הפניות עבור גיליון פעילות לאסיפת אורח חיינו ושירותנו
© 2023 Watch Tower Bible and Tract Society of Pennsylvania
4–10 במרס
אוצרות מדבר־אלוהים | תהלים ט״ז, י״ז
”יהוה, מקור טובי”
פנינים רוחניות
בנ–2–א 714
אישון
המשמעות המילולית של הצירוף אישון העין (דב ל״ב:10; משל ז׳:2) היא ”האיש הקטן של העין”. גם הצירוף ”בת עינך” באיכה ב׳:18 (נה״מ) מתייחס לאישון. שני הצירופים משולבים לשם הדגשה (”אישון בת עין”) בתהלים י״ז:8 (נה״מ). אישון העין נקרא ככל הנראה אישון משום שכאשר אדם מסתכל לתוך עיני רעהו, הוא רואה שם השתקפות של דמות מוקטנת של עצמו.
העין היא איבר עדין ורגיש במיוחד. אפילו שערה קטנה או גרגר אבק שנכנסים בין העפעף לגלגל העין מייד מפריעים לאדם. יש להגן על הקרנית (החלק השקוף של העין המכסה את האישון) ולשמור עליה היטב, שכן פגיעה בה, המצלקת אותה או משאירה אותה עכורה, עלולה לגרום לעיוות בראייה או לעיוורון. השימוש המקראי במונח ”אישון עינך” מדגיש שיש דברים, כדוגמת מצוות אלוהים, שעלינו לשמור עליהם מכל משמר (משל ז׳:2). דברים ל״ב:10 מתאר את האופן האבהי שבו אלוהים דאג לבני ישראל במילים הבאות: ”נצר אותו כאישון עינו”. דוד התפלל לאלוהים: ”שמור עליי כעל אישון עינך” (תה י״ז:8). הוא רצה שיהוה יפעל למענו במהירות כאשר אויביו יתקפו אותו (השווה זכר ב׳:8, שם נעשה שימוש במונח ”בבת עיני”).
11–17 במרס
אוצרות מדבר־אלוהים | תהלים י״ח
”יהוה... המציל אותי”
בנ–2–א 1161 §7
קול
אלוהים שומע את קול משרתיו. מי שמשרתים את אלוהים ברוח ובאמת יכולים לקרוא לו תוך ביטחון שהוא שומע את קולם, בכל שפה שהם יודעים. גם אם התפילה אילמת, אלוהים, המסוגל לקרוא לבבות, ”שומע” את האדם (תה ס״ו:19; פ״ו:6; קט״ז:1; שמא א׳:13; נחמ ב׳:4). אלוהים שומע את מי שזועקים לעזרתו, וגם את קולם וכוונותיהם של מתנגדיו המתכננים להרע למשרתיו (בר כ״א:17; תה נ״ה:18, 19; ס״ט:33; צ״ד:9–11; ירמ כ״ג:25).
פנינים רוחניות
בנ–1–א 432 §2
כרוב
בניגוד לטענתם של חלק מהחוקרים, הכרובים לא הזכירו במראם את הפסלים המפלצתיים בעלי הכנף שהאומות הפגאניות סגדו להם מסביב. לפי המסורת היהודית (התנ״ך אינו מציין פרטים בנושא) לכרובים הייתה צורת אדם. אותם פסלים היו יצירות אומנות מופלאות אשר ייצגו את המלאכים במלוא יופיים והדרם, וכל פרט ופרט בהם נוצר ”בדיוק לפי התבנית” שמשה קיבל מיהוה עצמו (שמ׳ כ״ה:9). השליח פאולוס תיאר אותם כך: ”הכרובים המפוארים שסככו על הכפורת” (עב׳ ט׳:5). אותם כרובים מוזכרים בהקשר לנוכחות יהוה: ”ואופיע לפניך שם ואדבר איתך מעל הכפורת. מבין שני הכרובים אשר על ארון העדות” (שמ כ״ה:22; במד ז׳:89). זו הסיבה שנאמר על יהוה שהוא ”יושב על כיסאו מעל [או, בין] הכרובים” (שמא ד׳:4; שמב ו׳:2; מלב י״ט:15; דהא י״ג:6; תה פ׳:1; צ״ט:1; ישע ל״ז:16). הכרובים משמשים כ”סמל המרכבה” עליה רוכב יהוה (דהא כ״ח:18) וכנפיהם מסוככות עליה וכן תורמות למהירותה. דוד תיאר בצורה פיוטית את המהירות שבה יהוה נחלץ לעזרתו במילים: ”רכב על כרוב... על כנפי רוח” (שמב כ״ב:11; תה י״ח:10).
18–24 במרס
אוצרות מדבר־אלוהים | תהלים י״ט עד כ״א
”השמיים מספרים על כבוד אלוהים”
פנינים רוחניות
בנ–1–א 1073
עברית, ב׳
הבאה בתור היא תקבולת משלימה, בה הצלע השנייה של המשפט לא חוזרת על הראשונה או מנוגדת לה, אלא מחזקת את הרעיון המובע בצלע הראשונה ומוסיפה מידע. הפסוקים בתהלים י״ט:7–9 הם דוגמה לכך:
תורת יהוה מושלמת,
משיבת נפש.
תזכורת יהוה מהימנה,
מחכימה את חסר הניסיון.
הוראות יהוה ישרות,
משמחות לב;
מצוות יהוה ברה,
מאירת עיניים.
יראת יהוה טהורה,
עומדת לעד.
משפטי יהוה אמת הם,
צודקים כולם.
שים לב שהחלק השני של כל משפט או פסקה משלים את הרעיון; ובכך מתמזגים שני היסודות לרעיון שלם אחד, לפסוק אחד. הצלע השנייה של המשפט, כמו ”משיבת נפש” ו”מחכימה את חסר הניסיון” היא שמאפשרת לקורא להבין מדוע ”תורת יהוה מושלמת” ובאיזה אופן היא ”מחכימה את חסר הניסיון”. בסדרה של תקבולות משלימות כמו זו המופיעה בתהלים י״ט, ההפרדה בין החלק הראשון לחלק השני של הפסוק משמשת כהפסקה קצבית. מכאן שעם התקדמות הרעיונות נשמר מבנה מסוים, מבנה של הקבלה.
15–21 באפריל
אוצרות מדבר־אלוהים | תהלים כ״ט עד ל״א
המוסר הוא ביטוי לאהבתו של אלוהים
בנ–1–א 802 §3
פנים
משמעות הצירוף ”הסתר פניך” משתנה בהתאם להקשר. לעיתים הסתרת פניו של יהוה מסמלת שהוא מסיר את חסדו או את עזרתו, אולי בעקבות אי־ציות של אדם או של קבוצת אנשים, כפי שהיה במקרה של עם ישראל (איו ל״ד:29; תה ל׳:5–8; ישע נ״ד:8; נ״ט:2). במקרים אחרים המשמעות היא שיהוה נמנע מלפעול או להגיב, וממתין לזמן שהוא קבע כמתאים ביותר (תה י״ג:1–3). כאשר דוד ביקש מיהוה: ”הסתר פניך מחטאיי” הוא למעשה התחנן שיסלח לו על עבירותיו (תה נ״א:9; השווה תה י׳:11).