5;‏ ישע י״ז:‏13;‏ כ״ט:‏5;‏ מ״א:‏15;‏ הוש י״ג:‏3‏)‏.‏ מלכות אלוהים תמחץ את אויביה לרסיסים כה זעירים שהם יתעופפו בקלות כמוץ (‏דנ ב׳:‏35‏)‏.‏

לעיתים קרובות המוץ נאסף ונשרף כדי למנוע ממנו לשוב ולזהם את ערימות התבואה.‏ באופן דומה,‏ יוחנן המטביל ניבא שבקרוב דתות הכזב המרושעות יושלכו לאש ושישוע המשיח,‏ שבידו המזרה,‏ יאסוף את החיטה ”‏אך את המוץ ישרוף באש בלתי נכבית”‏ (‏מתי ג׳:‏7–12;‏ לוק ג׳:‏17‏)‏.‏

12–18 בפברואר

אוצרות מדבר־אלוהים | תהלים ה׳ עד ז׳‏

הישאר נאמן גם אם אחרים לא עושים זאת

פנינים רוחניות

בנ–‏1–א 995

קבר

ברומים ג׳:‏13 השליח פאולוס מצטט את תהלים ה׳:‏9‏,‏ ומשווה את גרונם של האנשים המרושעים והערמומיים ל”‏קבר פתוח”‏.‏ כפי שקבר פתוח נועד להתמלא בגופות וברקב,‏ גרונם פתוח לדיבור הרסני ורקוב (‏השווה מתי ט״ו:‏18–20‏)‏.‏

19–25 בפברואר

אוצרות מדבר־אלוהים | תהלים ח׳ עד י׳‏

‏”‏אהללך,‏ יהוה”‏!‏

פנינים רוחניות

בנ–‏1–א 832

אצבע

יהוה מתואר באופן סמלי כמי שפועל עם ’‏אצבעותיו’‏.‏ למשל,‏ הוא כתב באצבעו את עשרת הדברות על לוחות אבן (‏שמ ל״א:‏18;‏ דב ט׳:‏10‏)‏,‏ חולל ניסים (‏שמ ח׳:‏18,‏ 19‏)‏ וברא את השמיים (‏תה ח׳:‏3‏)‏.‏ ניתן לראות את הקשר בין ”‏אצבע”‏ אלוהים בפעולת הבריאה לבין רוח קודשו,‏ או כוחו הפעיל,‏ בסיפור הבריאה בספר בראשית,‏ שם נאמר שכוחו הפעיל של אלוהים (‏”‏רוחו”‏)‏ ריחף מעל פני המים (‏בר א׳:‏2‏)‏.‏ הכתבים היווניים תומכים בהבנה של שימוש סמלי זה.‏ בספר מתי מתואר איך ישוע מגרש את השדים ”‏בעזרת רוח אלוהים”‏,‏ ובתיאור המקביל בלוקס נאמר שהוא עשה זאת ”‏באצבע אלוהים”‏ (‏מתי י״ב:‏28;‏ לוק י״א:‏20‏)‏.‏