הפניות עבור ”‏גיליון פעילות לאסיפת אורח חיינו ושירותנו”‏ — המצפה

הפניות עבור גיליון פעילות לאסיפת אורח חיינו ושירותנו

6–12 במאי

אוצרות מדבר־אלוהים תהלים ל״ו,‏ ל״ז

‏”‏אל תרגז בגלל אנשים רעים”‏

פנינים רוחניות

בנ–‏2–א 445

הר,‏ הרים

יציבות,‏ קביעות או נעלות.‏ יציבות וקביעות הן תכונות המיוחסות להרים.‏ (‏ישע נ״ד:‏10;‏ חבק ג׳:‏6‏;‏ השווה תה מ״ו:‏2‏.‏)‏ לכן כאשר מחבר התהלים מתאר את צדקתו של יהוה כ”‏הרים אדירים”‏ (‏תה ל״ו:‏6‏)‏ יכול להיות שכוונתו היא שלא ניתן לערערה.‏ אפשרות אחרת היא שמכיוון שהרים נישאים לגובה,‏ מחבר התהלים התייחס לעובדה שצדקת אלוהים נעלה בהרבה על זו של האדם (‏השווה ישע נ״ה:‏8,‏ 9‏)‏.‏

20–26 במאי

אוצרות מדבר־אלוהים תהלים מ׳,‏ מ״א

מדוע עלינו לעזור לאחרים?‏

פנינים רוחניות

בנ‏–2–א 16

יהוה

המקרא כולו סובב סביב הצדקת ריבונות יהוה,‏ מה שמבליט את מטרתו העיקרית של יהוה:‏ קידוש שמו.‏ לשם כך יש לטהר את שם אלוהים מכל החרפה שהומטה עליו.‏ אך לא די בזאת,‏ על כל היצורים התבוניים בשמיים ובארץ להראות שהם רוחשים כבוד לשמו ולשמור על קדושתו.‏ משמע הדבר שעליהם להכיר במעמדו של יהוה כריבון ולכבדו;‏ לשרת אותו מתוך בחירה;‏ לעשות את רצונו בשמחה ומתוך אהבה.‏ תפילתו של דוד ליהוה בתהלים מ׳:‏5–10 מביעה היטב גישה זו,‏ והיא דוגמה לקידוש שם יהוה (‏שים לב איך השליח קישר בין חלקים ממזמור זה לישוע המשיח בעב י׳:‏5–10‏)‏.‏

27 במאי עד 2 ביוני

אוצרות מדבר־אלוהים תהלים מ״ב עד מ״ד

הפק את המרב מההכשרה שאלוהים מספק לך

פנינים רוחניות

בנ–‏1–א 1242

תַּן

בכתבי־הקודש התן מופיע פעמים רבות בצורת משל.‏ כדי לתאר את מצבו העגום,‏ אמר איוב:‏ ”‏אח נהייתי לתנים”‏ (‏איו ל׳:‏29‏)‏.‏ אפשר שמחבר מזמור התהלים התייחס למנהגם של התנים להתאסף סביב חללים שנפלו בשדה הקרב ולאכול את גופותיהם (‏השווה תה ס״ח:‏23‏)‏ כאשר אמר לגבי ההפסד המשפיל של עם אלוהים:‏ ”‏מחצת אותנו במקום משכנם של התנים”‏ (‏תה מ״ד:‏19‏)‏.‏ המצור הבבלי על ירושלים ב־607 לפה״ס הביא עימו רעב כה כבד עד כי אימהות התאכזרו לילדיהן.‏ לכן ירמיהו התייחס לדאגתה של נקבת התן לגוריה כדי להבליט עד כמה אכזריות היו בנות עמו (‏איכ ד׳:‏3,‏ 10‏)‏.‏

3–9 ביוני

אוצרות מדבר־אלוהים

תהלים מ״ה עד מ״ז

שיר על מלך שמתחתן

בנ‏–2–א 1169

מלחמה

עם סיום המלחמה ישרור בכדור הארץ שלום במשך אלף שנים.‏ המזמור לפיו ”‏[‏יהוה]‏ משבית מלחמות עד קצה הארץ.‏ שובר את הקשת ומנפץ את החנית;‏ את עגלות הצבא שורף באש”‏ התגשם לראשונה כאשר אלוהים השמיד את כלי המלחמה של אויבי בני ישראל והביא שלום.‏ אחרי שהמשיח יביס את אויבי אלוהים במלחמת הר מגידון,‏ כדור הארץ כולו ייהנה משלום ושגשוג מוחלטים (‏תה מ״ו:‏8–10‏)‏.‏ מי שיימצאו ראויים לחיי נצח יהיו מי שכיתתו ”‏חרבותיהם לאיתים וחניתותיהם למזמרות”‏ ו”‏לא ילמדו עוד מלחמה”‏.‏ ”‏כי פי יהוה צבאות דיבר”‏ (‏ישע ב׳:‏4;‏ מיכ ד׳:‏3,‏ 4‏)‏.‏

10–16 ביוני

אוצרות מדבר־אלוהים תהלים מ״ח עד נ׳‏

הורים,‏ עזרו למשפחתכם לבטוח בארגון יהוה

פנינים רוחניות

בנ‏–2–א 805

עושר

בני ישראל שגשגו כאומה ונהנו משפע מזון ושתייה (‏מלא ד׳:‏20;‏ קהל ה׳:‏18,‏ 19‏)‏,‏ עושרם הגן עליהם מפני קשיי העוני (‏משל י׳:‏15;‏ קהל ז׳:‏12‏)‏.‏ אומנם מטרתו של יהוה הייתה שבני ישראל ישגשגו וייהנו מתוצאות עמלם (‏השווה משל ו׳:‏6–11;‏ כ׳:‏13;‏ כ״ד:‏33,‏ 34‏)‏,‏ אך הוא גם הזהיר אותם לבל ישכחו שהוא המקור לעושרם ויתחילו לבטוח בהונם (‏דב ח׳:‏7–17;‏ תה מ״ט:‏6–9;‏ משל י״א:‏4;‏ י״ח:‏10,‏ 11;‏ ירמ ט׳:‏23,‏ 24‏)‏.‏ היה עליהם לזכור שעושר הוא דבר זמני (‏משל כ״ג:‏4,‏ 5‏)‏,‏ שהוא לא יכול לשמש ככופר לאלוהים ולגאול ממוות (‏תה מ״ט:‏6,‏ 7‏)‏ ושעבור המתים אין לו כל ערך (‏תה מ״ט:‏16,‏ 17;‏ קהל ה׳:‏15‏)‏.‏ יהוה הבהיר להם שמי שמייחס חשיבות רבה מדי לעושר עלול להתפתות לנהוג במרמה וכתוצאה מכך יאבד את חסדו של יהוה.‏ (‏משל כ״ח:‏20‏;‏ השווה ירמ ה׳:‏26–28;‏ י״ז:‏9–11‏.‏)‏ היה עליהם ’‏לכבד את יהוה מהונם’‏ (‏משל ג׳:‏9‏)‏.‏

17–23 ביוני

אוצרות מדבר־אלוהים תהלים נ״א עד נ״ג

מה תוכל לעשות כדי להימנע מטעויות רציניות

פנינים רוחניות

בנ–‏1–א 644

דּוֹאֵג

אדומי ששירת כרועה הצאן הראשי של המלך שאול,‏ והיה ממונה על רועים אחרים (‏שמא כ״א:‏7;‏ כ״ב:‏9‏)‏.‏ דואג היה ככל הנראה נוכרי שהתגייר.‏ כשהיה ”‏עצור לפני יהוה”‏ בנוב (‏אולי בשל נדר,‏ טומאה כלשהי או חשד לצרעת)‏,‏ הוא ראה את הכוהן הגדול אחימלך נותן לדוד את לחם הפנים ואת חרבו של גוליית.‏ מאוחר יותר,‏ כששאול פנה לעבדיו והאשים אותם שהם רוקמים נגדו מזימה,‏ דואג חשף את שראה בנוב.‏ לאחר ששאול זימן אליו את אחימלך הכוהן הגדול ואת כל הכוהנים בנוב וחקר את אחימלך,‏ הוא ציווה על השומרים להוציא את הכוהנים להורג.‏ כאשר הם סירבו לעשות זאת,‏ שאול ציווה על דואג לתקוף את הכוהנים.‏ הוא עשה זאת ללא היסוס והרג 85 כוהנים.‏ אחרי המעשה הנורא הזה,‏ הוא הכה את נוב וטבח את כל תושביה,‏ הצעירים והמבוגרים,‏ וכן את כל המקנה (‏שמא כ״ב:‏6–20‏)‏.‏

כפי שעולה מהכתובת של תהלים נ״ב‏,‏ דוד כתב את המילים הבאות על דואג:‏ ”‏לשונך,‏ כתער חד,‏ זוממת רעות ופועלת ברמייה.‏ אתה אוהב רע יותר מטוב,‏ לשקר יותר מלדבר דברי צדק.‏ את אוהבת כל מילה מזיקה,‏ לשון מרמה!‏”‏ (‏תה נ״ב:‏2–4‏)‏.‏

24–30 ביוני

אוצרות מדבר־אלוהים

תהלים נ״ד עד נ״ו

אלוהים נמצא לצידך

פנינים רוחניות

בנ–‏1–א 857,‏ 858

חיזוי,‏ ניבוי

בגידתו של יהודה איש קריות הגשימה נבואה מקראית והוכיחה שליהוה ולבנו יש את היכולת לחזות דברים מראש (‏תה מ״א:‏9;‏ נ״ה:‏12,‏ 13;‏ ק״ט:‏8;‏ מהש א׳:‏16–20‏)‏.‏ עם זאת,‏ אין משמע הדבר שאלוהים קבע מראש שיהודה הוא זה שיהיה הבוגד.‏ הנבואות הצביעו על כך שמישהו ממקורביו של ישוע יבגוד בו,‏ אבל הן לא נקבו בשמו של אדם ספציפי.‏ לפי עקרונות המקרא,‏ לא ייתכן שאלוהים גזר על יהודה מראש לנהוג כך.‏ השליח פאולוס כתב:‏ ”‏אל תיחפז לסמוך ידיים על איש,‏ ואל תהיה שותף לחטאי אחרים;‏ הישמר טהור”‏.‏ (‏טמא ה׳:‏22‏;‏ השווה ג׳:‏6‏.‏)‏ ישוע הקדיש לילה שלם בתפילה לאביו לפני שבחר את 12 השליחים.‏ הוא ’‏לא נחפז’‏ כי היה חשוב לו לקבל החלטה נבונה וראויה (‏לוק ו׳:‏12–16‏)‏.‏ אם אלוהים היה חורץ מראש שיהודה הוא הבוגד,‏ הדבר היה עומד בניגוד להנחיה שהוא עצמו סיפק,‏ והופך אותו ’‏לשותף לחטא’‏ של יהודה.‏

אם כן,‏ נראה שבזמן בחירתו לשליח,‏ לא היה סימן כלשהו בליבו של יהודה לכך שהוא יבגוד בעתיד בישוע.‏ הוא נתן ל”‏שורש רעיל”‏ לצמוח בליבו ולטמאו,‏ וכתוצאה מכך דחה את הדרכת אלוהים.‏ יהודה אפשר לשטן לכוון את צעדיו,‏ וכך הפך לגנב ובוגד (‏עב י״ב:‏14,‏ 15;‏ יוח י״ג:‏2;‏ מהש א׳:‏24,‏ 25;‏ יעק א׳:‏14,‏ 15‏)‏.‏ בנקודה מסוימת בתהליך הזה ישוע כבר יכול היה לקרוא את לבבו של יהודה ולחזות את בגידתו (‏יוח י״ג:‏10,‏ 11‏)‏.‏