הפניות עבור גיליון פעילות לאסיפת אורח חיינו ושירותנו
© 2023 Watch Tower Bible and Tract Society of Pennsylvania
6–12 במאי
אוצרות מדבר־אלוהים תהלים ל״ו, ל״ז
”אל תרגז בגלל אנשים רעים”
פנינים רוחניות
בנ–2–א 445
הר, הרים
יציבות, קביעות או נעלות. יציבות וקביעות הן תכונות המיוחסות להרים. (ישע נ״ד:10; חבק ג׳:6; השווה תה מ״ו:2.) לכן כאשר מחבר התהלים מתאר את צדקתו של יהוה כ”הרים אדירים” (תה ל״ו:6) יכול להיות שכוונתו היא שלא ניתן לערערה. אפשרות אחרת היא שמכיוון שהרים נישאים לגובה, מחבר התהלים התייחס לעובדה שצדקת אלוהים נעלה בהרבה על זו של האדם (השווה ישע נ״ה:8, 9).
20–26 במאי
אוצרות מדבר־אלוהים תהלים מ׳, מ״א
מדוע עלינו לעזור לאחרים?
פנינים רוחניות
בנ–2–א 16
יהוה
המקרא כולו סובב סביב הצדקת ריבונות יהוה, מה שמבליט את מטרתו העיקרית של יהוה: קידוש שמו. לשם כך יש לטהר את שם אלוהים מכל החרפה שהומטה עליו. אך לא די בזאת, על כל היצורים התבוניים בשמיים ובארץ להראות שהם רוחשים כבוד לשמו ולשמור על קדושתו. משמע הדבר שעליהם להכיר במעמדו של יהוה כריבון ולכבדו; לשרת אותו מתוך בחירה; לעשות את רצונו בשמחה ומתוך אהבה. תפילתו של דוד ליהוה בתהלים מ׳:5–10 מביעה היטב גישה זו, והיא דוגמה לקידוש שם יהוה (שים לב איך השליח קישר בין חלקים ממזמור זה לישוע המשיח בעב י׳:5–10).
27 במאי עד 2 ביוני
אוצרות מדבר־אלוהים תהלים מ״ב עד מ״ד
הפק את המרב מההכשרה שאלוהים מספק לך
פנינים רוחניות
בנ–1–א 1242
תַּן
בכתבי־הקודש התן מופיע פעמים רבות בצורת משל. כדי לתאר את מצבו העגום, אמר איוב: ”אח נהייתי לתנים” (איו ל׳:29). אפשר שמחבר מזמור התהלים התייחס למנהגם של התנים להתאסף סביב חללים שנפלו בשדה הקרב ולאכול את גופותיהם (השווה תה ס״ח:23) כאשר אמר לגבי ההפסד המשפיל של עם אלוהים: ”מחצת אותנו במקום משכנם של התנים” (תה מ״ד:19). המצור הבבלי על ירושלים ב־607 לפה״ס הביא עימו רעב כה כבד עד כי אימהות התאכזרו לילדיהן. לכן ירמיהו התייחס לדאגתה של נקבת התן לגוריה כדי להבליט עד כמה אכזריות היו בנות עמו (איכ ד׳:3, 10).
3–9 ביוני
אוצרות מדבר־אלוהים
שיר על מלך שמתחתן
בנ–2–א 1169
מלחמה
עם סיום המלחמה ישרור בכדור הארץ שלום במשך אלף שנים. המזמור לפיו ”[יהוה] משבית מלחמות עד קצה הארץ. שובר את הקשת ומנפץ את החנית; את עגלות הצבא שורף באש” התגשם לראשונה כאשר אלוהים השמיד את כלי המלחמה של אויבי בני ישראל והביא שלום. אחרי שהמשיח יביס את אויבי אלוהים במלחמת הר מגידון, כדור הארץ כולו ייהנה משלום ושגשוג מוחלטים (תה מ״ו:8–10). מי שיימצאו ראויים לחיי נצח יהיו מי שכיתתו ”חרבותיהם לאיתים וחניתותיהם למזמרות” ו”לא ילמדו עוד מלחמה”. ”כי פי יהוה צבאות דיבר” (ישע ב׳:4; מיכ ד׳:3, 4).
10–16 ביוני
אוצרות מדבר־אלוהים תהלים מ״ח עד נ׳
הורים, עזרו למשפחתכם לבטוח בארגון יהוה
פנינים רוחניות
בנ–2–א 805
עושר
בני ישראל שגשגו כאומה ונהנו משפע מזון ושתייה (מלא ד׳:20; קהל ה׳:18, 19), עושרם הגן עליהם מפני קשיי העוני (משל י׳:15; קהל ז׳:12). אומנם מטרתו של יהוה הייתה שבני ישראל ישגשגו וייהנו מתוצאות עמלם (השווה משל ו׳:6–11; כ׳:13; כ״ד:33, 34), אך הוא גם הזהיר אותם לבל ישכחו שהוא המקור לעושרם ויתחילו לבטוח בהונם (דב ח׳:7–17; תה מ״ט:6–9; משל י״א:4; י״ח:10, 11; ירמ ט׳:23, 24). היה עליהם לזכור שעושר הוא דבר זמני (משל כ״ג:4, 5), שהוא לא יכול לשמש ככופר לאלוהים ולגאול ממוות (תה מ״ט:6, 7) ושעבור המתים אין לו כל ערך (תה מ״ט:16, 17; קהל ה׳:15). יהוה הבהיר להם שמי שמייחס חשיבות רבה מדי לעושר עלול להתפתות לנהוג במרמה וכתוצאה מכך יאבד את חסדו של יהוה. (משל כ״ח:20; השווה ירמ ה׳:26–28; י״ז:9–11.) היה עליהם ’לכבד את יהוה מהונם’ (משל ג׳:9).
17–23 ביוני
אוצרות מדבר־אלוהים תהלים נ״א עד נ״ג
מה תוכל לעשות כדי להימנע מטעויות רציניות
פנינים רוחניות
בנ–1–א 644
דּוֹאֵג
אדומי ששירת כרועה הצאן הראשי של המלך שאול, והיה ממונה על רועים אחרים (שמא כ״א:7; כ״ב:9). דואג היה ככל הנראה נוכרי שהתגייר. כשהיה ”עצור לפני יהוה” בנוב (אולי בשל נדר, טומאה כלשהי או חשד לצרעת), הוא ראה את הכוהן הגדול אחימלך נותן לדוד את לחם הפנים ואת חרבו של גוליית. מאוחר יותר, כששאול פנה לעבדיו והאשים אותם שהם רוקמים נגדו מזימה, דואג חשף את שראה בנוב. לאחר ששאול זימן אליו את אחימלך הכוהן הגדול ואת כל הכוהנים בנוב וחקר את אחימלך, הוא ציווה על השומרים להוציא את הכוהנים להורג. כאשר הם סירבו לעשות זאת, שאול ציווה על דואג לתקוף את הכוהנים. הוא עשה זאת ללא היסוס והרג 85 כוהנים. אחרי המעשה הנורא הזה, הוא הכה את נוב וטבח את כל תושביה, הצעירים והמבוגרים, וכן את כל המקנה (שמא כ״ב:6–20).
כפי שעולה מהכתובת של תהלים נ״ב, דוד כתב את המילים הבאות על דואג: ”לשונך, כתער חד, זוממת רעות ופועלת ברמייה. אתה אוהב רע יותר מטוב, לשקר יותר מלדבר דברי צדק. את אוהבת כל מילה מזיקה, לשון מרמה!” (תה נ״ב:2–4).
24–30 ביוני
אוצרות מדבר־אלוהים
אלוהים נמצא לצידך
פנינים רוחניות
בנ–1–א 857, 858
חיזוי, ניבוי
בגידתו של יהודה איש קריות הגשימה נבואה מקראית והוכיחה שליהוה ולבנו יש את היכולת לחזות דברים מראש (תה מ״א:9; נ״ה:12, 13; ק״ט:8; מהש א׳:16–20). עם זאת, אין משמע הדבר שאלוהים קבע מראש שיהודה הוא זה שיהיה הבוגד. הנבואות הצביעו על כך שמישהו ממקורביו של ישוע יבגוד בו, אבל הן לא נקבו בשמו של אדם ספציפי. לפי עקרונות המקרא, לא ייתכן שאלוהים גזר על יהודה מראש לנהוג כך. השליח פאולוס כתב: ”אל תיחפז לסמוך ידיים על איש, ואל תהיה שותף לחטאי אחרים; הישמר טהור”. (טמא ה׳:22; השווה ג׳:6.) ישוע הקדיש לילה שלם בתפילה לאביו לפני שבחר את 12 השליחים. הוא ’לא נחפז’ כי היה חשוב לו לקבל החלטה נבונה וראויה (לוק ו׳:12–16). אם אלוהים היה חורץ מראש שיהודה הוא הבוגד, הדבר היה עומד בניגוד להנחיה שהוא עצמו סיפק, והופך אותו ’לשותף לחטא’ של יהודה.
אם כן, נראה שבזמן בחירתו לשליח, לא היה סימן כלשהו בליבו של יהודה לכך שהוא יבגוד בעתיד בישוע. הוא נתן ל”שורש רעיל” לצמוח בליבו ולטמאו, וכתוצאה מכך דחה את הדרכת אלוהים. יהודה אפשר לשטן לכוון את צעדיו, וכך הפך לגנב ובוגד (עב י״ב:14, 15; יוח י״ג:2; מהש א׳:24, 25; יעק א׳:14, 15). בנקודה מסוימת בתהליך הזה ישוע כבר יכול היה לקרוא את לבבו של יהודה ולחזות את בגידתו (יוח י״ג:10, 11).